שושנה היא מין סבתא כזאת, והיא מאוד אוהבת את הגינה שלה. גדר של שיחים יפים מקיפה את הגינה, ובתוכה עצי פרי ופרחים. כשאני עובר ליד הגן המלבלב תמיד מתגנבים אליי ריחות נעימים של בוקר, בחורף מדגדגים את הנחיריים ריחות הדרים ובאביב מתפשט ריח הוורדים.
היום, בדרך לבית הספר, ראיתי את שושנה הולכת שוב ושוב ליד הגינה שלה ומבט זעוף בעיניה. עצוב היה לי לראות שהחיוך הגדול שתמיד מקשט את הפנים שלה נעלם, ולכן שאלתי אותה מה קרה.
מתברר שבחודש האחרון שושנה לא הייתה בבית. הבוקר היא חזרה, והזדעזעה לראות את מצב הגינה המטופחת. גדר השיחים צמחה לכל כיוון, וענפים של כמה עצים מתקרבים מדי אל חלון חדרה. טוב, שושנה היא לא עצלנית, ומיד לקחה מזמרה כדי לתקן את המעוות. הרב אורי עבר כמה דקות לפני כן ליד גינתה, בירך אותה בחיוך, וגם הזכיר לה שהשנה היא שנת שמיטה. כעת עמדה שושנה עצובה ומאוכזבת. הרי אסור לזמור ולקצץ ענפים סתם כך בשמיטה, אך היא לא יכולה לסבול את מראה הגינה.
מכיוון שלא יכולתי לעזור, המשכתי בדרכי לבית הספר.
את זמיר פגשתי ליד המכולת. אנחנו חברים טובים, כי זמיר הוא ילד שמח ובקצות החיוך שלו יש גומות מצחיקות. אבל היום זמיר לא היה שמח, ולא היה זכר לגומות. הוא סיפר בצער איך החליט להפתיע את הוריו ולבנות סוכה. הוא כבר בנה את הקירות סביב, ופנה למצוא סכך. בכל שנה העירייה מדללת את הצמחייה בחורשה שליד ביתם לקראת החורף, ומשם הם לוקחים ענפים רעננים. אך השנה, משום מה, הגיעו עובדי העירייה מוקדם, וכל הענפים שגזמו לפני חודש כבר פונו מהמקום. הסברתי לו שהעבודות הוקדמו השנה מכיוון שאסור לזמור בשמיטה.
הלכנו יחד מהורהרים.
הרב אורי עמד בכניסה לכיתה. אני לא יודע מה קרה היום. כל האנשים הכי חייכניים שאני מכיר לבשו פנים של תשעה באב. מסתבר שהרב אורי הכין לנו דף עבודה מושקע על הלכות החג, אבל איכשהו, האיש שאחראי על ההדפסות איבד את הדף והשיעור היפה שתוכנן נהרס.
"הרב, אולי אם כך יש לך רגע לענות על שאלות שקשורות בגיזום עצי נוי בשמיטה ובשימוש בסכך?" שאלתי בפני כל הכיתה, וגם סיפרתי לכולם על הבעיה של שושנה ועל האכזבה של זמיר.
בכיתה שלי כולם אוהבים לעזור, ולכן השיעור עסק במציאת פתרונות לבעיות של חקלאים ובעלי גינות פרטיות. הרב הסביר במה יש קדושת שביעית ובמה אין. זה היה השיעור הכי מעניין השנה. כולם שאלו שאלות, ונתנו דוגמאות מהגינות שלהם. הדס, שמוכר ארבעת המינים בשוק, שאל וסיפר על העבודה שלו. התלבטנו מה אפשר לעשות עם אתרוג אחרי החג (ורינה רשמה על הלוח מתכון לריבת אתרוגים שאולי אנסה השנה), והאם בהדסים יש קדושת שביעית. עם כל שאלה וסיפור - החיוך של הרב התרחב.
אחרי הלימודים הלכתי עם זמיר אל שושנה. היא כל כך שמחה שזמיר יזמור ענפים לסכך שלו מהגינה שלה. אמנם זה לא יהיה הגיזום האמנותי שהיא רצתה, אבל לפחות הענפים הארוכים שהכי הפריעו לה יקוצצו ויפארו את הסוכה.