במכתב תגובה, שנכתב גם על דעתה של פרקליטת המדינה עדנה ארבל, נעתר היועץ המשפטי לממשלה מר אליקים רובינשטיין לבקשתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק להיוועד עימו בכדי להבהיר את טענותיו ואת הידוע לו באשר לפרשיית העמותות שהביאו לבחירתו לתפקידו כראש ממשלה.

מכתב הבקשה של ברק נשלח ליועץ המשפטי בעקבות ההחלטה להעמיד לדין את עוזריו הקרובים, עו\"ד יצחק הרצוג טל זילברשטיין עו\"ד דורון כהן וחבר הכנסת ויצמן שירי.

\"אני נושא באחריות הכוללת למעשיהם של אנשי,\" כך כתב ברק לרובינשטיין \"על כן אני מבקש פגישה בה אוכל להבהיר עמדתי בעניין.\" בבקשתו זו של ברק שב וטען את מה שמכונה כ\"טענת ההסתמכות\" בה טוען ברק כי הסתמך על תקדים בחירתו של רה\"מ לשעבר בנימין נתניהו בעזרת עמותות שעמדו מאחורי קמפיין \"נתניהו טוב ליהודים.\" ואולם עם קבלת בקשתו של ברק מוצא היועץ המשפטי לנכון לציין כי אין כל ביסוס משפטי לטענותיו של ברק. \"לא יכול להיות חולק כי אם חל עירוב בין כספים למערכת הבחירות לראשות הממשלה לבין כספים שיועדו למערכת הבחירות לכנסת, במצב שכזה אין כל מקום לטענת ההסתמכות, ואין צורך להכביר מילים על כך.\" נכתב במכתבו של היועץ המשפטי.
במכתבם זה של ארבל ורובינשטיין הביעו השניים תמיהה באשר לנורמה שהביאה את עוזריו של ברק להשתמש בזכות השתיקה בעיקר לנוכח הסיטואציה הציבורית והערכית המונחת בפני היועץ והמערכת המשפטית.

\"מדובר במעשה אמיץ של מר ברק.\" כך טען עו\"ד אלדד יניב, מי שהיה ראש מטהו של ברק עת כיהן כראש ממשלה. לעומתו הביע גורם משפטי בכיר תמיהה על עיתוי מכתבו של ברק, \"אין במכתב זה כל ערך או משמעות משפטית, אלא ציבורית בלבד.\" אמר הגורם המשפטי.