ב-3-4 לאוקטובר תציין האוכלוסייה היהודית בישראל את יום הכיפורים, היום הקדוש ביותר ביהדות. כל העסקים יסגרו, הכבישים יתרוקנו מכלי רכב והאווירה כולה תהייה שקטה ומכוונת פנימה.
אולם, השנה יחול במועד זה גם חג הקורבן המוסלמי, עיד אל-אד'חה, שמשסמל את העלייה לרגל והפוך לחלוטין במהותו: זהו חג של גילויי שמחה ושל יציאה מהמרחב הפרטי אל המרחב הציבורי.
זהו יום של ניידות רבה הכוללת בילוי במסעדות, עריכת פסטיבלים ויציאה לביקורים בין חברים. לוחות השנה היהודי והמוסלמי מבוססים שניהם על תנועת הירח, אולם מכיוון שבלוח השנה יהודי יש תיקון כל 4 שנים ובלוח המוסלמי אין, שני המועדים חלים יחדיו כל 33 שנים.
פרופ' ראסם ח'מאיסי מאוניברסיטת חיפה מזהיר במאמר שפרסם, כי הפער בין הדרך בה מצוינים שני מועדים אלו עלול להביא לתוצאות קשות.
לדבריו של פרופ' ח'מאיסי, הבעיה המרכזית היא הבורות: מכיוון שיהודים ומוסלמים רבים אינם מכירים את מאפייני החגים של שכניהם, גובר החשש שיהודים רבים יתפסו את התנהגות הערבים כפגיעה מכוונת ברגשות ואילו הערבים יפרשו עמדה זו ככפייה ומניעת ביטויי שמחה.
"קבוצות שוליים עלולות לנצל את המצב לביצוע פעולות גזעניות ואלימות, שתובלנה להעמקת השסע הקיים גם כך בין יהודים וערבים", אמר פרופ' ח'מאיסי.
לדבריו, הדבר החשוב ביותר לעשות כעת הוא להגביר את המועדות הציבורית של יהודים וערבים למצב המיוחד ובמקביל להיערך כראוי. הערכות כוללת את הרמה האזרחית – אישי ציבור, החל מנשיא המדינה, דרך מנהיגי הדת וכלה בפעילי החברה האזרחית שצריכים להתייחס לנושא ולהגביר את המודעות למקרה הייחודי. כמו כן, מערכת החינוך צריכה להתייחס לנושא. תפקיד מרכזי שמור לראשי ערים של ערים מעורבות – שם אמור הקונפליקט להיות מרכזי יותר.
אולם מעבר להיבט האזרחי, גם על משטרת ישראל להיערך כראוי במטרה למנוע חדירה של אוכלוסייה ערבית חוגגת אל ריכוזי אוכלוסייה יהודית המקיימת את מנהגי יום כיפור.