בבית המשפט העליון התקיים אתמול דיון בערעורם של המחבלים הכלואים התובעים לבטל את ההחלטה למנוע מהם לימודים בבתי הכלא הישראליים.
בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס עו"ד נפתלי ורצברגר לדיון שהתקיים בנוהל משפטי תמוה.
"אנחנו, הפורום המשפטי, הצטרפנו לדיון וביקשנו להביע את עמדתנו לאחר שבהוראת ראש הממשלה וצוות משפטי במשרד המשפטי הוחלט לבטל את הנוהג הנפסד שבו אסירים ביטחוניים לומדים באוניברסיטה הפתוחה, וכשהם משתחררים במחוות ובעסקאות הם משתחררים כאנשים בעלי תארים אקדמאיים שלא היו להם קודם ומפנים אצבע משולשת למדינת ישראל ומערכותיה. הנוהג הזה הופסק לאחר שמשרד המשפטים השתכנע שמתן אפשרות לתארים פוגעת בהרתעה".
על הפגיעה בהרתעה מספר עו"ד ורצברגר כי "מערכת הביטחון הציגה נתונים שלפיהם מי שמממן את הלימודים של האסירים בכלא אלו אותם ארגוני טרור בשליחותם בוצעו הפשעים בגינם הם מרצים את העונש. הדוגמא שעלתה בדיון הנוסף היא עניינו של סמיר קונטאר, הרוצח מנהרייה, שהספיק ללמוד באוניברסיטה הפתוחה תואר ראשון ושני והגיש שלל עתירות לעליון כדי שיאפשרו לו קו טלפון חופשי לצורך הלימודים תוך כדי שהוא מציג תמונה ולפיה הלימודים הביאו אותו לרדת מהטרור, אבל יום אחרי שהוא שוחרר הוא הופיע בלבנון ליד השייח' נסראללה וצחק על השיטה הישראלית. הוא המשיך וממשיך להיות גורם מרכזי בחיזבאללה. אם צריך, גם זו הוכחה לכך שהלימודים אינם מובילים לשום דרך חיובית אלא פוגעים בציבור הישראלי שנפגע מהמחבלים הללו".
ורצברגר תיאר כיצד "בשעתו הרכב בראשות נשיא העליון השופט גרוניס דחה את עתירת האסירים שבאו בלא מעט חוצפה כשהאגודה לזכויות האזרח מגוננת ותובעת שהם לא יופרעו בלימודיהם. העתירה נדחתה והבקשה לדיון נוסף נענתה ע"י מי שבקרוב תהיה הנשיאה, השופטת נאור, ואתמול היה דיון".
כאמור, הדיון שהתקיים אתמול התקיים באופן תמוה מהבחינה המשפטית. "זה מאוד לא טבעי שיתקיים דיון שכזה בערעור, כי בדרך כלל דיון נוסף מגיע במקרים מיוחדים של חילוקי דעות או של חידוש הלכתי. מה שלא היה כאן. אני חושש שהדיון מסמן כיוון חדש בראשות הנשיאה הנכנסת, כפי שראינו בהחלטה על המסתננים. המאפיין כאן הוא ששיקולי האחר וזכויותיו של האסיר נלקחות ומושמות על נס על חשבון זכויותיהם של אזרחי ישראל".
ורצברגר מספר כי עמדותיהם של שופטי ההרכב שדן אתמול בערעור אינן אחידות, עבודה המדאיגה אותו מאוד. "בעניין הזה, כשמדובר במחבלים עם דם על הידיים, הרוחות שנשבו בדיון לא היו חד משמעיות. היו בין השופטים שדעתם לא נוחה מהפסקת הלימודים של האסירים הביטחוניים. אנחנו חוששים שמישהו יחליט בסופו של דבר, ברוב כזה או אחר, להחזיר את הלימודים האקדמאיים, דבר שאין לו אח ורע בעולם כפי שהתברר אתמול".
עוד סיפר כי "גוף של מרצים באוניברסיטה הפתוחה ביקש להצטרף לדיון כדי לומר שלימודים הם גורם ממתן, אבל השופטים היסו אותו ואמרו שעם כל הכבוד מחקרים על אסירים פליליים אין להם דבר עם אסירי טרור אידיאולוגיים, אסירי טרור שגם אחרי שריצו את העונש שבים לדרכם הרעה ובעניין הזה אין מחקר או ניסיון. ישראל היא שפן הניסיונות של העולם על חשבון אזרחי ישראל".
"המקומם בכל הדיון הוא שהאסירים לא ביקשו אלא דרשו, ואנשי האגודה לזכויות האזרח תבעו לאפשר להם ללמוד בין אם יש או ובין אם אין חרטה. כל מה ששב"ס ניסו לטעון שבכל מקרה בוחנים לגופו של עניין אם האסיר ראוי לשיקום, אם הוא שינה את שיוכו לארגון טרור מבחינת האגודה לזכויות האדם כל זה בכלל לא רלוונטי ומבחינתם אסיר זכאי ללימודים ולצאת מהכלא חכם ומנוסה יותר".
ורצברגר נשאל אם עלתה בדיון הסברה שמא הלימודים מעסיקים את המחבלים הכלואים וממלאים את ידיהם בתעסוקה ובכך מונעים מהם זמן לתכנון פיגועים. לדבריו אמירה זו אכן עלתה בדיון אך מדובר ב"אמירה שאינה מגובה בעובדות". זאת מאחר ו"מה שקורה זה שלאסירים בתוך הכלא יש מערכת משומנת שמופעלת על ידי ארגוני הטרור שבחוץ. גם ההחלטה מי ילך ללימודים ומי לפיגועים, מי יממן וכו' נקבעת מבחוץ".
יצוין כי הדיון בערעור טרם הסתיים. המדינה נדרשה לתת תשובות עד סוף החודש ולאחר מכן יימשכו הדיונים עד להכרעת העליון.