'בשפריר חביון', הרב חיים סבתו,
הוצאת ידיעות ספרים, 187 עמ'
לא הייתי מאמינה שמשהו יגרום לי להתרגש משירי חלוצים, אך כשסיימתי לקרוא את 'בשפריר חביון' מצאתי את עצמי מזמזמת בכוונה רבה את "רב הלילה רב שירנו". ולא, זאת לא טעות. המילה הפותחת היא "רב" ולא "רד", ולא בכדי.
הניגון והפיוט עוברים כחוט השני בספרו החמישי של הרב סבתו, שוזרים יחד שואה ותקומה, גלות עם גאולה. את הפיוט הקבלי "א‑ל מסתתר בשפריר עליון", שחיבר ריבי אברהם מימין בין הרי צפת בעת הסתר פנים, שרים במר לבם באותו מקום כעבור מאות שנים שני חיילים, ניצולי הקרב הנורא בנפח. ולאן התגלגלה מנגינת אותו פיוט כפי ששרו אותו בחצרות חסידים באירופה?
'בשפריר חביון' הוא סיפורה של אתחלתא דגאולה, ושל הייסורים המלווים אותה. הרב סבתו, בפשטות מלאת חן, חולק איתנו את משחקי הילדות התמימים של חבורת בית מזמיל, את נעוריו כעולה בישיבת נתיב מאיר בין צברים גאים, ואת שעות הכאב על הטנק בשלהי מלחמת יום כיפור. בין פרקי חייו הוא משחיל סיפורים רבים נוספים: על פוגרומים ואינקוויזיציה, על דמויות כמו הרב אריה בינה והרב נריה, ובעיקר סיפורי עלייה מארבע כנפות תבל. מפליא לראות איך נערים ונערות בני שלוש עשרה וארבע עשרה מאסו פתאום בגולה, וכמעט בריצת אמוק, בלי לומר מילה להוריהם, עלו בגפם לארץ.
קולמוסו של הרב סבתו סובב סחור סחור, כפי שנכתב בהקדמה, ומפזר קשרים וקישורים שהופכים את הספר למארג שלם. הרוש, מלך החבורה מבית מזמיל, הוא מצאצאי הרא"ש שנמלטו למרוקו מספרד. שריאל שנפל בקרב בנפח במלחמת יום כיפור הוא התינוק החייכן שפגשה דודה נחמה בדרכה כנערה לארץ. גם האחות השתקנית קריסטינה, שהייתה חובשת את פצעי ילדי בית מזמיל, צצה לפתע בסיפורה של זקנה בכפר גלעדי אחרי מלחמת יום כיפור.
אך אולי מעל לכול, 'בשפריר חביון' הוא ספר שמנסה להבין את סוד הסתר הפנים האלוקי. כיצד אפשר דווקא בתוכו למצוא את האמונה, וכיצד הוא זה שמוביל לגאולה? בנושא הזה, מרתק לקרוא את דבריהם השונים כל כך של הרב שג"ר והרב סבתו, שני ניצולים כאובים מנפח הבוערת, במפגש שהתקיים אחרי המלחמה.
"דומה דודי לצבי", מסביר דוד ז'ק לילד חיים בבית מזמיל, "מה צבי זה נראה וחוזר ונכסה, אף דודי כן". אחרי הקיץ שעברנו, ספרו הנפלא של הרב סבתו מזכיר לנו שלמרות הצרות, אנחנו חיים בתקופה גדולה. הא‑ל שמסתתר בשפריר חביון, נגלה אט אט אל מול עינינו במלכות ישראל.