גם המבקר יבדוק את צה"ל

מוסד מבקר המדינה, שיצא מאיזון עוד בימי כהונתו של השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, הולך ויוצא משליטה תחת המבקר הנוכחי, השופט בדימוס יוסף שפירא.

אם למישהו היה ספק בכך, הרי שלפני שבועיים הגיעה ההודעה כי המבקר הורה לפתוח בבדיקה בנוגע לתהליכי קבלת ההחלטות בדרג הצבאי והמדיני במהלך מבצע 'צוק איתן', וכן לבדוק את מנגנוני הבדיקה והחקירה של צה"ל והממשלה. כל זאת "לנוכח טענות שהועלו כי מדינת ישראל הפרה, לכאורה, את כללי המשפט הבינלאומי ואיננה בודקת את פעולות צה"ל כנדרש". וכך, לפרופ' ויליאם שאבאס האנטי ישראלי יתווסף עתה גם המבקר שפירא. אך בעוד שעם שאבאס ישראל פשוט יכולה להחליט שלא לשתף פעולה, הרי שחוסר שיתוף פעולה עם שפירא מהווה עבירה פלילית על פי חוק מבקר המדינה. מפקדי צה"ל, חייליו וטייסיו יכולים למצוא את עצמם בחקירות צולבות של גוף ביקורת נוסף. השיקולים לפתיחה באש או להפצצה מהאוויר ייאלצו לקבל מעתה גם את ברכתו של מבקר המדינה.

בדיקה אחרת של מבקר המדינה מתחילה בימים אלה לתפוס תאוצה לאחר עיכוב של שנים. פרשת חושף השחיתויות ברשות המיסים רפי רותם, שמצא את עצמו חסר עבודה ונרדף, עשויה שכבות שכבות. השכבה הבשרנית ביותר היא השחיתויות מסמרות השיער שעליהן ניסה רותם להתריע בפני רשויות האכיפה, ובצר לו, כשלא מצא שם אוזן קשבת - בפני כמה עיתונאים מוערכים. הטענות של רותם אודות קשר של בכירי רשות המיסים עם בכירי העולם התחתון מחד, ושומות מס מפוקפקות שנערכו לבכירי המשק מאידך, לא זכו מעולם להתייחסות המבקר. השבוע נודע כי ייתכן שלראשונה יבקש שפירא לזמן חוקרים מרשות המיסים לחקור טענות על טיוח פרשות השחיתות שעליהן התריע רותם.

השכבה השנייה היא ההתנכלות החוזרת ונשנית לרותם ורדיפתו על ידי משטרת תל אביב יחד עם בכירי רשות המיסים. מעצרים רבים בשל תלונות מופרכות של שוטרים הפכו כמעט לשגרה בחייו של רותם. ככל הידוע מבקר המדינה אינו מתכוון לטפל בנושא, למרות שעל פניו מדובר בהתנהלות מושחתת של משטרת ישראל.

על הטיפול בשכבה השלישית - פיטוריו של רותם מעבודתו ברשות המיסים, הכריז המבקר שפירא כבר לפני ארבעה חודשים, ורמז שלפחות היא צפויה להגיע בקרוב לסיומה הטוב. ייתכן שלאחר סירוב של שנים יעניק לו מבקר המדינה צו הגנה מיוחד, בעל משמעות סמלית וכלכלית כאחד. בדרך כלל צווי הגנה של המבקר על חושפי שחיתויות מונעים את פיטוריהם ושומרים על הזכויות שלהם במקומות העבודה המתנכלים. אצל רותם, שאיבד את משרתו כבר לפני שבע שנים, יהיה קשה להחזיר את הגלגל לאחור. המבקר בשיתוף אגף החשב הכללי באוצר מנסים לגבש הסדר שיפצה את רותם, שהתמוטט כלכלית מאז.

