"אם חמאס יעמוד בנצירת האש, הבעיה המרכזית שלנו תהיה הרשות הפלשתינית והניסיון שלה לנסות ולנצל את המצב כדי להכריח את ישראל לנהל מגעים על הקמת מדינה פלשתינית תחת לחץ", אומר ל'בשבע' גורם מדיני.
ל'בשבע' נודע כי בימים האחרונים הופעל לחץ גדול של דיפלומטים פלשתינים גם על מדינות אירופה וגם על ארצות הברית, על מנת להשפיע על ניסוח החלטה במועצת הביטחון בנוגע להפסקת האש. המטרה הייתה לגרום לכך שההחלטה תחייב את ישראל לסגת בתוך פרק זמן מוגדר לגבולות 1967. מדובר במהלך שהגה יושב ראש הרשות הפלשתינית אבו-מאזן. הוא ניסה גם לאיים שאם היוזמה לא תעבור, יפנו הפלשתינים לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בתלונה נגד ישראל על ביצוע פשעי מלחמה. דווקא האמריקנים הם אלו שדרשו מאבו-מאזן שלא לאיים, אך טרם התברר אם המהלך הזה סוכל לגמרי. עם זאת, מכיוון שהפסקת אש כבר הושגה בתיווך מצרי, אין למועצת הביטחון אינטרס לקבל החלטה בדיעבד.
במערכת המדינית חלוקות הדעות על ההסכם שהושג בתיווכה של מצרים. המגעים התנהלו לאורך כל השבועות האחרונים, לעתים בדרגים גבוהים ולעתים בדרג נמוך, אך נציגיו של ראש הממשלה דאגו להשאיר ערוץ פתוח מול המצרים, גם לאחר שנכשלו מספר יוזמות להפסקת האש.
ההסכם שהושג מבוסס על ההסכמות שהושגו במהלך הפסקת האש במבצע 'עמוד ענן', ובעצם שומרות על המצב שהיה לפני היציאה ל'צוק איתן'. ההסכם דומה להצעות הקודמות, שאותן דחה ארגון הטרור חמאס שוב ושוב. בתמורה להפסקת הירי הסכימה ישראל להרחיב את התנועה במעברים בינה ובין עזה, ולהכניס ציוד לשיקום ההרס בעזה, כמובן תחת פיקוח. במסגרת ההסכם גם הורחב טווח הדיג לתושבי עזה. עוד סוכם כי בעוד כחודש תתווך מצרים בסיבוב נוסף של מגעים שיעסוק בדרישות החמאס להקמת נמל ימי ולהעברת משכורות לתשלום לאנשי שלטון חמאס בעזה, ומנגד בדרישת ישראל לפירוז הרצועה מנשק.
לנתניהו לא היה רוב בקבינט
שרים בממשלה זעמו על החלטת ראש הממשלה לעקוף את הקבינט, ולקבל לבדו את ההחלטה על הפסקת האש. נתניהו, לאחר שקיבל את ההחלטה, התקשר באופן אישי לכל אחד מהשרים השותפים בקבינט ועדכן אותו על ההחלטה. לפחות מארבעה מהם הוא שמע זעם רב, והבהרה שלא היו מסכימים למהלך כזה אם היה מגיע להצבעה: השרים אביגדור ליברמן, יצחק אהרונוביץ' וגלעד ארדן. השר הרביעי, נפתלי בנט, היה חריף הרבה יותר, ודרש מנתניהו לזמן ישיבה של הקבינט ולאשר בה את המהלך, אך נענה בשלילה. הובהר לו שבאופן חוקי, ובגיבוי משפטי, ראש הממשלה יכול לקבל את ההחלטה מבלי להיוועץ בקבינט.
השר אורי אריאל קרא אתמול (ד') לכנס באופן בהול את הקבינט כדי להיערך מבחינה מדינית למשמעות של ההחלטה שקיבל ראש הממשלה לבד. "עם כל הכבוד ליועץ המשפטי לממשלה שנתן חוות דעת מפליאה - פתאום בדבר הכי חשוב לא צריך את הקבינט? זה מעניין איך היועץ המשפטי נותן חוות דעת מהסוג הזה, הרי לא הכול טכני בחיים", אמר אריאל בריאיון לגל"צ, ואף הביע תקווה שחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, שאישרה לנתניהו לפעול לבד, תפורסם בקרוב.
