רכבה של משפחת חצרוני
רכבה של משפחת חצרוני צילום: יסכה חצרוני

אירועי זריקת האבנים ובקבוקי התבערה שהופכים בעת האחרונה לחלק משגרת יומם ולילותיהם של נהגי יהודה ושומרון, לא מסתיימים רק בברכת הגומל ובסיפור קורות אותה נסיעה סביב שולחן השבת.

גם במקרה שהפגיעה הייתה רק ברכב, הסאגה סביב הפגיעה רק מתחילה. הנהג או הנהגת שנפגעו מתחילים ברגע זה במסע עצמאי בין הגורמים השונים, שבסופו של דבר יביא לתיקון הרכב שנפגע בפעילות עוינת.

איפה הבחור הנחמד?

כזה הוא סיפורו של שמואל אדלמן, תושב קדומים, שעבר חוויה מפוקפקת שכזו. אבן נזרקה על רכבו על יד הכפר עזון. ממארב האבנים הוא יצא בשלום ומהר מאוד פנה למשטרה להגשת תלונה. "במשטרה היו דווקא בסדר", הוא נזכר. השוטר גבה ממנו עדות על הפגיעה ומשם, כשהוא מצויד בטופס המתבקש, הוא המשיך אל התחנה הבאה: משרדי מס רכוש בבניין הממשלה שמול הקריה בתל אביב. התחנה הזאת, כך מסתבר, לא פשוטה להשגה.

"הגעתי לעזריאלי ושם אמרו לי לעלות לקומה 16. שם אמרו לי לרדת קומה אחת. לא מצאתי את המשרד הרלוונטי עד שבמקרה פגש אותי במסדרון בחור נחמד ושאל אותי אם אני צריך עזרה. אמרתי לו שאני מחפש את מס רכוש. הוא אמר לי שזה הוא ועזר לי. דווקא בחור טוב, אבל חבל שאי אפשר למצוא אותו בצורה מסודרת".

על הבחור הטוב שרק במקרה פוגשים שם, מספר גם שי קייזלר, תושב קדומים גם הוא: "מישהו ביישוב אמר לי שיש מישהו מאוד נחמד אבל קשה למצוא אותו. אין שום שילוט והכוונה אליו. בכניסה למשרדי הממשלה שליד הקריה יושבת גברת מודיעין. שאלתי אותה איפה מס רכוש. אמרה לי לעלות לקומה 16. אחר כך שאלה מה אני צריך. אמרתי לה. בתגובה היא נזפה בי 'פח"ע (פעילות חבלנית עוינת)? אתם אף פעם לא אומרים... זה קומה 15'.

"הגעתי לקומה 15, שם כל השילוט על כל הדלתות מכוון למס הכנסה. נכנסתי אל המקום היחיד שהדלת הייתה שם לא סגורה, למרות שגם עליה היה כתוב מס הכנסה. עבר בן אדם נחמד במקרה במסדרון ושאל אם יש מישהו שצריך עזרה ממנו. פניתי אליו. הוא אמר שהוא האיש שאני צריך. הגענו לעמדה שלו, אין שם שום שילוט והכוונה, אבל הוא עצמו עושה עבודה מצוינת", משבח קייזלר.

נחזור לאדלמן, שלאחר הרישום במס רכוש מופנה לשמאי. לא, לא כל שמאי שהוא רוצה, אלא דווקא לשמאי ברמת השרון. לאחר הבדיקה הראשונית של השמאי המשיך אל התחנה הבאה – המוסך הנכסף.

איילת שליסל מאריאל מספרת גם היא סיפור ביורוקרטי דומה. בתחנת המשטרה היה דווקא מהיר, "אפילו לא הסתכלו על הרכב... אולי הסתמכו על הרישום ביומן מבצעים", היא אומרת ומתארת גם היא את המסע אל המשרד החשאי בקריה. שם ניתנו לה שלושה שמאים לבחירה, הקרוב שבהם בהוד השרון. בשלב הבא היא הגיעה אל המוסך שהיה צריך להזמין את החלון, וכך נשלחה משפחת שליסל להמשך מסעותיה בכבישי השומרון בלי חלון במשך שבועיים. לאחר מכן תוקן החלון אבל את סכום הפיצוי המלא איילת עדיין לא קיבלה, שנה וחצי אחרי האירוע. היא עדיין במשא ומתן ובירורים מול האחראים.

