עליית מחירי הדירות מקיפה את כל אזורי מדינת ישראל. אולם אחד האזורים שבהם העלייה מורגשת באופן חד במיוחד הוא אזור יהודה ושומרון.
אם בעבר נחשבו יישובי יו"ש כאלטרנטיבה הזולה, הרי שכיום הדברים נכונים רק בחלק קטן מאוד מהיישובים. ביישובים הגדולים ובערים ביו"ש טיפסו מחירי הדירות לא פחות, ופעמים רבות אף יותר, מהעלייה המקבילה ביישובים דומים בתוך הקו הירוק. הסיבה לעלייה החדה במחירי הדירות ביו"ש היא כפולה. מצד אחד מתפקדים יישובי יו"ש, בוודאי העירוניים והגדולים שבהם, כחלק משוק הנדל"ן הישראלי. מצד שני חלק ניכר מהיישובים חוו בעשורים האחרונים "ייבוש" מכוון על ידי ממשלות ישראל השונות. התוצאה מורגשת באותם יישובים וערים כבר שנים לא מעטות בשוק הדירות מיד שנייה, אולם לאחרונה, כאשר בחלק מהמקומות החלו לצאת מכרזי קרקע, קיבלה המגמה לבוש מספרי ברור וחד.
בין היישובים והערים ש"יובשו" ולא שווקו בהם קרקעות לבנייה רוויה במשך שנים רבות, ניתן למצוא דווקא יישובים הממוקמים בגושי התיישבות שלכאורה יישארו בידי ישראל בכל הסכם עתידי. בין הדוגמאות הבולטות ניתן למצוא את אלקנה שבמערב השומרון, העיר ביתר עילית בגוש עציון ועוד. תופעה דומה מתרחשת בשנים האחרונות גם בשכונות ירושלמיות גדולות הממוקמות מעבר לקו הירוק, כמו שכונת רמת שלמה בירושלים שעלתה בעבר לכותרות בהקשר הזה. כתוצאה מכך, גם כאשר כבר שווקו באזורים אלו קרקעות, מהלך שהחל בשנת 2012, מחיריהן עלו והתקרבו למחירים באזורים מקבילים בתוך תחומי הקו הירוק. דוגמאות לכך ניתן למצוא למשל באפרתה שבגוש עציון, שם שווקו החל מ‑2013 קרקעות לבנייה רוויה, כאשר הפעם הקודמת ששווקו קרקעות ביישוב הייתה בשנת 2002. בעיר מעלה אדומים שווקו בין השנים 2013-14 מתחמים לבנייה רוויה, כאשר השיווקים האחרונים היו ב‑2004. שני המקומות נכנסו למפת השיווקים של רשות מקרקעי ישראל רק לפני כשנה, והתוצאות מלמדות שמחירי קרקע ליחידת דיור נעים בין 400 ל‑430 אלף שקלים. לשם השוואה, ביישובים מבוקשים כמו באר יעקב שווקו בשנה האחרונה קרקעות באותו מחיר, כ‑400 אלף שקלים לקרקע ליחידת דיור.
דוגמאות נוספות לביקושים ניתן למצוא גם במכרזים שנסגרו במהלך 2013 בשכונת הר חומה בירושלים, המשקפים עלייה בשיעור של למעלה מ‑25 אחוזים במחירים לעומת מכרזים קודמים שיצאו בשנים האחרונות. את השיא ברשימת הביקושים רושמת העיר אריאל שבשומרון, עם עלייה בשיעור של כ‑70 בתוך חצי שנה במחירי קרקע ליחידת דיור שהתקבלו במכרזי רשות מקרקעי ישראל. גם ביישוב קרני שומרון ניתן לראות זינוק משמעותי במחירי הקרקע לבנייה בתקופה האחרונה. משמעות העלייה החדה במחירי הקרקע היא עלייה במחירי הדירות, כך שיישובים רבים ביו"ש חדלו מלהוות אלטרנטיבה זולה למגורים בערי המרכז או בירושלים.
