איכשהו הכול נראה שונה הלילה. כאילו הסמטה כולה לובשת הוד של קדושה. המדריך מתקדם בשקט ואיתו כולנו, ממעטים בדיבור ולוחשים כדי שלא להפריע את מנוחת אנשי השכונה. האור בבתי הכנסת קורא לכולנו להתכנס ליד החלונות הגדולים ולשמוע את הפיוטים.
זו הפעם הראשונה שאני משתתף בסיור סליחות ברובע היהודי. את הרחובות שאנחנו צועדים בהם אני מכיר היטב, אבל מלווה באורם של הכוכבים, הקולות מבתי הכנסת וסיפוריו של המדריך - הכול מקבל משמעות שונה. אפילו לאבני המרצפות נוסף הוד מיוחד של ימי אלול.
המדריך מדבר בשקט, כשהנעימות העמומות מבתי הכנסת משמשות מוזיקת רקע לסיפור.
"יודעים אתם", הוא אומר כמעט בלחש, וכולנו מצטופפים סביבו, "שהשבוע היה יום ההילולה של הבעל שם טוב, מייסד החסידות? לכן אספר לכם סיפור חסידי".
"את הסליחות בקהילת ברדיצ'ב אמרו בבכי קורע לב. כולם היו יכולים לראות שבכף המאזניים של העבירות מונחים צרורות על גבי צרורות של חטאים כבדים, ואילו בכף השנייה עמד שק בודד וקטן של מצוות. כמה שהשתדלו בתפילה ותחינות, לא היה מה שישנה את העובדה, הכף מלאת העבירות הכריעה.
"אך לפתע, נעלמו שקי העבירות וממילא מיד נטו המאזניים לצד המצוות. קול גדול עבר בבית הכנסת: מישהו גנב את העבירות של עם ישראל מהמאזניים.
"לרגע צהלו באי בית הכנסת, שהרי אם כך נגזר שיהיה עם ישראל זכאי בדין.
"אולם שמחת המתפללים הופרה כאשר קול משמים הכריז: 'לוי יצחק בן שרה-סשה, הרי אתה מזומן לעמוד בפני בית דין של מעלה באשמת גניבת העבירות!'
"רבי לוי יצחק מברדיצ'ב התייצב בפני הדיינים שבשמיים, והם פנו אליו ואמרו: 'ידוע לך כי על גנב לשלם על גניבתו. האם יש בידך לשלם על כל העבירות שלקחת?' פרש רבי לוי יצחק את ידיו הריקות וענה שכמובן שאין בידו לשלם את מחירן של כל העבירות שביצעו עם ישראל.
"'ידוע לך, אם כן', רעם הקול בבית הדין של מעלה, 'שגנב שאין לו יכולת לשלם את ערך הגזילה, יימכר בגניבתו! נמכור אותך כעבד תמורת ערכן של העברות שגנבת'.
"כך עבר קול בשמיים המכריז כי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב מועמד למכירה כעבד. מי ירצה בשמיים לקנות לו את הרבי לוי יצחק כעבד? יצאה בת קול והכריזה שהקב"ה מוכן ומזומן לקנות את הרב כעבד.
"על כך", סיים המדריך בחיוך, "נאמר 'לקונה עבדיו בדין'. כי הרי מי מאיתנו יכול לשלם את המחיר המלא של העבירות שביצענו?"
המשכנו ללכת בסמטה הצרה לכיוון בית כנסת החורבה. האור שבקע ממנו האיר את הרחבה כולה, ובלב שלי נצצו השמיים במיליוני כוכבים. זכרתי שלמדנו בבית הספר את הדינים שקשורים בעבד עברי, וחייכתי בלבי. כמה קשרים יפים ושונים יש בינינו ובין ה'.
מבית הכנסת עלתה שירת "אדון הסליחות", ואני ביקשתי לי בלב שאם חלילה לא אהיה זכאי בדין, ואם הקב"ה לא יסתכל עליי כאב שנותן מתוך אהבה, לפחות אולי שיקנה אותי כפי שקנה את רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ואז יצטרך לדאוג לי למזון ולכסות אותי כחלק מחובתו כאדון לעבד.