כשתהיו שם, במוזיאון ישראל, מחר בערב (יום חמישי) בחסות חשכה, מוקפים באלפי אנשים שבדיוק כמוכם לוקחים חלק ויוצרים את הסערה הלילית האמנותית הזו – תעצרו לרגע. תשתהו.
תנו לעצמכם להתבונן רגע על כל מה שקורה סביבכם. האדמה זעה מתחת לרגליים, השמיים מתרגשים ממעל והכל בתנועה מתמדת, מהירה, מתגלגלת מקירות המוזיאון אליכם ללב.
ובזמן שאתם מטיילים ברחבי המוזיאון, בלילה המסעיר שבו הוא פותח שעריו עד שלוש לפנות בוקר, דברים קסומים ייקרו. תתקלו בפיל ענק מתנפח בגן האמנות, חברים שלכם יטפסו לגבהים בלתי נתפסים במיצב הביג במבו הפראי, רקדנים יזחלו על רצפת המוזיאון, קבוצת אנשים עם מסכות מוזרות תסתובב לידכם ותזמין אתכם להצטרף אליה, והכל בתזוזה מתמדת.
גם בשנתה החמישית של נקודת מגע, אנחנו ממשיכים לאתגר את עצמנו ואת הצופה ולהמשיך להפתיע עם מפגשים מסקרנים ומעוררי מחשבה. השנה מרבית הנקודות לא ימתינו לכם באולמות התצוגה, אלא ינועו ברחבי המוזיאון וגן האמנות ויזמינו אתכם לקחת חלק פעיל במפגש הזוהר בלילה עם המוזיאון ועם יצירותיו.
רוצים דוגמא למה מצפה שם?
הכותבת וחוקרת הצילום טל ניב תיקח אתכם לסיור בתערוכה ריצ'רד אבדון: תמונה משפחתית. בעין חדה ומקורית היא תעמוד על ההבדלים בין נקודת המבט של אבדון ובין ה'סלפי' ומושג ה 'אני' כפי שהוא משתקף בעדשת המצלמה, כשכל מבקר יהפוך בעצמו למושא התערוכה, ותיווצר תערוכה חדשה: אבדון ואני. איך אמרנו? אמנות ואנשים.