פרופ' זכי שלום, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומרצה באוניברסיטת בן גוריון, מנתח בראיון ליומן ערוץ 7 את המציאות המזרח תיכונית המשתנה מעבר לגבול הצפוני והמזרחי ואת יחסה המשתנה של ארצות הברית למנהיגי האזור כדוגמת המנהיגים בדמשק ובטהרן.
בראשית הדברים נשאל פרופ' שלום כיצד אירע שאדם כבשאר אסאד שעד לא מכבר היה אויב המזרח התיכון והמערב הופך לשותף שכולם חפצים שייטול את המושכות לידיו מידי המורדים המשתלטים על נתחים מארצו.
לדבריו דווקא בישראל אין הפתעה שכן בשיח הישראלי היו חילוקי דעות סביב שאלת ההעדפה. פרופ' שלום מזכיר כי קבוצה ישראלית לא מבוטלת סברה כי עדיף המשך שלטונו של אסאד על פני השתלטות המורדים. זאת לא מאהבה יתרה לאסאד ולא מהתעלמות מהברוטאליות שבה הוא מנהיג את עמו, אלא משום הרצון לראות מהעבר השני של הגבול שלטון יציב וברור כפי שהתברר בשנות שלטונו של אסאד האב ובשנות שלטון אסאד הבן ששמרו על פרגמאטיות ביחס לישראל. זאת לעומת המורדים שעדיין לא ברור מי הם.
לעומת זאת בארה"ב חל מפנה ביחס למתרחש בסוריה. פרופ' שלום מזכיר כי עד לא מכבר הייתה תמיכה במורדים ואילו כעת, כאשר מופיעות קבוצות קיצוניות יותר המאיימות על אינטרסים אמריקאיים ועל בנות בריתה של ארה"ב, יותר גורמים בממשל האמריקאי סבורים שאסאד עדיף.
לטעמו של שלום המדיניות הכוללת של אובמה זוכה לביקורת מצידם של רבים בארה"ב ומחוצה לה והדבר מתחזק כאשר אובמה עצמו מודה בכך שאין לו מדיניות סדורה כלפי דאעש. בארה"ב מזכירים לאובמה שרק לפני חצי שנה איים בתקיפה צבאית בסוריה וכעת הוא רואה את הדברים אחרת, וכך גם מול איראן שכעת מתגלה "אחווה וידידות" בינה לבין וושינגטון ושיתופי פעולה צבאיים כאלה ואחרים במאבק נגד ארגוני הטרור הקיצוניים. "זה לא מוסיף לאמינות שלו, גם אצלו וגם בסעודיה ירדן לבנון ומדינות נוספות", אומר שלום המעריך כי אבדן האמון באובמה ובארה"ב גורם למדינות ערביות רבות לראות דווקא בישראל פרטנר אמיתי גם אם שקט למאבק בגרעין האיראני ובמגמות קיצוניות במזרח התיכון.
הוא מציין כי שיתוף פעולה כזה מתבצע אמנם בחשאי אך ברור כיום למדינות ערביות מתונות כי כאשר יהיה מעליהן איום איראני ארה"ב לא תעמוד לצידן.
עוד הוא מוסיף כי אם בעבר מדינות שכאלה תלו את הקשר עם ישראל בסוגיה הפלשתינית הרי שהיום, אחר 'צוק איתן', ברור להן שהליך מדיני מול הפלשתינים לא יהיה, ומשום כך הם יכולות לקיים את הקשר עם ישראל ללא תלות בסוגיה זו.
לכל אלה מוסיף פרופ' שלום ומציין כי מבצע 'צוק איתן' דחק הצידה את הסוגיה האיראנית המטרידה ומסוכנת הרבה יותר מאשר חמאס, ודחיקה זו התרחשה הם בתודעה הבינלאומית והן בתודעה הישראלית. לדבריו חומרת הנושא מחייבת את החזרתו במהירות לשולחן הדיונים ולשיח הבינלאומי.
פרופ' שלום נשאל אם העולם יקשיב כעת לנתניהו במידה ואכן יעלה את הסוגיה האיראנית על השולחן הבינלאומי, על אף שכעת העולם רואה באיראן שותפה למאבק בדאעש ושותפיו. לטעמו "הם יקשיבו כשידעו שיש לך כוח, כשידעו שאתה אמין ונחוש באיום שלך למנוע נשק גרעיני מאיראן", הוא משוכנע וקורא להעלות מחדש לשיח הבינלאומי את הנושא האיראני ש"עבורנו הוא נושא קיומי".
באשר למתרחש בגבול הסורי סבור שלום כי כל עוד האירועים שם אינם נוגעים ישירות לישראל אל לה להתערב במתרחש, ומדיניות זו שעליה שמרה ישראל עד כה הובילה לדיבידנדים משמעותיים בזירה הבינלאומית.