נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, פגש הבוקר (שני), לראשונה מאז החל את כהונתו, את הסגל הדיפלומטי המוצב בישראל בקבלת פנים חגיגית והרמת כוסית לשנה החדשה במשכן הנשיא.
הנשיא הודה למוזמנים ואמר, "אני שמח שיש לי את ההזדמנות המיוחדת לארח אתכם כאן, ולפתוח את שערי הבית הזה בפניכם, אנשי הסגל הדיפלומטי, העושה את שירותו כאן במדינת ישראל".
הנשיא הוסיף וסיפר לנוכחים, כי "ראש השנה היהודי איננו נחוג במסיבות רחוב המוניות ובריקודים אל תוך הלילה. העם היהודי חוגג את ראש-השנה כחג משפחתי ושל חשבון נפש. בצלם אירועי החודשים האחרונים שהתרחשו כאן בישראל, הימים הללו המוקדשים להתבוננות פנימה ומקבלים משמעות מיוחדת".
לדבריו, "עם התמשכות המערכה בדרום, ניצבו אזרחי ישראל ומנהיגיה בפני הכרעות קשות: כלפי חוץ עמדה לנגד עינינו המחויבות להגן על אזרחנו, בתינו ואדמתנו, תוך הזהירות המרבית מפגיעה בחפים מפשע. כלפי פנים התלבטנו בין חובתנו לאפשר שיח דמוקרטי חופשי לבין הצורך ההכרחי לשרטט גבולות אדומים שיבלמו גילויי התלהמות והסתה".
הנשיא ציין, כי "אם בעבר המלחמות היו מלחמות בין מדינות, כיום, בעשורים האחרונים במיוחד, המלחמות הן בין אירגוני טרור למדינות. העולם החופשי מכיר ומאמץ את האמירה ולפיה "במלחמות אין מנצחים". אכן, במלחמות בין מדינות אף אחד לא מנצח- כולם מפסידים וההרס וההרג עצומים. אבל במלחמה של ארגון טרור במדינה, ארגון הטרור ניצב תמיד במצב של ניצחון. אם הוא גורם נזק כלשהוא למדינה הלוחמת נגדו, זה עבורו הישג. אם בתגובה לפעולות שלו, הוא יגרור את המדינה הלוחמת נגדו לסיטואציה מלחמתית- זה עבורו הישג נוסף. במצב כזה הוא ישמח על כל פגיעה באזרחים, פגיעה שתביא לו אהדה בדעת הקהל".
הנשיא סיים את דבריו בברכה לשנה החדשה והרמת כוסית: "אני מתפלל שבשנה זו, יפתחו שערי הלב, להקשבה, נדיבות וערבות הדדית. מי ייתן ותהיה זו שנה שבה נאזין לסימפוניה של הקולות השונים שיוצרים אותנו, כמדינה, כאומה וכבני אדם. ברכותיי לשנה שמחה ומתוקה".