שנת השמיטה אליה ניכנס בעוד מספר ימים, שומטת לא רק את הקרקע אלא גם את החובות של האנשים זה לזה. מי שלווה לא חייב להחזיר למלווה את שלווה.
על מנת שהמלווים לא יימנעו מלהלוות מחשש שהלווה לא ישיב להם את כספם בשל שמיטת הכספים, או כהגדרת חז"ל ש'לא תינעל דלת בפני לווין' התקין הלל הזקן את שטר הפרוזבול - שטר אשר מי שחתום עליו מעביר את חובו לבית הדין ובית הדין רשאי, אף בשמיטה, לגבות מהלווה את הכסף ולהשיבו למלווה.
ברבנות הראשית לישראל מציינים כי אמנם המנהג הנפוץ הוא לחתום על שטר הפרוזבול בסיומה של שנת השמיטה, אך עם זאת, יש הנוהגים לחתום על שטר פרוזבול בערב השמיטה.
בהודעה שפרסמה הרבנות נאמר כי שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה מדרבנן והיא מפקיעה רק את החובות שזמן פרעונם יחול לכל המאוחר עד ערב ראש השנה של השנה השמינית, "לעומת זאת, חובות שמועד פרעונם יגיע לאחר מכן – אין השביעית משמטת אותם".
החובות הנשמטים כיום, מבהירים ברבנות, הם: הלוואה בכסף או בשווה כסף, קניה בהקפה (עם רישום), חשבון בנק, שיק ושכר שכיר. גם מנהלי חברות ובנקים צריכים פרוזבול.
עוד מזכירים ברבנות כי הלוואה שניתנה לאחר כתיבת הפרוזבול ומועד הפירעון שלה חל לפני ראש השנה – נשמטת, כי פרוזבול המוקדם להלוואה פסול, "יש מהדרין להלוות כסף אחר כתיבת הפרוזבול ולקבוע את זמן פירעונו לפני כ"ט אלול כדי שישמט, ובכך לקיים את מצוות שמיטת כספים. דרך אחרת היא לציין במפורש חוב אחד שהפרוזבול לא יחול עליו".
ברבנות מבהירים כי בזמן הזה אין צריך "בית דין חשוב" וכותבים פרוזבול בכל בית דין של שלושה תלמידי חכמים שהם חותמים עליו.