בראיון ליומן ערוץ 7 דוחה השר לאזרחים ותיקים, אורי אורבך, את טענותיהם של מתנגדי חוקת 'הבית היהודי' החדשה שתוגש להצבעה ביום רביעי בוועידת המפלגה.
לטענתו של אורבך ההאשמות שמטיחים מתנגדי החוקה אינן ענייניות. עם זאת הוא מציין כי למיטב שיפוטו לסוגיות הראויות והענייניות ניתנה תשומת לב במרוצת החודשים האחרונים.
"הטענה העיקרית הייתה שהחוקה מחזקת שלטון יחיד וחלק מההסתייגויות התקבלו וועדת החוקה מיתנה את מה שמיתנה ואני סבור שלא מדובר בשלטון יחיד, אבל זו דמוקרטיה. מותר לטעון טענות. אני חושב שחלק מהסגנון לא ענייני ולא ברור לי".
בדבריו אלה מתייחס אורבך לאמירות לפיהן 'בנט גונב את הבית' ו'זה הסוף של הציונות הדתית' כמו גם אמירות עוקצניות לפיהן בנט מבקש לעשות "אקזיט" ברוח עסקיו בתקופה שקדמה לפרק הציבורי שבחייו.
"צניעות לא תזיק לאנשים", אומר אורבך במענה לתוקפים וקובע כי לאחר השינויים שבוצעו בחוקה ובסעיפיה בעקבות ההסתייגויות "כרגע אני חושב שזו חוקה מצוינת. תמיד אפשר להוסיף סעיף או להוריד סעיף. לא כולם צריכים לאהוב את הכול אבל זו חוקה מאוד סבירה".
בהמשך הדברים השיב השר אורבך לחלק ממוקד של הטענות. על טענת היכולת המופרזת של יו"ר המפלגה "להצניח" לרשימה מועמדים מטעמו והפריבילגיה שלו לקבוע למי לקצר את תקופת חברותו במפלגה כך שלא יזדקק למלוא 25 החודשים, משיב אורבך ומבהיר כי הוא עצמו "מאוד בעד זה, כי בבחירות המודרניות למספר אחד בכל רשימה יש משמעות מאוד גדולה ואחריות מאוד גדולה לתוצאות הבחירות ואני סבור שאחד מכל חמישה מועמדים שיש לראש הרשימה יכולת לשריין יש לכך משמעות גדולה".
עוד הוא מוסיף ומציין כי היו"ר אינו מצניח מועמדים מטעמו סתם כך, אלא מטעמים שנועדו למשוך קהל להצבעה למפלגה ולהביא בכך לחיזוקה, או על מנת להשלים ייצוג לציבור שבמקרה נציגו לא צלח את הפריימריז ולא נבחר למקום ראלי ברשימה. "אני חושב שלסמכות היו"ר כנושא בעיקר הנטל של ההצלחה או אי ההצלחה בבחירות צריך לאפשר לו לבחור אנשים. הוא הרי לא יבחר סתם אנשים אלא אנשים מושכי קהל או מאזני רשימה".
עוד מוסיף השר אורבך ותוהה כיצד זה מתנגדי החוקה מלינים על חוסר דמוקרטיזציה בסעיפי החוקה ובאותה נשימה מבקשים להציע שחמישים אחוזים מהרשימה ייבחרו על ידי חברי המרכז. "זה לגמרי לא סביר. כאן מדובר בשלושה או ארבעה נציגים מתוך 15 או 20 המנדטים שאליהם נגיע בע"ה. אני נדהם לפעמים. הרי הייתי בקדנציה הקודמת. שלא יספרו לי איזו דמוקרטיה נפלאה הייתה בפעם שעברה. אם לא היינו עושים את השינוי של הפריימריס ולא היינו מביאים את נפתלי בנט ואם הוא לא היה מנצח היינו תקועים עם שלושה או ארבעה מנדטים והדמוקרטיה שתמיד בוחרת את אותם שלושה או ארבעה אנשים ואז צריך להצניח, פעם אותי ופעם מישהו אחר, כדי לרענן את הרשימה, אבל את אלה שצריך היה לרענן אף פעם הם לא התרעננו משום מה...".
אורבך דוחה כמעט בבוז את הטענה על אבדן הערכים שאליו צועדת המפלגה עם החוקה החדשה. "אני מבין שיש חלוקה. יש כאלה שאחראים על הציונות הדתית ועל הערכים ואנחנו אחראים על הפוליטיקה... נו באמת... איזה דברי הבל. כל מי שקורא את הפרק הראשון של החוקה, הפרק שמדבר על ערכים ודברים כלליים מוצא שם משפטים שלא קיימים בשום מפלגה אחרת, לא בליכוד ולא בש"ס, ערכים של מפלגה דתית ציונית מסורתית שפותחת את השורות שלה. אנשים מפחדים מניצחון יותר מאשר מהפסד. הם אומרים בואו נהיה מפלגה קטנה של חמישה או שישה מנדטים אבל נדאג רק לעצמנו ונשמור על צביונה היהודי של המדינה. איזה קשקוש.
''כשאתה שר לאזרחים ותיקים ושר שיכון ושר כלכלה אתה דואג לצביון היהודי של המדינה לא פחות מאשר יש לך קיוסק קטן שדואג רק לחבר'ה שלך. אם את זה אנשים אינטלגנטים לא מבינים אז אחת מהשתיים, או שהם עושים את עצמם או שהם לא אינטליגנטים".