על השכבה הרביעית איש אינו מדבר. במשך שנים סירב המבקר הקודם לינדנשטראוס להעניק לרותם את הסיוע שהגיע לו. הדבר פגע כמובן ברותם עצמו, אך גם הרתיע חושפי שחיתויות רבים אחרים לעשות מעשה ולצאת נגד בכירים מהם במנגנוני הממשלה השונים. מה מקורו של הכשל בהתנהלותו של לינדנשטראוס? לעולם לא נדע. אין כמובן גוף מבקר למבקר המדינה.

מהדקים את הפיקוח

אנחנו חיים בעולם מתועד. הרבה דברים מוקלטים, כמעט הכול מצולם. כמויות אינסופיות של מידע מאוחסנות ונשמרות, ומערכות משודרגות לניטור מידע מושקות חדשות לבקרים. רב הגלוי על הסמוי, ואחת השאלות הדוחקות בעידן שלנו היא למי ומתי מותר לעשות שימוש בכל המידע הזה.

משרד המשפטים למשל חגג השבוע את הצטרפותה של ישראל כחברה מן המניין לארגון ה‑FATF. הארגון היוקרתי הוא גוף בין-ממשלתי מוביל, שהוקם בשנת 1989 על ידי מדינות ה‑G7. מדובר בכוח משימה בינלאומי שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית. כיום חברות בגוף זה 34 מדינות, ביניהן ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, רוסיה, סין, יפן, דרום אפריקה ושוויץ. עו"ד פול לנדס, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הפועלת במסגרת משרד המשפטים, השווה השבוע את חשיבות קבלתה של ישראל לארגון לזו של הצטרפות ישראל ל‑OECD, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, לפני ארבע שנים. ולא רק בגלל שההצטרפות "תאפשר למדינת ישראל לתרום את תרומתה הייחודית בקביעת הסטנדרטים הבינלאומיים והמדיניות בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור", כלשון ההודעה שהוציא משרד המשפטים לעיתונות לרגל הקבלה לארגון. העיקר הוא שתחת הכותרת האימתנית של מאבק במימון טרור והלבנת כספי ארגוני פשע, יעניק שיתוף המידע הפיננסי בין ישראל ובין המדינות החברות בארגון למדינת ישראל הזדמנות נאה להילחם גם בהעלמות המס של אזרחים מהשורה.

במשרד האוצר מעריכים כי היקף ההון השחור בישראל עולה על עשרים אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). מדובר בסכום עצום של כמאתיים מיליארד שקלים בשנה, כמחצית מתקציב המדינה השנתי. במציאות שבה ההוצאות הממשלתיות הולכות ותופחות והגדלת תפוקת המיסים מהפרה החולבת של מעמד הביניים בלתי אפשרית, ההון השחור הוא התקווה הכלכלית הגדולה של ממשלת ישראל. בעתיד הקרוב אנו צפויים לראות מספר רפורמות חוקיות-כלכליות שנועדו להילחם ישירות בתופעה, אך בינתיים כמעט בכל הסכם כלכלי בינלאומי ישראל מנסה לשפר את יכולתה להגיע למידע בעל ערך על הנכסים המוחזקים על ידי אזרחיה מעבר לים.

כך למשל גם באמנת המס החדשה שחתמה השבוע ישראל עם ממשלת גרמניה. הסכם למניעת כפל מס נועד להבטיח כי אזרח של מדינה אחת שמרוויח כספים במדינה אחרת לא ייאלץ לשלם מס בשתי המדינות. הסכמים כאלה קיימים כבר שנים רבות בין ישראל ובין רוב מדינות העולם, בהן גם גרמניה, ולאחרונה החלה הממשלה בסדרה של חתימות על הסכמים מחודשים. המטרה העיקרית היא להתאים את האמנות למציאות הכלכלית המשתנה, אבל על הדרך גם לשכלל את מנגנוני שיתוף הפעולה למעקב אחר הפעולות הפיננסיות של אזרחי שתי המדינות. עד עתה המנגנון הישראלי-גרמני אפשר העברת מידע פיננסי על אזרחים השמור במאגרי הממשלות, זו לבקשתה של זו. ההסכם החדש יאפשר לרשויות החוק בגרמניה, לבקשת ישראל, לדרוש מידע פיננסי על ישראלים מגופים פיננסיים גרמניים פרטיים ולהעביר אותו. המנגנון יפעל כמובן באופן דומה גם בכיוון ההפוך.

