סגן אלוף שלום אייזנר, מי ששימש בעבר כסמח"ט הבקעה והודח בעקבות פרשת הכאת האנרכיסט הדֶני, לקח חלק במבצע 'צוק איתן', פיקד על טנק, השתתף בפעילות מבצעית, חילץ כוחות בשטח, ולפי עדויות שהגיעו ל'בשבע' הצליח גם לחסל כמה מחבלים.
קצינים שהשתתפו בלחימה מספרים שאייזנר הגיע בנקודת זמן שהייתה קריטית אצל חלק מהכוחות הלוחמים. תחילה היה אייזנר מוצב בשטחי היערכות מחוץ לפעילות המבצעית. פלוגת מילואים שחילצה דחפור נקלעה למצב לא פשוט שבו כוחות מחבלים יורים עליהם והם לא יכולים להשיב באש. מפעיל הדחפור נהרג מפגיעת נ"ט. אחרי חילוץ הדחפור, סירבו חיילי פלוגת המילואים של השריון לחזור לפעילות בטענה שהטנקים שהובאו מבסיס האימונים בשיזפון אינם כשירים למלחמה. בנקודת השבר הזו זינק אייזנר לתוך הפעילות, כשהוא לוקח פיקוד על אחד הטנקים ואוסף סביבו חברי צוות. "חלק מאותם חיילי מילואים היו בהלם קרב. האווירה לא הייתה טובה. היה קצת בלגן", סיפר אחד הקצינים שלחם עם אייזנר, "פתאום אייזנר הגיע והתחיל לשאול חיילים מי רוצה להצטרף אליו. זה לא שהוא נכנס בהפתעה. הוא קיבל את האישורים מהאנשים שהיו בשטח והם נעזרו בו לא מעט". לפני שהוא נכנס לפעילות שאלו אותו בקשר כיצד הוא רוצה שיקראו לו. אייזנר אמר: "מה זה משנה? שיהיה 'כוח שלום'".
"חייל מקצוען ואסטרטג"
אייזנר נכנס לטנק מרכבה בלי סרבל, ובניגוד לפרסומים שונים שבהם נטען כי הוריד את דרגותיו, על פי עדויות שהגיעו ל'בשבע' אייזנר נשאר עם דרגותיו. חיילים שראו את הסמח"ט לשעבר מסתובב בשטח לא הבינו מה לקצין המודח ולטנקים. אייזנר השיב להם שהוא מאז ומתמיד היה מג"חניק. מה למג"חניק (שיצא משירות לפני חודשים) ולטנק המרכבה? ובכן, ההבדל בין מכונות המלחמה לא הפריע לאייזנר לפעול בשטח. למעשה, הייתה לו היכרות קצרה עם הטנק מימי מלחמת לבנון השנייה. שם, בדיוק כמו במבצע 'צוק איתן' וכמו במבצע 'חומת מגן' לפניו, הזמין את עצמו אייזנר למלחמה ועשה לא מעט. קצינים שלחמו עם אייזנר בעזה אמרו ל'בשבע' כי הוא תפקד באופן מרשים. "מי ששמע אותו בקשר ראה שהאיש יודע היטב מה הוא עושה. אייזנר היה מקצועי מאוד. הוא לא השתלט על האירועים, הוא מצא את המקום הכי נכון להיות בו בכל רגע נתון. אם הייתה דרושה התערבות הוא התערב, אם צוותים אחרים היו צריכים חיפוי הוא חיפה. הייתה תחושה של חייל מקצוען ואסטרטג שמבין את זירת המלחמה".
בשלב מסוים דרשו בצה"ל מאייזנר לצאת מהפעילות בעזה, והוא אכן יצא. אך טנק שהסתבך בשטח ונאלץ לחכות לחילוץ, החזיר את אייזנר וצוותו לפעילות. אייזנר היה בין ארבעה לחמישה ימים בפעילות מבצעית. קצינים שלחמו איתו סיפרו ש'כוח שלום' חיסל כשישה מחבלים.
חגית ריין, אמו של רס"ן בניה ריין שנפל במלחמת לבנון השנייה, מגלה כי ההופעות הלא קרואות של אייזנר במבצעים ובמלחמות הן פעולה סדרתית של הקצין המוערך. כך למשל היה זה שלום אייזנר שחילץ את רס"ן בניה ריין, למרות שהוא לא היה בכוחות הלוחמים בלבנון ואיש לא פקד עליו לחלץ את גופת הקצין. "במלחמת לבנון השנייה בני בניה נהרג בטנק", מספרת חגית ריין, "כשכוחות צה"ל באו לחלץ את הגופות והטנק, הם לא שמו לב שגופתו של בניה לא הייתה בתוך הטנק אלא במרחק מאה מטר ממנו. הם חילצו את הטנק וחזרו לגבול ישראל בלי בניה. בינתיים חיכינו וחיכינו ואף אחד לא הביא את בניה. לבקשתנו, הרב רונצקי היה בגבול וחיכה שצה"ל יחלץ את בניה, אבל צה"ל התעכב כי החילוץ של הטנק היה מסובך וכבלים נקרעו והטנקים נתקעו בשטח. בשלב מסוים שלום אייזנר לקח ג'יפ, לבש שכפ"ץ ואמר לרב רונצקי שלא יכול להיות שמשפחה מחכה לגופת הבן. תוך חצי שעה הוא חילץ בעצמו את בניה בלי שאף אחד אמר לו, והביא אותו לקבר ישראל".
"זה האיש", אומרת חגית ריין, "במבצע הזה, סיפרו לי לוחמים, הוא בא ונתן דוגמה אישית. היו חבר'ה שנכנסו לפחד ולחץ. הוא בא ואמר 'אני נכנס, מי אחריי?' אני חושבת שבזכות מפקדים כמוהו אנחנו מנצחים במלחמה".
ריין מגלה שגם במבצע 'חומת מגן' שלום אייזנר הזמין את עצמו למבצע למרות שלא נדרש אליו. "סיפרו לי קצינים באחת האזכרות", אומרת ריין, "שהוא היה אז בכלל בלימודים, והוא עזב הכול ורץ להצטרף לכוחות הלוחמים. אני מאמינה שבלי אנשים כמו שלום לא שווה מעיל הרוח של הטנק, ובלי רצון הברזל שלו לא שווה כיפת ברזל".