שיווק ביו"ש – פתרון למצוקת הדיור
ישראל זעירא, מנכ"ל חברת 'באמונה' ומי שפעיל בשוק הבנייה משני עברי הקו הירוק, טוען כי ההימנעות מיישום מדיניות השיווקים האגרסיביים מעבר לקו הירוק פוגעת באפשרות להוריד את מחירי הדירות. "במקום לשווק קרקע, המדינה מתעסקת בפתרונות מלאכותיים. תארו לעצמכם שבאפרת ובגוש עציון היו יוצאות כרגע 5,000 יחידות, במעלה אדומים עוד 5,000, באריאל 5,000 יחידות דיור ובקדומים וקרני שומרון עוד 5,000 – בסך הכול מדובר ב‑20,000 יחידות דיור במרכז ובירושלים שהיו מורידות דרמטית את מחירי הדיור הגואים בכל המדינה".
זעירא דוחה את הניסיון לתלות את חוסר המעש בנושא זה בשיקולים של מדיניות, וטוען כי מדובר בוויתור על עתודות של שטחים לבנייה הנחוצות לצורך איזון השוק. "חבל מאוד שעניינים מדיניים והכרזות בינלאומיות משפיעים על מחירי הנדל"ן בישראל". זעירא מזכיר כי שטחים רבים מעבר לקו הירוק תוכננו כך שניתן יהיה לבנות עליהם עשרות אלפי יחידות דיור. "כך הדבר גם לגבי שכונת גבעת המטוס בירושלים, שמעוררת בעיצומם של הימים הללו מחלוקת רבתי, זאת על אף שתכנון השכונה אושר במהלך שנת 2012 וכלל בנייה של אלפי דירות".
בהקשר זה תוקף זעירא את ארגוני השמאל, אשר מנסים לסכל שיווקי קרקעות באזורים אלו בטענה שמדובר בצעדים פוליטיים ולא בצעדים מקצועיים. "אם ממשלת ישראל רוצה להקל על מצוקת הדיור עליה לשווק קרקעות בכל מקום, כולל שטחי יהודה, שומרון, עזה וירושלים רבתי. קל מאוד להתלהם, לצאת נגד החלטת משרד הבינוי והשיכון ולטעון כי שיווקי קרקעות בירושלים, ביהודה ובשומרון הם שיווקים פוליטיים. צריך להבין שמדינת ישראל שרויה במצוקת קרקעות קשה, והן הולכות ומתמעטות דווקא באזורי ביקוש". זעירא מגבה את מדיניותו של שר הבינוי והשיכון אורי אריאל, אשר הכריז עם כניסתו לתפקיד שיתחיל להציף קרקעות באזורי פריפריה. "אזורי הפריפריה הם גם שטחי יהודה, שומרון וירושלים רבתי".
זעירא מזכיר את הנתונים על עליות המחירים באזורים ש"יובשו" כראיה לכך שמדובר היה במדיניות ולא בסיטואציה מקרית. "בעשור האחרון החלטות מדיניות 'ייבשו' במשך שנים יישובים רבים, בהם שכונות בירושלים, מה שהביא בסופו של דבר לעלייה משמעותית במחירי הדירות באזורים אלה".
זעירא מציין כי בפועל ההשפעה אינה מצטמצמת באזורים אלו, וחלק ניכר מעליית מחירי הדירות באזורים שבתוך הקו הירוק נובע מהייבוש מחוץ לקו הירוק. "מי שמתנגד לפיתוח שכונות ויישובים שנמצאים במחלוקת מדינית, מוחק באופן גורף חלק ניכר מקרקעות מדינת ישראל, כך שלא יתפלא אם מחירי הדירות ימשיכו לעלות. חלק גדול מהאשמה בעליית מחירי הדירות בשנים האחרונות מוטל על כתפי מדיניות ההקפאה הגלויה או הסמויה, שהתקיימה לבושתנו גם בירושלים. העתיד והאלטרנטיבה לזוגות הצעירים נמצאים באזורי הפריפריה הקרובה, גם אם קוראים לזה יהודה, שומרון וירושלים רבתי".