פעם, בשנים הרחוקות ההן, כשבני האדם היו שולחים זה לזה מכתבים, ובדואר היו עוד דברים חוץ מחשבונות לתשלום, דו"חות של קרן הפנסיה, צווי מילואים ופתקים של חבילות, נהגו ישראל לשלוח זה לזה גלויות "שנה טובה".
אחד האיחולים הנפוצים באותן שנים רחוקות היה "שנת שגשוג וצמיחה". ואכן, מי לא רוצה שבשנה הבאה עליו ועל משפחתו תהיה הפרנסה טובה יותר, והרווחה טובה יותר? גם בתפילות הימים הנוראים תופסת הפרנסה, לפרט ולכלל, מקום של כבוד. וכך, לקראת ראש השנה, שוחחנו עם המומחה לכלכלה פרופ' בן ציון זילברפרב, על מנת לדון במצבה של הכלכלה הישראלית השתא, ובאתגרים הבאים עלינו לטובה בשנת תשע"ה.
זילברפרב, ששימש בעבר בשורת תפקידים בכירים ובתוכם מנכ"ל משרד האוצר ועומד היום בראש בית הספר לבנקאות של מכללת נתניה, הוא בבסיסו אדם אופטימי, אבל אינו עוצם את עיניו מלראות את הבעיות והקשיים. "בפתח שנת תשע"ה, ובמבט אל השנה שחלפה, מסתמנות שתי מגמות עיקריות. מחד, אנחנו רואים האטה בפעילות הכלכלית, המתבטאת בנתוני הצמיחה המתפרסמים. מאידך, המשק הישראלי ממשיך להוכיח את החוסן שלו ואת יכולת העמידה מול קשיים. הוכחה טובה אחת לחוסן הזה היא החלטת סוכנויות דירוג האשראי ביום שישי האחרון להותיר את דירוג האשראי של ישראל ברמתו הנוכחית. גם הדרך שבה התמודד המשק עם המערכה הממושכת של 'צוק איתן' מביאה לאותה מסקנה. בוודאי שהמערכה גרמה לנזקים ולפגיעה כלכלית, אבל למרות הכול לא נגרמו זעזועים גדולים במשק".
זילברפרב מציין כהתפתחות המשמעותית ביותר של השבועות האחרונים בזירה המַקרו-כלכלית את התחזקות הדולר אל מול השקל: "מדובר בהתפתחות משמעותית מאוד. הדולר התחזק ביותר מחמישה אחוזים תוך שבועות ספורים, מה שנותן רוח גבית משמעותית מאוד לייצוא הישראלי, שהוא אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של המשק. זה מפצה במעט על כך שההתאוששות של הכלכלה העולמית, ובמיוחד של המדינות שהן יעד הייצוא העיקרי של ישראל כמו ארצות הברית ואירופה, איטית יותר ממה ששיערו בעבר. התחזקות הדולר עשויה לעזור לייצוא ולמתן במידה מסוימת את הקשיים שחווים בימים אלו היצואנים, קשיים שמשפיעים כאמור על המשק כולו".
הסוגיה המרכזית שעומדת בימים אלה על הפרק היא אישור תקציב המדינה, וזילברפרב מבקש לפרק אותה לכמה סוגיות משנה. "יש כאן למעשה כמה ויכוחים. האם להגדיל את הגירעון, ואם כן באיזה שיעור. האם להעלות מיסים או לא, וכן הוויכוח שלצערי נראה על פי הדיווחים בתקשורת שכבר הוכרע, האם להמשיך ולחוקק את חוק מע"מ אפס לרוכשי דירה ראשונה".
