ביום ראשון האחרון, הממשלה אישרה הפרטה חלקית או מוחלטת של חברות ממשלתיות רבות, ובכלל זה נמל אשדוד, חברת החשמל ואחרות.
למרות שמדובר בצעד חלקי בלבד ולא מספק, עדיין אני חושב שמדובר בהחלט בצעד חשוב בכיוון הנכון.
קודם כל, מהי הפרטה? מדובר בתהליך שענינו העברת בעלות המדינה על אמצעי הייצור לידי ידיים פרטיות. מקובל לחשוב שמבחינת היעילות של החברות, הפרטה היא תהליך חשוב משום שחברה ממשלתית לא מונעת על ידי שיקולים של רווח והפסד ולכן יש נטייה ברורה לבזבוזים ואין תמריץ לחיסכון וליזמות.
לעומת זאת, לחברה פרטית יש כמובן תמריץ להרוויח כמה שיותר כסף ולכן היא חייבת לשרת כמה שיותר לקוחות ולספק להם כמה שיותר מוצרים ו/או שירותים בעלי ערך כמה שיותר גדול בעיני הלקוחות, על מנת להגיע למטרה הזאת. כך עובדות חברות עסקיות וזה מה שמדרבן את ההתקדמות האנושית: הרצון להרוויח.
אם כן, עצם התהליך של נסיגת המדינה מן החיים העסקיים הוא בהחלט חיובי וזאת בדיוק הסיבה לכך שכל חברי הממשלה, למעט השר עמיר פרץ, בעל אג'נדה חברתית על גבול הקומוניזם, תמכו בהחלטת הממשלה.
יחד עם זאת, יש לסייג את הדברים. על מנת להשיג שוק תחרותי וחופשי, הפרטה אינה מספיקה. היא אמנם חשובה, כפי שציינתי, אבל החלק העיקרי בשוק תחרותי חופשי הוא... היכולת להתחרות. כלומר, היכולת של כל גורם להקים עסק ולהציע את מרכולתו בתנאים שווים מול מתחרים אחרים.
לכן, הפרטה מוצלחת באמת צריכה להתלוות לתהליך הקרוי דה-רגולציה, כלומר הסרת החסמים מפני תחרות חופשית ומתן חופש עיסוק לכל, תחת תנאים שווים.
ברור שבמקרה הנוכחי, לא מדובר בדה-רגולציה אמתית אלא רק חלקית מאוד. חברת החשמל לא תהיה מחר חברה אחת בין חברות רבות שמפיקות ומשווקות חשמל והיא בוודאי לא תפעל בתנאי שוק תחרותיים, אלא תוסיף להיות מונופול, אם כי גורמים פרטיים כן צפויים להיכנס בהדרגה לשוק החשמל בישראל. כמו כן, גם נמל אשדוד, לצערי הגדול, לא יהפוך לנמל פרטי באמת, כנהוג באירופה, אלא יוסיף לפעול תחת שרביטה של ההסתדרות וועדי העובדים המקומיים.
בקיצור, אין כל ספק שמדובר בחצי-עבודה, בכל זאת, יש לברך על המהלך.
למה? קודם כל, ההעברה החלקית על הבעלות תכניס כ- 15 מיליארד ש"ח לקופת המדינה, שילכו לקיצוץ בגירעון המדינה, כלומר להקטנת החוב הלאומי, וזאת בשורה טובה משום שהמשך הקיטון בחוב של ממשלת ישראל אומר שעול החובות הרובץ על הציבור יקטן ויאפשר להמשיך לשחרר משאבים לדברים חשובים יותר. מעבר לזה, ובעיקר, חתן פרס נובל לכלכלה, הכלכלן הנודע מילטון פרידמן תמך תמיד במהלכים חלקיים, משום שהוא טען שלא ניתן בדרך כלל לנצח במלחמה, אלא יש לנצח בקרבות רבים, עוד אחד ועוד אחד, ובכל מקום בו ניתן לגרום למדינה לסגת ולאפשר ליוזמה הפרטית ולכוחות השוק להיכנס, ולו במקצת, הרווחה האנושית תשתפר.
גם במקרה הנוכחי, וזאת כנראה כוונת המכוון, הכנסת גורמים פרטיים בהון החברות יאלץ אותן להתייעל, להתנהג כמו ארגונים עסקיים מוטי רווח ולא כמו מכונות בזבזניות של זוללי מיסים. אם הזמן, השרות שיינתן לציבור ישתפר ואולי זה יעזור לקדם בפעם הבאה הפרטה מלאה יותר, שתלווה בדה-רגולציה משמעותית יותר.
אני מרבה לבקר את הממשלה אבל כאשר משהו חיובי נעשה, ראוי לתת תמיכה וקרדיט ועל כן, מילה טובה בהחלט מגיעה לממשלה כולה, לראש הממשלה, לשר האוצר ולכל השרים שתמכו במהלך.
אסור גם לשכוח את כל הצוותים המקצועיים והאנשים שעמלו על מנת להכין את התוכנית, ובראשם אורי יוגב. אני מקווה שההישג של השבוע יוביל להישגים נוספים ואף גדולים יותר בשנים הקרובות, לטובת כל אזרחי המדינה.