הרולד ואריקה הן שתי דמויות מעוררות קנאה.
היכולות השכליות שלהן אינן מוטלות בספק אך מסתבר שלא בהן טמון סוד ההצלחה. בספרו "החיה החברתית" מנסה דיוויד ברוקס לפצח את הסוד.
הספר מלווה את הדמויות כדי לזהות באמצעותן שכישורים כמו תקשורת בינאישית מצוינת, חכמת רחוב לקרוא מצבים ולאתר רעיונות טובים לצד אמינות וכנות, מהווים מפתח משום שחשיבה מתחת לרמת המודעות היא הגורם העיקרי שמעצב אותנו.
הספר מלווה תהליכים שעברו אריקה והרולד במקומות העבודה והביאו אותם לגלות מנהיגות ואחריות בשעה שהסובבים אותם כשלו, תוך בחינת ההזדמנויות שניצלו. לכל אורך הספר משולבים מחקרים ידועים יותר וידועים פחות, מתחומי הרגש וגם מתחומי חקר המוח, המוכיחים טענות שונות של המחבר ויוצרים ספר שהוא יותר מאוסף טענות.
אגב, ההבדל בין 120 ל-150 הוא זניח, לטענת החוקרים. אדם עם 150 יצליח פחות מאדם עם 120 שיש לו כישורים נחוצים אחרים.
לדעת לכתוב ספר שעוסק בנושאים המשיקים למדע, תוך שימוש במחקרים ומראי מקומות רציניים להפליא, ולהצליח ליצור ספר קריא, אינטלגנטי ובהיר – זו הצלחה, ולא משנה מה רמת האייקיו של הכותב.