בין נופיה הירוקים של אירלנד, בין בתים שתרנגולות סובבות בחצר, לצד אגמי מים מרהיבים, התרחשה בין השנים 1919-1921 מלחמה קשה ועקובה מדם בין תומכי האיחוד עם בריטניה לבין מתנגדיה, שבעקבותיה פרצה מלחמת אזרחים שכל כולה הוא מלחמה בין הקומוניזם לבין הכנסיה.
סרט חדש שעלה הערב על האקרנים, "המועדון של ג'ימי", מבוסס על סיפורו האמיתי של ג'ימי גארלטון בן המקום, ומיטיב להעביר בצורה מרשימה, יפה ומעניינת את סיפורה של המלחמה ההיא.
ב- 1921, בנה ג'ימי גארלטון מועדון קהילתי בצומת כפרית באירלנד, בו אנשים צעירים יכלו להיפגש, ללמוד, להתווכח ויותר מכל ליהנות. ככל שגדלה הפופולריות של המקום, הוא עורר את חמתם של אנשי הכנסייה והשלטונות ואילץ את ג'ימי לסגור את המועדון ולברוח לאמריקה.
הסרט מתרחש בשנת 1932, לאחר עשר שנים בארצות הברית, ג'ימי חוזר לאירלנד מולדתו כדי לעזור לאמו להפעיל את החווה המשפחתית. ג'ימי חוזר לביתו ואירלנד נמצאת לאחר מלחמת אזרחים. כשתקווה חדשה באוויר, ג'ימי רוצה לחיות חיים שקטים. אבל העוני ותנאי המחיה של הכפריים מסביבו מעוררים את הפעיל החברתי והפוליטי שבו והוא חוזר לפעול. הוא מחליט לפתוח שוב את המועדון עם כל הסכנות התלויות בכך.
הסרט, הינו הבחירה הרשמית של פסטיבל קאן 2014, של במאי המופת - קן לואץ'. ע"פ סיפור אמיתי,
כדי להבין את התקופה קצת רקע:
ב-21 בפברואר 1919 הכריזו אנשי השין פיין על הקמת רפובליקה אירית עצמאית בדרום האי, שם היה בסיס כוחה של התנועה. מול הכוח הבריטי שנשלח לדכא את ההתקוממות התייצב ארגון "המתנדבים האיריים", שהחל לכנות את עצמו "הצבא האירי הרפובליקני" או IRA.
לאחר זמן מה התברר לבריטים כי לא היה די בכוחות המשטרה הסדירים שנשלחו לאירלנד. ה-RUC (Royal Ulster Constabulary), כפי שנקראו, נאלצו להתבצר במרכזי הערים. לעומתם, כוחות הגרילה הרפובליקנים, בראשות מייקל קולינס, נמצאו ביתרון בולט מבחינת כוח אדם ואזורי שליטה. לחימת הגרילה המוצלחת שנוהלה על ידי ה-IRA הייתה מאוחר יותר מקור להשראה לתנועות אנטי-קולוניאליות אחרות, בהן הלח"י (ראש הלח"י יצחק שמיר כינה עצמו "מיכאל" על שמו של מייקל קולינס).
בינואר 1920 החלו הבריטים להשתמש בכוחות מילואים, המכונים "בלאק אנד טאנס" על שם צבע מדיהם החומים והשחורים, שנודעו באכזריותם. היו אלו מתנדבים שקיבלו אימון חפוז ונשלחו בהמוניהם אל הערים והכפרים. ב-21 בנובמבר 1920 אירע הטבח הידוע בשם "יום ראשון העקוב מדם" (Bloody Sunday), במהלכו נרצחו 31 אזרחים, במהלך משחק "כדורגל גאלי", כפעולת נקם של הבריטים על חיסול כנופיית קהיר.
ב-1920 הכריזו הבריטים על רצונם בהפסקת אש, וב-6 בדצמבר 1921 נחתם ההסכם האנגלו-אירי, שלמעשה העניק למחוזות הדרומיים של אירלנד מעמד של דומיניון - "מדינת אירלנד החופשית", שתיקרא לימים "הרפובליקה של אירלנד". חלק מהרפובליקנים, ובראשם דה ואלירה, התנגדו להסכם, בעוד שמנהיגים אחרים תמכו בו. כתוצאה התפצל הארגון לתומכים ומתנגדים ופרצה מלחמת אזרחים אשר התחוללה באי בין יוני 1922 ואפריל 1923.
הצבא האירי של המדינה החדשה, על אף שהיה נחות מה-IRA מבחינת כוח אדם וחימוש, יצא מנצח, בעיקר בזכות הנהגתו של מייקל קולינס (שנהרג ממארב של ה-IRA באוגוסט 1922) והסיוע הבריטי. באפריל 1923 הסתיימה מלחמת האזרחים בניצחון הממשלה האירית וה-IRA ירד למחתרת, לא לפני שהרס מפעלים ובניינים חיוניים לכלכלת המדינה הצעירה. מחיר הדמים של מלחמת האזרחים עמד על כ-4,000 הרוגים.(מתוך ויקיפדיה).
הסרט, עשוי היטב, מעניין, מלמד, איכותי ונקי. 106 דקות יפות. באדיבות סרטי אורלנדו.