נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס והשופטת בדימוס עדנה ארבל, הורו למדינה להרוס בתוך חצי שנה שני מבנים במערב הישוב בית אל, סמוך לשכונת "משכנות בית אל".
השופטים גרוניס וארבל קבעו, כי לנוכח העובדה שהמבנים אינם חוקיים, הוקמו על קרקע פלסטינית פרטית, ולמרות שחלפו שלוש שנים לא הופקדה תוכנית תכנונית להכשרתם, אין מקום לאפשר למדינה להימנע מהריסתם.
השופט גרוניס ציין, כי מדובר במבנים שהמדינה התחייבה בעבר להרוס, וכי על כן היא צריכה לעמוד בהתחייבותה זו.
"בנסיבות שנוצרו, מיצוי האפיק התכנוני משמעו חריגה מהתחייבויות המשיבים לבית משפט זה ומביצוע צווים שהוצאו על ידם, מבלי שיש כל ערובה שהאפיק התכנוני יסתיים בהכשרת הבנייה. ייתכן שבסיומו של ההליך יתברר כי לא ניתן להכשיר בדיעבד את בניית המבנים והמשיבים יבקשו לממש את צווי ההריסה. יתירה מזו, גם כשהודיעו המשיבים לבית המשפט על פתיחה בהליכים לשם הסדרה תכנונית של המבנים, התנהלו אלה בעצלתיים", כתב השופט גרוניס.
על עמדתם זו של השופטים גרוניס וארבל חלקה השופטת מרים נאור, אשר טענה כי לאור מצבה המיוחד של הקרקע, המצויה בפועל בתחומי הישוב בית אל, וכן לאור העובדה שמדובר בקרקע שחוקיות צו התפיסה שהוצא לה איננו מוטל בספק, הרי שיש לתת למדינה ארכה של שנה נוספת להכשרת הבניה במקום, אולם כאמור, דעתה של השופטת נאור נדחתה.
עו"ד שלומי זכריה, מהצוות המשפטי של יש דין מסר בתגובה: "בית המשפט שב והבהיר את חשיבות השמירה על זכות הקניין של תושבים מוגנים בשטח כבוש. על הדרג המדיני והמשפטי כאחד לעשות 'בדק בית' רציני באשר למדיניות אי-האכיפה המאפשרת שוב ושוב את המשך עבריינות הבנייה בגדה המערבית. למרות שבית המשפט בחר שלא להכריע בחלק מהסוגיות העקרוניות שהובאו לפתחו, יש דין תתמיד בחשיפתן של פרקטיקות בלתי חוקיות ובמאבק על זכותם של פלסטינים לממש את זכויותיהם".