בוועד מתיישבי השומרון מצטברות עוד ועוד עדויות על ימי העבודה שנשרפים סביב המרוץ אחר החוקר בתחנת המשטרה, שנמשך במס רכוש ואחר כך בנסיעה אל אחד השמאים הבודדים שמוכרים על ידי הרשויות. "אני לא מבין את הצורך להתגלגל לתל אביב", אומר אדלמן, "רוב זריקות האבנים מתרחשות ביהודה ושומרון. אי אפשר לסדר שהמשרד הזה יהיה צמוד לתחנת המשטרה באריאל, או במקום מרכזי אחר בשומרון?".

המדינה מרוויחה על גב הנפגעים

שגיא קייזלר, מנכ"ל ועד מתיישבי השומרון, מספר כיצד לאחר שאחייניתו התינוקת נפגעה לאחרונה בראשה מאבן ופונתה לקבל טיפול בבית החולים, התפנתה המשפחה לטפל ברכב ששמשתו והפנס האחורי שלו נשברו ממטח האבנים.

"בשעה 12:00 הגענו למשטרת אריאל להגיש תלונה. ב‑13:00 נכנס הממתין לפנינו, שגם עליו זרקו אבנים באותו אירוע. ב‑13:30 הפקיד יצא להפסקה. ב‑14:00 התקלקלה לו המדפסת. ב‑15:00 נכנסנו לחדרו, נתנו סוף סוף עדות ויאללה הולכים לתקן את הרכב. הגענו אחר כבוד למוסך, שאמר לנו שאת הטפסים שהבאנו מהמשטרה צריך להביא באופן ידני (!) למשרדי מס רכוש בתל אביב, מרחק שעה נסיעה.

"התקשרתי למשרדי מס רכוש, שם אמרו לי שהם כבר סגורים היום, אבל אפשר להגיע אליהם מחר בין 9:00 ל‑13:00, ורק אם אתה בעל הרכב. עודכנתי על ידי אנשי מס רכוש שאחרי שהם יחתמו על הטפסים, נצטרך לנסוע לשמאי של מס רכוש שנמצא בהוד השרון, ורק לאחר אישור שלו נוכל לתקן את הרכב במוסך שיש לו הסדר איתם. כששאלתי אותם מי אמור לפצות אותי על יום עבודה שייגזל ממני לכבוד הסיבוב הזה, ענו לי שזה הרכב שלי ואלו הם הכללים, תודה".

בני קצובר, יו"ר ועד המתיישבים, מספר על מתיישבים רבים שפשוט מתייאשים, עושים את החישוב הקר של אובדן ימי עבודה, ריצות, עצבים, פקקים ושאר ירקות שעליהם איש לא יפצה ופשוט משלמים על התיקון מכיסם. שגיא מוסיף ומספר כי לאחר האירוע שלו, "המוסכניק המתיק לי סוד שבצורה הזאת מס רכוש חוסך הרבה כסף למדינה, משום שהוא מייאש את הנפגעים ורבים פשוט מוותרים ומשלמים בעצמם את הנזק".

בעקבות גל פיגועי האבנים ובקבוקי התבערה וסחבת מס הרכוש, החליטו בוועד המתיישבים לפתוח בקמפיין שיוביל לקיצור תהליכים ולייעול המערכת, כאשר הכתובת מבחינתם היא חברי הכנסת. קצובר מזכיר את תקדים עוטף עזה שבו הפעיל מס רכוש מסלול תלונה בפקס על מנת לזרז את התהליכים. לטעמו צעד כזה הוא הכרחי ופשוט להקלה על מי שדי לו בטראומת הפיגוע שחווה, ואינו צריך את תוספת מכשולי הביורוקרטיה שנערמו בדרכו.

קייזלר מציין כמה צעדים הכרחיים נוספים, כמו הוספת שמאים מוכרים, תיאום הגעת השמאי למוסך ועוד. לצד אלה הוא מעיר כי "מס רכוש לא מתחייב לשלם את עלות התיקון במלואו במקרה שלא הולכים למוסך שיש לו איתם הסדר. לדוגמה, אם רוצים לטפל במוסך מורשה של חברה מסוימת, מס רכוש לא לוקח אחריות". גם את העובדה הזאת, הוא אומר, חייבים המחוקקים לתקן.