הרב ברוך אפרתי
הרב ברוך אפרתיעצמי

מדוע להתנגד לגיור בר השגה לכל מאן דבעי? מדוע לא לפתור את בעיית הרוסים הגויים בישראל על ידי גיורם אחת ולתמיד?

שלוש תשובות לדבר:

א. כפי שחינכו אותנו מרן הרב, הרצי"ה, והגר"א שפירא זצ"ל, הרבנות הראשית היא המזוזה של מדינת ישראל. היא הסימן לכך שמדינתנו היא ממלכת כוהנים ולא רק מנגנון אזרחי כמדינות העולם. וככזו, היא המרכזת את ענייני הקודש במדינה ומובילה אותם. פגיעה ברה"ר היא פגיעה בקטגוריה הלאומית היהודית של המדינה כולה. אם אין רבנות, מה נותן תוקף יהודי למנגנון האזרחי? שום דבר. בלי הרה"ר נישאר אוסף קהילות דתיות במדינה חילונית אזרחית ח"ו.

אנו מאמינים שהרה"ר זוכה לסייעתא דשמיא מיוחדת, וכפי שהגמרא בברכות אומרת, אפילו הממונה על אמת המים הוא מינוי אלוקי בישראל. ולהבדיל, בקל וחומר - הרבנים הראשיים הממונים על יהדותה של המדינה, ממונים משמיא בהשגחה מדוקדקת. מי שאינו מאמין בכך, כופר בהשגחת ה' בעולמו, ובייחוד על ישראל נחלתו.

היו שניסו למנות רב אחר לתפקיד הרב הראשי. אולם הקב"ה רצה אחרת, ואנו שמחים מאוד בהחלטה של רבש"ע לשים על מדינתו את הגאונים הרב לאו והרב יוסף, שני פוסקים מנוסים בציבור, מאירי פנים וישרי דרך, המאגדים את רוב רובם של רבני ישראל מכל המגזרים, כאחים.

משלא צלח הנסיון להכתיר רב פלוני, יש המנסים בכל דרך לעקוף את הרה"ר, להשפיל את כבודה ולבנות רבנות ראשית חילופית תוך פרסום דברי גנאי על מוסד הרבנות. יש להם כבר אגף נישואין, אגף בריתות, ועוד רגע גם אגף גיור וגיטין, תוך התעלמות מהרה"ר.

אולם מי שנאמן לדרכם של רבותינו הגדולים, לא יחליף את הרה"ר רק משום שאינה מטעמו. מי שמבקש את אחדות העם וגילוי שכינה במדינה, לא יתלוש את המזוזה הלאומית שלנו וידרוך עליה ברחובה של עיר. זו אינה דרכנו.

הרצי"ה חלק על הרב גורן זצ"ל בנושא הר הבית ובנושא הלל בליל העצמאות. וכי בשל כך עקף את הרבנות הראשית? אדרבה, הוא הקפיד בכבוד הרב הראשי מאוד ועשה כהוראתו בליל העצמאות בישיבת מרכז הרב, וזו יראת שמיים של קבלת השגחת ה' על מדינתנו.

כל תזוזה, אפילו קטנה, בנושא ממלכתי הנוגע בקודש חייבת להיעשות בהובלת הרבנות הראשית ובגיבוי גדולי זקני הפוסקים מכל המגזרים. היא ולא אחרת. משמיא מוקמי להו, וודאי בנושא חמור וכללי כמו הגיור. דבר זה מיסודות אמונתנו בהשגחת ה', והוא פיקוח נפש על יהדותה של המדינה כולה.

