חוק הגיור תופס אמנם חלק נכבד מהשיח הציבורי בימים אלו, אולם מתברר שבאפיקים הפוליטיים הוא מצוי במבוי סתום. מי שבשלב זה אחראי על העיכוב שחל בנושא הוא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אשר נתון בנושא הזה בצבת לא פשוטה.
מחד הוא אינו רוצה להרגיז את החרדים, שאם דיוני התקציב יביאו לפירוק השותפות עם לפיד הוא עלול להזדקק להם בעתיד הקרוב. מאידך הוא נתון ללחץ כבד של הארגונים הרפורמיים בארץ ובעיקר בחו"ל, אשר מעוניינים בהעברת הצעת החוק המקורית בנושא הגיור, שבה הגיעו להישגים בלתי מבוטלים. בעוד בישראל הארגונים הרפורמיים הם גורם זניח במפה הפוליטית, הרי שבארה"ב הם מהווים את הגורם המרכזי והמשפיע ביותר בתוך השדולה היהודית.
ארגונים אלה, אשר נותנים לישראל את הגיבוי המשמעותי ביותר במסדרונות הממשל האמריקני ואחראים במידה רבה לקרבה הגדולה בין ישראל ובין ארה"ב, הם שלוחצים על ישראל לתת מעמד רשמי לרפורמים בנושאים שונים.
בעקבות הלחץ הדו-צדדי נמנע בשלב זה ראש הממשלה מלהעלות לסדר יומה של הממשלה הצעת החלטה שאמורה להסדיר את נושא הגיור על ידי רבני הערים. ההצעה, שגובשה בהסכמה פוליטית בין הבית היהודי לח"כ אלעזר שטרן מסיעת התנועה, אמורה להחליף את הצעת חוק הגיור של ח"כ שטרן, אשר מצויה כבר קרוב לחצי שנה על סף סיום החקיקה בכנסת.
הצעת ההחלטה שעליה הוסכם מסדירה את הקמת בתי הדין לגיור בידי רבני הערים, זאת בהתאם לשאיפתו של ח"כ אלעזר שטרן. בתי הדין לגיור שיקימו רבני הערים יכוונו הלכתית בידי ועדת רבנים שתוקם מכוח החלטת הממשלה. בראש הוועדה יעמוד הרב צפניה דרורי, וחבריה יהיו הרב חיים דרוקמן, הרב יעקב מדן, הרב נחום אליעזר רבינוביץ' וראש מערך הגיור. אולם החלטת הממשלה אינה משנה את המצב הקיים היום, לפיו כל הגיורים בישראל מתבצעים מכוח "פקודת העדה הדתית – המרה", וזקוקים ממילא לאישורו של ראש העדה הדתית, הוא הרב הראשי לישראל.
הרב דרוקמן יפשר
הצעת ההחלטה הושגה בתום משא ומתן אינטנסיבי, שבו היו מעורבים הרב חיים דרוקמן והרב צפניה דרורי בגיבוי רבנים מרכזיים נוספים בציונות הדתית. הרב דרוקמן, שעסק במשא ומתן באופן אישי, מספר בשיחה עם 'בשבע' כי הפנייה הראשונה נעשתה אליו מראש הממשלה, בכ"ח באייר השנה. "פנה אליי ראש הממשלה וביקש ממני להתערב בנושא, לאחר שעל הפרק עמדה כבר הצעת חוק גרועה מאוד, שנתנה לרפורמים מעמד חוקי בישראל בנושאי גיור, ואשר כפסע היה בינה ובין חקיקה בכנסת. ראש הממשלה ביקש ממני לפשר בין הצדדים.
"הקדשתי לנושא הזה חודשיים אינטנסיביים ביותר, ובסיומם התברר לי שאי אפשר לבוא לידי הסכמה על נוסח הצעת החוק. בשלב הזה העליתי את הרעיון שבמקום הצעת חוק נעביר את הנושא כולו בהחלטת ממשלה. החלטת הממשלה תעסוק רק בנושא העיקרי של גיור על ידי רבני ערים, והיא תהיה בהמשך להחלטת הממשלה הקודמת, שבה נקבע מפורשות מעמדה של הרבנות הראשית".
גם המשא ומתן על נוסח החלטת הממשלה לא היה קל, ורק לאחר גלגולים שונים נתנו הרבנים את הסכמתם לנוסח שגובש. בהקשר זה מזכיר הרב דרוקמן כי במהלך התקופה התנתקה סיעת ישראל ביתנו מהליכוד, וסכנת אישור החוק הבעייתי, אשר היה מונח על שולחן ועדת החוקה שבראשה עומד חבר המפלגה ח"כ דוד רותם, הפכה לממשית ומיידית. הרב דרוקמן מבהיר כי יש בתוך ההצעה סעיפים שהיה מעדיף שינוסחו אחרת, אולם מתוך ראיית התמונה הרחבה וההבנה שהאלטרנטיבה היא אישורו של החוק, נתנו הרבנים את הסכמתם לנוסח הנוכחי.