סוגיית הגירעון מטרידה במיוחד את זילברפרב, שמדגיש כי לא מדובר בוויכוח טכני בין כלכלנים על מספרים, אלא על נושא שמשפיע בסוף הדרך על החיים של כולנו. "לגירעון ישנן השלכות רוחב רבות, הן על יציבות המשק והן על הדורות הבאים. למעשה, גירעון הוא אוברדרפט שאנחנו נוטלים היום, ומי שישלם אותו הם הדורות הבאים. שיעור הגירעון המקסימלי המקובל בעולם כולו כסטנדרט הוא שלושה אחוזים. עם זאת, חריגה זמנית היא לא נוראה, אם מדברים על תוספות חד פעמיות שאינן נכנסות לבסיס התקציב, מה שנהוג לכנות 'קופסאות'. אם ניקח דוגמה מהימים הללו אפשר לציין לדוגמה את מבצע 'צוק איתן' ואת השלכותיו. כך למשל, אם צה"ל זקוק לכסף על מנת לחדש מלאים שהתרוקנו במבצע, או להחזיר יחידות לכשירות, וזה כסף שברגע שהוא יוצא והמלאים חודשו אין צורך להוציא יותר, לא נורא אם לצורך הוצאה כזו מגדילים את הגירעון באופן זמני. הגדלה כזו יכולה גם להתקבל על דעתן של סוכנויות הדירוג בעולם, בתנאי כמובן שמסבירים להן את אופי ההוצאות ובאמת מדובר בהוצאות שאינן נכנסות לבסיס התקציב".
את חוק מע"מ אפס לרוכשי דירה ראשונה, בטח כבר הבנתם שפרופ' זילברפרב אינו אוהב. בזה, חשוב לציין, הוא אינו שונה מכל הכלכלנים האחרים, שכולם, עד האחרון, סבורים שהוא חוק גרוע. עם זאת, בהקשר הנוכחי זילברפרב מביט על החוק מנקודת המבט התקציבית גרידא. "אני לא אביע את דעתי על החוק, למרות שדעתי היא כדעתם של כל הכלכלנים, מאחר ששר האוצר לפיד כבר אמר שהחוק הזה הוא לא לכלכלנים. זה חוק שאמנם תועלתו מפוקפקת, אבל קשה מאוד להתנגד אליו כי הוא פופוליסטי מאוד. הבעיה העיקרית כרגע היא המימון שלו. אובדן ההכנסות הצפוי למדינה כתוצאה מהחוק שקול לכרבע אחוז גירעון. אם יעד הגירעון המסתמן כרגע הוא 3.4 אחוזים, ביטול החוק הזה, או לפחות דחייתו בשנה, יכולים לבדם לקרב את יעד הגירעון באופן ניכר ליעד הרצוי של שלושה אחוזים".
עימות משמעותי נוסף בסוגיית התקציב נוגע לגודל הרצוי של תקציב הביטחון באופן עקרוני. אולם לסוגיה זו מעדיף זילברפרב שלא להתייחס, מאחר שהוא חבר בוועדת לוקר, אשר דנה בגובה הראוי של תקציב הביטחון.
היורשת של סטנלי
המוקד השני של ניהול המדיניות הכלכלית במדינת ישראל, בנק ישראל, זוכה להערכה כללית חיובית מפרופ' זילברפרב. לדעתו, הנגידה קרנית פלוג, שבקרוב תסיים שנה ראשונה בתפקיד, מתפקדת באופן משביע רצון. "תהליך המינוי של פלוג היה לא נעים, אבל אין ספק שהיא עושה עבודה טובה. במידה רבה היא ממשיכה את הקו של קודמה בתפקיד, פרופ' סטנלי פישר". זילברפרב מציין כי בנק ישראל נותר נכון לרגע זה מרוקן מכלי ההשפעה העיקרי שלו על המצב - הריבית, לאחר שזו הגיעה לשפל מוחלט, אולם לדבריו זו איננה בהכרח בעיה. "יש לבנק ישראל עוד כלי פעולה, ובסופו של דבר המהלך השיג את מטרתו והשקל החל להיחלש. אינפלציה אינה מאיימת כיום על המשק הישראלי, ההפך הוא הנכון. הבעיה היחידה היא ההשלכה של הריבית הנמוכה על שוק הדיור. בהקשר הזה נקט בנק ישראל צעד ממתן של החמרת דרישות ההון על הבנקים, כך שבסופו של דבר ייווצר איזון".