חייל מיחידת 8200 באימון
חייל מיחידת 8200 באימוןפלאש 90

"צריך להקשיב היטב לדברים שפרסם דובר צה"ל, שאמר שרוב הסרבנים אינם משרתים פעילים ביחידת 8200. את רובם, צריך לומר, אנחנו לא מכירים. לא מהשירות שלנו, לא מהבסיסים שבהם אנחנו היינו", כך אומר ל'בשבע' ד', חייל מילואים מיחידת 8200 ומיוזמי מכתב התגובה למכתב הסרבנים, שעורר פולמוס גדול בשבוע האחרון.

לפני שבוע יצאו 43 מחיילי יחידת המודיעין היוקרתית בקמפיין תקשורתי מוצלח למדי, והכריזו על אי נכונותם לשרת ביחידת 8200. "במהלך השירות הצבאי למדנו כי המודיעין הוא חלק בלתי נפרד מהשליטה הצבאית בשטחים", כתבו הסרבנים, "האוכלוסייה הפלסטינית הנתונה תחת משטר צבאי, חשופה לגמרי לריגול ולמעקב של המודיעין הישראלי. בניגוד לאזרחים ישראלים או לאזרחי מדינות אחרות, אין פיקוח על שיטות האיסוף, המעקב והשימוש במידע המודיעיני ביחס לפלסטינים, בין שהם מעורבים באלימות ובין שלא".

"הזעם ביחידה הוא אדיר"

מרגע פרסום המכתב בעיתון 'ידיעות אחרונות', זכתה חבורת הסרבנים לחשיפה רחבה בארץ ובחו"ל - בעיתונות הבריטית, האמריקנית והערבית. המערכת הפוליטית מיהרה להגיב ולגנות בחריפות. קיים כמעט קונצנזוס פוליטי מקצה לקצה המגנה את התנהלות קבוצת הסרבנים. נטען גם כי מדובר בקמפיין מתוזמר שנועד לחמם את דעת הקהל הבינלאומית, רגע לפני שמתחיל באו"ם הדיון במעשי ישראל במבצע 'צוק איתן'.

"אין לי ספק שהיה גורם שגיבש את החבורה הזאת יחד לטובת קמפיין", אומר ד'. "את אחד החותמים אני מכיר באופן אישי. דעותיו נמצאות שמאלה הרבה יותר מחד"ש. ככל הנראה חלק ניכר מחותמי המכתב נמצא באותו מקום פוליטי, אבל את זה הציבור לא יודע. הכתימו את היחידה, פגעו בשמה וניצלו את יוקרתה לצרכים פוליטיים, לטובת אג'נדות שמאלניות קיצוניות".

מכתב התגובה של חיילי 8200 למכתב הסרבנים נכתב במהירות. בתוך כמה שעות נאספו 430 חתימות מחיילי היחידה לדורותיה, אשר מגנים את הסרבנים. "מרגע שפרסמנו בפייסבוק ובווטסאפ שאנחנו מתחילים לעבוד על מכתב תגובה, מיד עשרות חיילים ששירתו איתנו ביחד ואת כולם אנחנו מכירים היטב, שיגרו לנו חתימות. אנשים שמטיילים עכשיו בהודו ובנפאל מיהרו לחתום בשבילנו. הזעם בקרב החברים ליחידה הוא אדיר, בעיקר בגלל שהניסיון הפוליטי הוא כל כך שקוף, ניסיון לייצר פה מהלך תקשורתי פוליטי נגד ישראל".

ד' מצביע על העובדה שמי שמלווה את קבוצת הסרבנים מבחינה משפטית הוא לא אחר מאשר עו"ד מיכאל ספרד, אשר מזוהה עם השמאל הרדיקלי. ספרד הוא עורך הדין מטעם 'יש גבול' שעתר נגד המדינה בפרשת סלאח שחאדה, ראש הזרוע הצבאית של חמאס שחוסל בשנת 2002. באותו חיסול נהרגו גם 14 אזרחים, ביניהם 11 ילדים, מה שעורר תגובות סוערות בקרב אנשי שמאל בישראל. תנועת 'יש גבול', ארגון שמאל רדיקלי שהטיף לסרבנות עוד מימי מלחמת לבנון השנייה, עתר לבג"ץ בדרישה לפתוח בחקירה פלילית. אחר כך הם עתרו לעכב את מינויו של מפקד חיל האוויר בזמן החיסול, דן חלוץ. אגב, אחת הסרבניות מ‑8200, שהסבירה למצלמות התקשורת בפנים מוצללות מדוע בחרה לחתום על מכתב הסירוב, הביאה כדוגמה ל"חוסר המוסריות" של צה"ל את פרשת שחאדה.