היוזם הפוליטי של הצעת החוק שהתגלגלה בשלב זה להחלטת ממשלה הוא ח"כ אלעזר שטרן, אשר פעיל מזה שנים בנושא הגיור, עוד מימיו כראש אכ"א. אולם מי שנותן את הגב התורני לעמדתו הם רבני צוהר. בשיחה עם 'בשבע' מציין הרב רפי פוירשטיין, חבר הנהלת הארגון, כי הסיבה העיקרית להחלטת מועצת רבני צוהר להביע תמיכה בגיור על ידי רבני ערים, הוא החשש מהתרחבות תופעת ההתבוללות.
הרב פוירשטיין מדגיש כי המועצה לא דנה בניסוח זה או אחר של החוק או של החלטת הממשלה: "מועצת צוהר קיבלה החלטה לפיה אנחנו תומכים בעיקרון של העברת זכות הגיור לרבני הערים. אנחנו לא יכולים, כארגון רבנים וכמועצה, לעסוק בניסוחים שמשתנים מיום ליום ולפעמים משעה לשעה. המעורבות שלנו היא בצד העקרוני, מאחר שאנחנו מעריכים שהעברת סמכות הגיור לרבני הערים היא מה שעשוי 'לשחרר את הפקק' של הגיורים במדינת ישראל".
מתנגדי החוק טוענים כי גם אם רבני הערים יגיירו, זה לא יגדיל את מספר המתגיירים.
"אני חייב לומר שזו לא טענה מופרכת. בשפת אנשי הלוגיקה ניתן לומר שמתן זכות הגיור לרבני ערים היא תנאי הכרחי אבל לא תנאי מספיק. זה תנאי הכרחי, משום שהוא יאפשר להנגיש את הגיור לקהילה. רב העיר, במיוחד בערים בגודל בינוני, מחובר לקהילה, מכיר את האנשים, יכול ליצור את הקשר בין המועמדים לגיור ובין הקהילות הדתיות בעיר ויכול להרחיב ולייעל את העבודה. בנוסף לכך, ולא פחות חשוב, פרשת הרב שרמן ופסילת גיורי הרב דרוקמן מוכיחה עד כמה חשוב שנושא הגיור במדינת ישראל לא יהיה נתון כולו ביד אחת. אנחנו לא מתכחשים לעובדה שיש מחלוקות הלכתיות בנושא הגיור. יש מי שסבור כך ויש מי שסבור אחרת. אך לא יכול להיות שבמערך הגיור יינתן ביטוי לעמדה אחת בלבד. יש בנושאים הללו מחלוקות שחוצות מגזרים, בציונות הדתית ובמגזר החרדי, ולא יכול להיות שהמחלוקת תיחנק. לא יכול להיות שמתגיירים יגיעו לרבנות מקומית עם תעודות המרה חתומות והרב המקומי ידחה אותם".
הרב פוירשטיין מציין כי האלטרנטיבה לפתיחת מערך הגיור היא התגברות ההתבוללות: "בתחילת ימי העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר, היה גל גדול של מבקשים להתגייר. אותם מבקשים להתגייר הניחו אז שגיור יהווה מעין תעודת כניסה לחברה הישראלית. אולם מאז הם פיתחו לצערנו זהות ישראלית שאיננה תלויה בגיור, והם הפכו לישראלים לכל דבר, צברים, עם שמות עבריים לחלוטין, והם חיים איתנו. אני מכיר משפחות, היכרות אישית ממש, שבהן הבן הכיר מישהי שאינה יהודייה על פי ההלכה. אחרי שבני זוג מתאהבים יש כבר מעט מאוד מה לעשות. ואני מדבר על משפחות מרקע דתי.
"אנחנו עומדים מול חשש עצום להתבוללות, ובניגוד לסיפור שהיה עם החתונה של יהודייה ומוסלמי, כאן לא מדובר באויב. מדובר בישראלים לכל דבר, ששירתו בצבא ומעורים לחלוטין בחברה הישראלית. אם לא נבין שהחומרא בנושא הגיור היא קולא עצומה בנושא ההתבוללות, אנחנו בבעיה. כבר היום נולדים בישראל מדי שנה 4,000 תינוקות לא יהודים והטאבו סביב נישואי תערובת, שפעם היה ברור מאוד, הולך ומתכרסם".
