הרב יואל קטן
הרב יואל קטןאתר ישיבה

עמודים בתולדות הספר העברי. בשערי הדפוס.

יעקב שמואל שפיגל. ירושלים, תשע"ד. 502 עמ'

([email protected])

אחרי הכרכים שעסקו בכתיבה והעתקה ובהגהות ומגיהים, שכללו אוצר בלום של ידע על פרטים וכללים בתולדות המחברים, הכותבים, המעתיקים, המגיהים, החיבורים, הכתיבות, ההעתקות וההגהות לכל סוגיהם כחלק מהתפתחות התורה שבעל פה והעברת המסורת מדור לדור, הגיע הזמן לעיסוק טכני-לכאורה בשערי הספרים.

מי שמכיר את המחבר ואת ספריו לא יופתע כלל לראות שנושא זה מפרנס אצלו ספר בן חמש מאות עמודים. חוץ מאשר תיאור התפתחותם של שערי הספר בדפוסים, הספר כולל גם עשרות עמודים על דרך כתיבת שם המחבר. מכאן נסוב הדיון על גיל המחבר – מחילוקי הדעות בחז"ל מאיזה חכם ראוי ללמוד ועד תקנת פראג בעניין הגיל המינימלי לפרסום. עוד מפורט כאן על תוארי המחברים ועל המרבים והממעטים בהם, על היחס למחברים שיצאו לתרבות רעה, על שמות החיבורים - כולל שמות שאינם ראויים, שמות מטעים, ספרים בעלי שני שמות ועוד. גם על דרך כתיבת תאריך ההדפסה, על דרך כתיבת קיצורים וראשי תיבות ועל ההתנגדות לשימוש בהם ועל צורות האותיות השונות.

פרק חשוב מוקדש לכללי הניקוד והפיסוק לאורך הדורות, על תבנית העמוד 'חלונות' להגהות, 'דיבורים מתחילים', ספרים מרובי פירושים, צירוף דברי כמה מחברים בספר אחד, כותרות לסוגיהן, ועוד ועוד. כמות עצומה של ידע, עם מפתח מפורט.

כל הברכות לפרופ' שפיגל על הסדרה הזאת ועל שאר חיבוריו. יזכה להתחיל ספרים רבים ולסיימם.

***

פניני הלכה ימים נוראים.

אליעזר מלמד. הר ברכה, בהוצאת מכון הר ברכה, תשע"ד. יג+277 עמ'

(9709588‑02)

זהו הספר האחרון בסדרת הלכות שבת ומועדים של 'פניני הלכה', והוא משלים למעשה את חלק אורח חיים.

כדרכו משלב הרב מלמד שליט"א בספרו גם דברי הגות ומחשבה. כך עוסק הפרק הראשון בדין ובשכר ועונש, ובהמשך בסליחות, בתפילות, בשופר ובתשובה וכו', כסדר הימים הנוראים. הפרק העשירי והאחרון עוסק בהסבר סדר עבודת יום הכיפורים, "ונשלמה פרים שפתינו".

המחבר הקדים לספר דברי זיכרון מרגשים מתפילות עם אביו שליט"א בימי ילדותו.

***

תנ"ך שבעל פה. חנן פורת. תל אביב,

הוצאת תבונות שעל יד מכללת הרצוג וידיעות אחרונות – ספרי חמד, תשע"ד. 333 עמ'

([email protected])

אהבות רבות היו לו לרב חנן פורת ז"ל, ואחת הגדולות שבהן הייתה אהבתו לתנ"ך. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר בשיעורים הקבועים שהיה מעביר בקהל עם בימי העיון השנתיים בתנ"ך של מכללת הרצוג שעל יד ישיבת הר עציון שבאלון שבות. מאות מאזינים היו משתתפים בשיעור הזה, שבו היה פורת במיטבו. בדרכו המיוחדת הוא היה משלב בין עיון עמוק בפרשנים לקטעי שירה שהסבירו לדעתו את הפסוקים, ובין דיבור על עניינים העומדים ברומו של עולם להבנה חדשה של פסקה מתוך ספר עיון או פרוזה איכותי.

ט"ו שיעורים כאלה תמלל וערך אביעזר כהן, אחד משומעי לקחו, כשהוא משאיר את הדברים בסגנון אמירתם, עד שהקורא יכול לשמוע בתוך המשפטים הכתובים בספר את חנן מסביר, מעמיק, מתרגש, משכנע, מתפלל ומצפה כדרכו לישועה.

[email protected]