שרת התרבות לימור לבנת טענה כי הופעתו של ספרד בפרשיית הסרבנים מעידה על כוונותיהם הפוליטיות. "זה אותו עו"ד ספרד שמייצג ארגוני שמאל רדיקליים כגון 'בצלם', 'יש דין', 'שלום עכשיו' ו'האומץ לסרב'. אותו עו"ד ספרד שייצג אסירים פלסטיניים, שעתר לבג"ץ נגד הפסילה בישראל של הסרט השקרי 'ג'נין ג'נין'. כן, אותו עו"ד ספרד שגם עמד מאחורי העתירות נגד גדר ההפרדה, שייצג את תושבי בילעין ועתר לפינוי מגרון, שכונת האולפנה בבית אל ועוד. בעיניי, מכתבם של 43 'הסרבנים' מ‑8200 הוא לא יותר מגימיק זול. ספין תקשורתי. ניצול ציני ומניפולטיבי של השירות הצבאי לשם מחאה פוליטית גרידא", כתבה לבנת.

"אתם צריכים להיות אסירי תודה לצה"ל"

מכל קצות הקשת הפוליטית הגיבו לסערה, וגם באופוזיציה מיהרו לגנות את החותמים. ראש הממשלה נתניהו הגיב על הפרשה בדרכו שלו, כשבחר להודות לחיילי היחידה בעמודו האישי בפייסבוק. "אזרחי המדינה חבים לכם תודה על שירותכם המקצועי והמסור למדינת ישראל. המשיכו בעבודתכם החשובה כל כך למען ביטחון אזרחי ישראל", כתב ראש הממשלה. שר הביטחון בוגי יעלון הגדיר את מעשה הסירוב כ"ניסיון נואל ומגונה שמסייע למסעות הדה-לגיטימציה השקריים בעולם נגד מדינת ישראל וחיילי צה"ל, על לא עוול בכפם".

יו"ר מפלגת העבודה, בוז'י הרצוג, בוגר היחידה בעצמו, אמר כי הוא "מתנגד לסרבנות וסולד ממנה בכל מאודי. היחידה הזו ופעולותיה חיוניות לא רק לזמן מלחמה אלא דווקא ובעיקר לשלום. כשמדברים על הסדר מדיני וקביעת גבולות מדברים על תחנות התראה ויכולות מודיעיניות כדי לאתר ולבלום את הכוחות הקיצוניים שיעשו הכול כדי לחבל בשלום. אני לא אומר שאין טעויות. בהחלט ייתכנו כאלה וההיסטוריה הצבאית של ישראל רצופה בהן. אבל יש דרכים כיצד להתלונן וכיצד להביא את הטענות לבירור ולדיון. אני גם חושב שיש דרכים לשנות ובוודאי כשיש תחושה של עוול שנעשה במקום כזה או אחר. אבל לא בעידוד וקריאה לסרבנות או בפרסום עולמי מזיק, שאת מחירו נשלם אנחנו, אזרחי ישראל".

חריפה ממנו הייתה עמיתתו למפלגה ח"כ שלי יחימוביץ', שפרסמה מאמר ארוך שבו האשימה את קבוצת הסרבנים בניצול יוקרתה של היחידה לטובת צרכים אישיים ופוליטיים. "השתחררתם מצה"ל מצוידים בהשכלה ובפרקטיקה שלא תוכלו לרכוש בשום אוניברסיטה בעולם", כתבה יחימוביץ', "שוק שמחכה לכם בזרועות פתוחות, שכר התחלתי שרוב אזרחי המדינה יכולים רק לחלום עליו. זו לא סיבה לחוש טובים וראויים יותר. בדיוק ההפך. זו סיבה להיות אסירי תודה. אתם מכפישים לשווא את חבריכם ביחידה. במהלך השבת דיברתי עם כמה וכמה מהם, אנשים מוסריים לא פחות מכם. הם חשים כלפיכם זלזול וגם כעס. הם אמרו לי: אם הם באמת השתתפו באירוע חריג ומגעיל כזה, של עמעום אורות והאזנה קבוצתית לשיחה אינטימית, למה הם פשוט לא עצרו את זה בזמן אמת? זאת שאלה טובה לכל טענותיכם. אם עשיתם דברים כל כך לא מוסריים, למה לא סירבתם פקודה בזמן אמת? הייתם מסרבים, נשפטים, מודחים מהיחידה, משלמים מחיר, וחיים בשלום עם מצפונכם. כך עושים אנשים שמצפונם מייסר אותם באמת".