הנוסח לא מושלם
מי שפועל בנושא חוק הגיור מטעם סיעת הבית היהודי הוא סגן השר לשירותי הדת, הרב אלי בן דהן. בשיחה עם 'בשבע' מודה הרב בן דהן כי מבחינתו הצעת ההחלטה המובאת לממשלה, שעליה הסכימו הרבנים, היא בדיעבד. הרב בן דהן מציין כי מי שניהלו את המשא ומתן הם הרב דרוקמן והרב דרורי, תוך גיבוי ומעורבות של אנשי הבית היהודי. "בסופו של דבר הגענו לנוסח שמקובל על הרבנים ומוסכם בינינו ובין ח"כ אלעזר שטרן וסיעת התנועה. אני הייתי בעד הנוסח הזה בעקבות המצב שנוצר, והעובדה שבנוסח החוק שאושר בוועדת החוקה היה אלמנט שנגע לגיור הרפורמי. בהצעת המחליטים שגובשה, האלמנט הזה איננו קיים. אני מלכתחילה העדפתי לחוקק חוק שבו מעוגן מעמדה של הרבנות הראשית כאחראית על הגיור, אולם לצערי לא קיבלתי הסכמה להצעה מהרב הראשי ולכן לא ניתן היה לקדם את החוק.
"עם זאת, במצב שנוצר הגענו להסכמה על הצעת המחליטים, שעל נוסחה הסכימו מלבד הרב דרוקמן והרב דרורי גם הרב יעקב אריאל, הרב נחום אליעזר רבינוביץ', הרב זלמן מלמד, הרב חיים שטיינר והרב איסר קלונסקי".
אם קיימת הסכמה בין הצדדים, מדוע זה לא עובר לאישור הממשלה?
"נתניהו נתון ללחץ של הרפורמים, שמבקשים לאשר את נוסח החוק שמקדם את הגיורים שלהם, בעוד שבהצעת המחליטים זה לא קיים. מצד שני אני מעריך שהוא מעוניין לשמור על ערוץ פתוח עם החרדים בעקבות המשבר הקואליציוני שנוצר, ולמכתב הרבנים הראשיים מן הסתם גם היה חלק בזה. אני מעריך שבסיכומו של דבר הצעת המחליטים תאושר ותהפוך להחלטת ממשלה. נתניהו ימשוך את הבאת ההצעה לאישור הממשלה עד תחילת המושב, וכאשר המצב הפוליטי יתבהר תתקבל ההחלטה הסופית. הדבר היחיד שיכול לעצור את האישור הוא החרפה של המשבר הפוליטי והחלפת יש עתיד בחרדים. במקרה כזה ראש הממשלה יבוא לתנועה ויגיד להם שהמצב הפוליטי השתנה ולכן לא ניתן להעביר את ההחלטה".
"איפה הרב הראשי בהצעה?"
עמדה מנוגדת, השוללת לחלוטין את העיסוק בנושא, הן במסגרת חוק והן במסגרת החלטת ממשלה, מציג הרב יהושע ון-דייק, רב המושב רמת מגשימים וחבר ארגון 'נאמני הרבנות הראשית'. הרב ון-דייק טוען בשיחה עם 'בשבע' כי המצב שנוצר הוא מצב מעוות בבסיסו ואסור לתת לו יד גם בעקיפין, על ידי החלטת ממשלה. "כל העסק הזה הפוך. בענייני דת ומדינה הרב הראשי הוא זה שצריך להנחות את הפוליטיקאים ולא ההפך. איפה נשמע כדבר הזה, שחבר כנסת יחזיק את הרבנות הראשית בגרון? זה לא היה קורה בשום מוסד ממלכתי אחר, לא בצבא, לא בכלכלה ולא בשום תחום אחר".
הרב ון-דייק טוען כי את החוק, כמו גם את הצעת המחליטים, צריך לבחון הן מצד הנוסח הסופי והן מצד המגמה: "לצערי המטרה של מגישי החוק היא להחליש ולמזער את כוחה של הרבנות הראשית, הרבנות שהקים הרב קוק במטרה לאחד את עם ישראל. אני ממלכתי לרבנות הראשית לא פחות מאשר למדינת ישראל. זהו דבר שאינו מותנה בזהות ההשקפתית של הרבנים הראשיים ושייכותם למחנה זה או אחר. אין לנו רבנות ראשית אחרת. גם אם יש צורך בשיפור וקידום, כמו בכל גוף ציבורי, אנחנו עובדים עם הרבנות ולא מייצרים חלופות לאנ"ש".
לגופו של דיון בנושא הגיור סבור הרב ון-דייק כי שלילת מעמדה הבלעדי של הרבנות הראשית כמי שמנחה את תהליך הגיור מראשיתו ועד סופו טומן בחובו אסון, ומהווה למעשה חזרה לגלות: "אנחנו רוצים לחזור לגולה? כל מוסד הרבנות הראשית נועד לאחד את עם ישראל וליצור מסגרת אחידה לחיים היהודיים במדינת ישראל. זה גם מה שמציל אותנו מהרפורמים".