עוד התייחס השר אורבך לשאלת השיח שלא התקיים עם אנשי תקומה והאיחוד הלאומי לפני מהלך החוקה. אורבך נאנח עמוקות "...תמיד יהיו טענות... אני לא זוכר שאני התערבתי בחוקה של תקומה, למה הרבנים קובעים, למה הם עושים בשני סיבובים ולמה אורי אריאל קובע. הגיע הזמן אחרי כל כך הרבה שנים שהאיחוד הלאומי ותקומה בחרו את הנציגים שלהם בכל מיני דרכים נורא דמוקרטיות...
"אין הבדלים משמעותיים בין שתי המפלגות ובוודאי בין האישים, יואילו בטובם הם ואנחנו כשותפים לבחור ולהיבחר. למה אני צריך לרוץ, להוציא כסף ולשכנע ואחרים ישבו רגל על רגל ויבואו בתלונות, כן דיברו איתם או לא דיברו איתם... בבקשה, אפשר להתפקד לבית היהודי, אפשר להוסיף חברים למרכז ולהתמודד. אי אפשר לקבל הנחות וכפל מבצעים. יללא, להתחיל לזוז. אין כאן אנשים שיתאמצו ואנשים אחרים שיקבלו מתנות".
"זה לא סוף הציונות הדתית. הציונות הדתית יותר חזקה גם מהבית היהודי. כל האיומים וההפחדות לא נובעים רק משם שמים. אני מכבד מאוד את המתנגדים. אפשר להתנגד ולגייס התנגדות אבל לבוא בטענות שכל האחרים רוצים להשתלט והם רוצים להציל את הציונות הדתית, זה לא מקובל עלי".
באשר להליכי איחוד המפלגות שלא התרחשו עד כה אומר אורבך כי הוא עצמו לא עסק בפרוצדורות הללו, אך כעת לא נכון להתיש את הציונות הדתית בדיונים הללו ולטעמו יש לפנינו מסלול המתאים לכל אחד, מזבולון כלפה ואורי אריאל ועד אורי אורבך ויוני שטבון וכל אחד יכול לבחור בו ולהתמודד. "אני לא מבין למה זה כל כך מורכב ומסובך להיבחר בפריימריס ומי שלא רוצה אולי שיבקש מבנט שימנה אותו בשיריונים שכולם מתלוננים עליהם...", הוא אומר בציניות.
אורבך שב ונשאל על עיתוי החוקה לפני השיח על איחוד המפלגות ושוב הוא טוען שאינו מבין את הצורך של מפלגה אחד להתערב בהליכי מפלגה אחרת. "אנחנו לא כופים עליהם שום דבר. ממתי מפלגה אחת מתערבת בהליכי מפלגה אחרת? הם הרי קיבלו שריון של ארבעה מקומות בעשרת המקומות הראשונים. לכאורה זו עוד יותר כפייה. אנשים נדחקו אחורה. נדמה לי שגם אני נדחקתי אחורה וזה בסדר גמור. זה קרה באהבה וברצון ואפילו בעידודי ונדחקתי ממקום שלוש או ארבע למקום שש".
"אי אפשר לשריין שוב את המקומות הללו. זה לא מבצע לנצח", אומר אורבך השב וממליץ לחבריו בתקומה והאיחוד הלאומי לחבור להליך הפריימריס שצלח בבית היהודי לאחר תקופה ארוכה כל כך שבה לא התקיים במפלגות הללו הליך דמוקרטי. "יללא, נו, כמה זמן אפשר לבכות...".
על החשש לעתידם הפוליטי האישי של שני מתנגדי החוקה, חברי הכנסת יוני שטבון ומוטי יוגב, מגיב השר אורבך בביטול. "הם יכולים להיבחר בפריימריס כפי שהם נבחרו בפעם שעברה. זה נכון לגביהם ונכון לגבי. יש כאן מאבקים פוליטיים. אני לא פוסל את הזכות להתנגדות לחוקה וגם ניתן זמן להסתייגויות, אבל אם לא מקבלים את טענת המסתייגים אז העולם נחרב? הלוואי שכל מפלגה הייתה מקבלת החלטה שראש המפלגה יכול להשפיע על הרכב הרשימה במידה שהיא בסך הכול סבירה ומתונה. זה סתם", הוא אומר בהתייחסו להתנגדויות הנשמעות ומביע תקווה שהמהלך יעבור ברוב מוחץ "ואנשים יפסיקו להתגעגע לשומים ולבצלים שהיו להם בבית עבדים".
באשר לאופן ההצבעה מקווה השר אורבך שזו תתבצע באופן גלוי ולא חשאי שכן אין כאן בחירה באדם מסוים, "מה צריך לפחד? אם מישהו יצביע נגד בנט, מה הוא יעשה לו? ישלח אותו לגולאג? ינשל אותו מכל תפקידיו לנצח? אלו דיבורים שהם חלק מההפחדות שמשתלטים עלינו וכו'. אם לא מוצא חן בעיניכם בנט אפשר להתמודד בפריימריז הבא ואולי גם לנצח. אם אנשים בטוחים כל כך בכוחם הציבורי הם מוזמנים לעשות זאת".