המאמר של יחימוביץ' הכה גלים ברשת, בעיקר בשיח הפנים-שמאלני. לא מעט אנשי שמאל גינו את דבריה החריפים של יו"ר מפלגת העבודה לשעבר. "יחימוביץ' צריכה לעבור לבנט", כתב הפובליציסט ספי רכלבסקי, בעצמו איש מפלגת העבודה, "לא לליכוד, אפילו לא לליברמן. לבנט. מכתב ההסתה הפראי שלה נגד לוחמי 8200 הינו הסתה פשיסטית שעוקפת את בנט לאזור חיוג להב״ה. אין מדובר במרכוז טקטי, אלא בהסתה לאלימות כלפי השמאל".

מי שבחרה לעמוד לימין הסרבנים היא ח"כ זהבה גלאון, יו"ר מרצ. "מדובר בקבוצה אמיצה שברור להם שמדובר במעשה בלתי חוקי, אבל החליטה לקחת החלטה מצפונית-ערכית מתוך נכונות מלאה לשלם את המחיר", אמרה.

גינוי נוסף למכתב הסרבנים פרסמה גם קבוצת חיילים חרדים ששירתו ביחידת 8200 במסגרת מסלול 'בינה בירוק'. ישראל בר, חרדי בוגר היחידה ומיוזמי מכתב הגינוי, אומר ל'בשבע' כי הוא מרגיש שקבוצה קטנה מנסה לעשות מניפולציה על חשבון יחידת 8200. "מדובר ביחידה שעושה עבודת קודש", אומר בר, "והתחושה היא שיש כאן ניסיון פוליטי להוציא את דיבת היחידה. שמעתי את טענות החותמים העלומים שהוציאו את מכתב הסירוב. ממה שראיתי ושמעתי הצטיירה לי תמונה של אנשים שלא רוצים לראות את התמונה הגדולה. כלומר, כשיושבים על יעד מודיעיני אז יושבים עליו גם כשהוא בבית שלו ושומעים גם שיחות אישיות ואינטימיות. יעדי הטרור, מה לעשות, לא מדברים עם בני משפחותיהם רק על טרור, אלא גם על דברים אחרים ותפקידו של המודיעין הוא לשבת להם על הראש. ראינו במלחמה האחרונה כמה חשובה עבודת המודיעין המדויקת שיכולה להפריד בין יעד אזרחי לצבאי. מה שמבקשים הסרבנים הוא שלצה"ל לא תהיה היכולת לעבוד באופן הזה. הנזק שייגרם מכך הוא לא רק למדינת ישראל, אלא גם לאויב עצמו יהיה קשה במיוחד".

דרישה: לפתוח בחקירה נגד הסרבנים

האם יוטלו סנקציות כלשהן על הסרבנים? התשובה היא שכנראה שלא. סביר להניח שלשירות מילואים הם כבר לא יוחזרו, ולמעשה חלק מהחותמים כבר אינם משרתים שירות פעיל במילואים. עם זאת, ביחידה היוקרתית נשמעים קולות שקוראים לקיים נגד הסרבנים חקירה בגין חשיפת מידע סודי. מפקד היחידה לשעבר, תת אלוף במילואים חנן גפן, אמר כי את חותמי המכתב יש להציב בחקירת מצ"ח או בחדרי החקירות של השב"כ. כך או כך, התבטא גפן, הזכות לשרת ביחידה היוקרתית ניטלה מהם.

דובר צה"ל, תת אלוף מוטי אלמוז, פרסם בעמוד הפייסבוק את עמדת צה"ל על הפרשה: "אין מקום לסרבנות בצה״ל. יש מחלוקות ויש עמדות פוליטיות. חגיגה של דמוקרטיה. אנחנו בצה״ל מהווים מכנה משותף, אולי הרחב ביותר בחברה הישראלית, ומקפידים שבעתיים על הבעת עמדות פוליטיות בפורומים שלא נועדו לשם כך. אז מה היה כאן בעיניי? ניצול השירות הצבאי להבעת עמדה פוליטית. ואנחנו בצה״ל, עד למפקדו, רואים זאת בחומרה והטיפול המשמעתי יהיה חד וברור. חשוב להזכיר באותה נשימה, שרק עשרה מתוך 43 החותמים על המכתב שייכים באמת למעגל העשייה והשאר הם חיילים המשרתים במעטפת. אם רק יכולתי לספר פירור מעשייתכם, לא הייתי נדרש לשום טיעון שיבהיר עד כמה חמורים הדברים".