בנוגע לנוסח החוק טוען הרב ון-דייק כי את החוק אסור לבחון רק במשקפיים של מנסחיו, אלא במשקפיים של הפרשנות הצפויה בבג"ץ. "התייעצנו בנושא עם משפטנים מומחים ומכולם שמענו אותו דבר. כל ניסוח שבג"ץ יוכל לפרש אותו לטובת הכרה בגיור, גם כזה שאינו מקובל כמסורת הנהוגה אצל רובם המוחלט של הפוסקים המובהקים, יתקבל על ידי בג"ץ בלי יכולת ערעור". הרב ון-דייק מדגיש כי רק הגיבוי של הראשון לציון הרב עמאר והסכמתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל הביאו לאישור גיוריהם של הרב דרוקמן וגיורי צה"ל בעבר. "הכוח של הגיור הוא בחותמת של גדולי ישראל, וזה ימנע את אונאת הגר. אין שום ערך לגיור של רב אם לא יהיה חתום על זה מישהו מגדולי ישראל, ולכן חשוב שהרבנות תהיה אחראית על הגיור".
הרב ון-דייק סבור כי הצעת המחליטים שהושגה כפשרה עודנה חמורה ומסוכנת, למרות הכוונות הטובות. "אלעזר שטרן וחבריו מאמינים שבנוסח החדש הרבנות הראשית לא תוכל להיות אחראית על הגיור. אם אכן הרב הראשי הוא אחראי, מדוע זה לא מופיע בכל הצעת המחליטים? עברנו על כל הצעת המחליטים ולא מוזכר בה ולו פעם אחת הרב הראשי והרבנות הראשית. בסופו של דבר, הרב הראשי לא יוכל לפסול גיור בעייתי. יבוא רב ויגייר קטינים - והרב הראשי לא יוכל לפסול. לפי ההחלטה הזאת, מחר כל רב של מועצה מקומית או אזורית יוכל להקים בית דין לגיור. לא כל רב כזה הוא רשכבה"ג. שהם יכריעו בעניין הגיור שהוא עניין כלל ישראלי?!
"מה שקרה הוא שהבית היהודי הפך את הנושא לשבוי של אלעזר שטרן, ועכשיו כאילו אין ברירה אלא להעביר את ההצעה. ראש הממשלה מודע לבעייתיות שהחוק יוצר בעם והוא מעוניין למנוע אותה, ולכן הוא דחה את העלאת החוק בשבועות האחרונים. אם הוא יראה שהציונות הדתית והיהדות החרדית מתנגדים, אזי הוא לא יקדם את החוק. זו ההחלטה שצריך לקבל ואנחנו בטוחים שאם הבית היהודי יעמוד על כך - זה יקרה וזה רק יוסיף כבוד למפלגה".
גם הפשרה שעל גיוריהם של רבני הערים תפקח ועדת רבנים, איננה מרגיעה את הרב ון-דייק. "הנושא אינו זהות חברי הוועדה, שבוודאי הם תלמידי חכמים חשובים ויקרים. העניין הוא ההיבט העקרוני שוועדה זו היא גוף פרטי שאינו שייך לרבנות הראשית. מה עוד שמי שקובע את חברי הוועדה, כמפורש בהצעה, הוא הממשלה. מי ערב לנו מה יהיה הרכב הוועדה בעתיד?".
טוענים נגדכם שהמדיניות הזאת תגרור את המדינה להכרה בנישואין אזרחיים.
"את ההפחדות האלה משמיעים כל הזמן. הרבנות הראשית היא המוסד הכי מושמץ כבר 50 שנה, ו‑82 אחוזים מתחתנים דרכה כדת משה וישראל. רק לפני כמה שבועות פורסמו נתונים רשמיים של הלמ"ס, והתברר שרק שניים וחצי אחוז מהכשרים לנישואין לא מתחתנים ברבנות. עם ישראל רוצה חופה כדת משה וישראל. זה לא כצעקתה. לא צריך כל הזמן להשמיץ את מוסד הרבנות".
בסיום דבריו מציין הרב ון-דייק כי החוק מהווה חלק ממגמה כוללת שמוביל בין השאר ח"כ אלעזר שטרן בגיבוי ארגונים חוץ-פרלמנטריים הממומנים בידי הקרן החדשה. לדברי הרב ון-דייק, מדובר בסדרת חוקים שמטרתם לשנות את האופי היהודי של מדינת ישראל. "מי מוביל את זה? מי שתוקף את ישיבות ההסדר, מבזה רבנים ומנסה לכפותם במתן כשרויות למה שלדעתם אינו ראוי לכשרות, ואנחנו עושים עסקים איתו? האם גם על ארץ ישראל היינו מוכנים לפשרות מעין אלו?".