ב. מגמת הגיור החדשה נועדה לאפשר שני עניינים מרכזיים: הראשון, גיור מאות אלפי קטינים אשר חיים במשפחות חילוניות עם אמא גויה, כשאנו יודעים שלא יגדלו כיראי השם. והשני, לאפשר גיור בלי קבלת מצוות מלאה. בריאיון רדיו משותף ליו"ר צֹהר ולי, הוא הביע מידת כנות גדולה כשאמר שהחוק נועד לאפשר "מנעד דעות מקלות בגיור". כשאמרתי שח"ו עלולים לגייר בהרכבים מסוימים בלי קבלת עול תורה ומצוות (ויש דברים בגו), הגיב ואמר שיש דעה לגיטימית כזו הלכה למעשה ובעבור זה פועלים. עמיתו, היו"ר השני של אותו ארגון, אמר לראשון לציון מפורשות שניתן לגייר קטינים, גם כאלה שיגדלו במשפחות ללא שמץ תורה.

ואני שואל שאלת תם: הרב קוק הוא אבינו הרוחני. הרב סולוביצ'יק הוא רבם הגדול של האגף הליברלי בציונות הדתית. כיצד ייתכן להתעלם מדעת שניהם גם יחד, אשר כתבו בפירוש שגיורים כאלו בטלים? הן בקטינים בבתים ללא תורה, הן בגיור רגיל ללא עול תורה ומצוות (דעת כהן קמז, נפש הרב רמה). אמת, יש מעט פוסקים שהכשירו בדיעבד דברים כאלה. אולם האם אנו מקשיבים לתורה רק כשהיא נוחה לנו? האם אנו מחליפים את רבנו המובהק כשהוא מאתגר אותנו? זו ציונות דתית?! הרי זה ממש דברי חז"ל על מי שמחפשים את קולי בית שמאי וקולי בית הלל, וההמשך ידוע.

אנו מכריזים: יש תורה! יש רבנות ראשית! יש גדולי הפוסקים! אנו כפופים להם ולא מכופפים אותם אלינו. אם יש אתגר, יישבו גדולי ישראל והרבנים הראשיים ויורו לנו דרכנו. אך לא נתעלם מהם, לא ניצור מנגנון עוקף, לא נפורר את התורה כך שתהא נוחה כאסקופה הנדרסת תחת רגלינו.

ג. אני מצהיר שבתי לא תתחתן עם גר שנתגייר שלא בהובלת הרבנות הראשית לישראל ובפסיקה המקובלת על גדולי הפוסקים. וכמותי רוב מוחלט של רבני ישראל, מכל החוגים, כולל מועצת הרה"ר. כרגע, הגיור הרבני הממלכתי שלנו מצוין. מקבלים אותו בכל העולם וגם בישראל ללא פקפוק. אולם ברגע שהרפורמה בגיור תעבור, והגירות לא תובל בידי הרה"ר, ויפרצו פרצות לגייר קטינים ממשפחות לא דתיות, וגיורים המוניים ללא עול תורה ומצוות, אזי הגויים התמימים המסכנים שיעברו דרך בתי הדין החדשים לגיור יחשבו שהם גרים, אולם אף דתי או מסורתי לא יתחתן איתם. זו הונאת הגרים, ויש בזה קריעת העם לשני חלקים, עם ספרי יוחסין וביטול מעמדה של הרה"ר כמאחדת את העם בפסיקה ממלכתית אחת.

זעקת הגרים כבר עולה באוזנינו. הם חוששים שלא יקבלו אותם, והם צודקים. עלינו לפעול לטובתם, ולהשאיר את הגיור בידי הרה"ר שהיא מרכז הקודש בישראל.

ישנה טענת שקר, כאילו יש המוני גויים המבקשים להתגייר כדין, אך בתי הדין לא מאירים להם פנים. המציאות הפוכה מכך. בתי הדין מאירי פנים מאוד, מעידים על כך אלפי גרים. האמת היא שאין רבים שרוצים להתגייר כדין. יש רבים שרוצים להיקרא יהודים אחרי טבילה, ולא לקבל את התורה. ועל כך לא נתפשר.

קורא יקר, עצום עיניך. דמיין את מרן הרב קוק. את הרצי"ה. את הרב שפירא. את הרב אליהו. הם היו מסכימים לגייר נגד דעת רוב הפוסקים? הם היו מסכימים להשפיל את הרבנים הראשיים? זו דרכנו?!