אריאל, יחד עם שרים אחרים בממשלה מותח ביקורת וטוען כי ישראל לא סיימה את המשימה שלשמה יצאה למבצע 'צוק איתן'.
בסביבתו של ראש הממשלה דאגו אתמול להבהיר כי מדובר בהסכם זמני, וכי רק בעוד חודש ידונו בהסדרה של ממש מול חמאס, אבל לדברי גורם מדיני "מדובר בסמנטיקה בלבד. ישראל וחמאס הגיעו לסיכום מסוים, וברור שאיננו הולכים למגעים מדיניים מול ארגון טרור". עם זאת, כאמור, האמריקנים והאירופים ינסו, על פי המסתמן, לקדם מהלך של חידוש התהליך המדיני עם הפלשתינים, ולהציג אותו כאילו בקרוב תהיה גם עזה בשליטת הרשות.
זירת ההתמודדות הבאה: הליכוד
אבל הבעיות של ראש הממשלה לא נגמרות רק בממשלה ובקבינט. יריבו במרכז הליכוד ח"כ דני דנון, אשר משמש גם כיו"ר המרכז והודח מתפקיד סגן שר הביטחון במהלך המבצע, הודיע על כינוס המרכז בעוד כשבועיים באשקלון, לדיון מדיני-ביטחוני. חברי המרכז ידונו במבצע 'צוק איתן' ובמדיניות שצריך הליכוד לאמץ מול ארגוני הטרור, ובסביבתו של ראש הממשלה יודעים שתועלת פוליטית לא תצא משם. דנון עצמו אומר כי "מלחמת 'צוק איתן' שנפתחה בתמיכה עצומה, הסתיימה כשעם ישראל נבוך ומבולבל".
יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ איילת שקד, אמרה כי המבצע לא נוהל נכון וכי החתירה לשקט והפסקת אש היא טעות אסטרטגית גדולה. השר עוזי לנדאו היה חריף עוד יותר וטען כי הפסקת האש היא שגיאה, שגרמה "לכוח ההרתעה של ישראל ליפול לקרשים".
שרי הקבינט מעדיפים לשתוק ברובם, לפחות בשלב הזה, במיוחד לאור העובדה שלא שותפו בהחלטה, אבל מקורביהם יודעים לספר שהם זועמים על המהלך של נתניהו שמידר אותם מההחלטה החשובה ביותר. מנגד, נתניהו גייס לצדו את ראשי מערכת הביטחון שהבהירו שחמאס חטף מהלומה קשה במהלך המבצע. דובר צה"ל, תת אלוף מוטי אלמוז, אף טען שחמאס התחנן להפסקת האש, וישראל ניאותה להסכים לה רק אחרי שהובהר שדרישותיה ימולאו.
הגרסה של חמאס קצת שונה. מוסא אבו-מרזוק, סגן ראש הלשכה המדינית של הארגון, אף טען כי חמאס הוא שעיכב את ההסכם, כשדרש מישראל לעצור את מדיניות החיסולים. לדבריו, רק לאחר שישראל הבטיחה שלא תפגע בבכירי חמאס לאחר שיצאו מהבונקרים, הסכימו בארגון הטרור להפסקת האש. בישראל כמובן מכחישים את הדברים הללו מכול וכול.
בעיה נוספת שראש הממשלה יתמודד איתה כבר ביום ראשון, תהיה בישיבת הממשלה הקרובה שבה יתקיים דיון על קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה, בהיקף של כמיליארד וחצי שקלים, בשל מבצע 'צוק איתן'. גם כאן כבר יש מאבק פוליטי, כששר האוצר הבהיר שלא יקצץ בחינוך ובסיוע לניצולי השואה, אבל לא אמר דבר על הקיצוץ הצפוי בתקציבי הרווחה. באופוזיציה כבר נמתחת ביקורת חריפה על המהלך, וחברת הכנסת שלי יחימוביץ' מהעבודה טענה כי "נתניהו ולפיד בחרו בצעד הפחדני ביותר כדי שלא להתעמת עם החזקים באמת, ולהכות בעניים ובמעמד הביניים". עם זאת נראה שהשרים ירימו את ידם בעד הקיצוץ הרוחבי המדובר.