פגיעה בפרטיות

תקנה חדשה שמשרד התקשורת מבקש להוסיף לרישיון חברות האינטרנט בישראל תזרים למעסיקים שפע של מידע פרטי על עובדיהם. על פי התקנה החדשה, מי שמשלם את חשבון האינטרנט יוכל לקבל על פי דרישה את כל היסטוריית הגלישה בכל אחד מהמחשבים או הטלפונים הניידים המשויכים לחשבון שלו. כך למשל, מעסיק שהעניק לעובד שלו סמארטפון יוכל לגלות בקלות במה התעניין העובד גם מחוץ לשעות עבודה. תקנה זו, שאינה מוסרית וכנראה שגם אינה חוקית, נולדה כמובן מכוונות טובות, ובעיקר מכישלונה של תקנה אחרת שהתקין משרד התקשורת ברישיונותיהם של ספקי האינטרנט.

מזה מספר שנים אמור כל ספק אינטרנט לספק על פי דרישת הלקוח שירותי סינון תכנים בחינם. כל זאת כדי לעודד הורים לשלוט על התכנים שילדיהם צורכים באינטרנט. גם העובדה שמעסיקים יכולים לשלוט בהרגלי הגלישה של עובדיהם במהלך שעות העבודה נראתה כמעשה סביר לחלוטין. אלא שלמרבה המבוכה התברר כי רק מעט הורים (או מעסיקים) נענו לאתגר, והשירות החינמי שכפה המשרד על חברות האינטרנט נותר כמעט בלא ביקוש. לפיכך הפך משרד התקשורת את האסטרטגיה: במקום לעודד הורים להגביל את צריכת המידע - הוא מציע להם להרחיב את היכרותם עם הרגלי צריכת המידע של ילדיהם. אך בעוד שלגבי ילדים הפגיעה בפרטיות היא בעיקר שאלה פדגוגית, הפגיעה בפרטיותם של עובדים יכולה לעלות עד כדי עבירה פלילית של ממש.

קצרים בתקשורת

כתב 'גלובס' גד פרץ חשף השבוע פיסת מידע מעניינת הנוגעת לצמרת משרד התקשורת ולהגבלת החופש למידע.

מסתבר שכבר לפני חודשים רבים ניתן בבית הדין לעבודה פסק דין חמור נגד כמה מראשי משרד התקשורת. פרטי פסק הדין נמצאים מאז תחת צו איסור פרסום, אבל עיקרו הוא קביעה של השופטת כי מספר בכירים טוו עלילה נגד בכיר אחר, והוא פוטר בעקבותיה מהמשרד.

בשלב הנוכחי נערך בין בכירי משרד התקשורת ובין אותו בכיר שפוטר הקרב המשפטי הבא. הוא דורש כי צו איסור הפרסום על התיק יוסר, כדי שיוכל לגלות את קלונם ברבים. הם אינם יכולים כמובן להתנגד לבקשה, אך דורשים כי כל מסמכי הפרשה ייחשפו. לטענתם, הם דורשים זאת כדי להוכיח לציבור שפסק הדין שניתן נגדם שגוי. הוא טוען כי הם דורשים זאת משום שחשיפת חלק מהמסמכים עלולה להביך אותו, וכי מטרת הבקשה היא ללחוץ עליו להצטרף אליהם במאמץ להעלים את פסק הדין מעיני הציבור.