החסד שבדין
החלטנו פה אחד: אורון - חלל

הרב הראשי לצה"ל: איש לא לחץ עלי לקבוע כי הדר גולדין ואורון שאול חללים. התקשרתי לרמטכ"ל בכאב. הוודאות היתה הערך העליון.

בני משה , י"ד בתשרי תשע"ה

הרבצ"ר ושר הביטחון, השבוע
הרבצ"ר ושר הביטחון, השבוע
צילוום: אריאל חרמוני

הרב הראשי לצה"ל, תת-אלוף הרב רפי פרץ, מספר על התחושות הקשות שליוו אותו בתהליך זיהוי החללים - כולל במבצע ''צוק איתן'', מתייחס לסערה סביב מח''ט גבעתי עופר וינטר ודואג במיוחד לחיילים החרדים, שבשנת השמיטה הבאה מספרם בצה''ל יגדל פי שלושה.

בפתח הראיון לכתב יאיר אטינגר בעיתון ''הארץ'' מספר הרבצ"ר על הזעזוע שפקד אותו שבועות אחדיים לאחד שנכנס לתפקידו. ביולי 2010 התרסק מסוק יסעור של חיל האוויר באימון ברומניה וששת אנשי הצוות הישראלים הוגדרו נעדרים.

הרב פרץ מצא את עצמו במערבולת הלכתית ומבצעית מהסוג הסבוך ביותר. עיני המשפחות ופיקוד חיל האוויר ציפו למוצא פיו של הרב, שהניסיון הצבאי היחיד שלו כטייס מסוקי יסעור היה לא רלוונטי למשימה.

"מיטב חבריי היו על המסוק, חבר'ה שטסתי איתם עשרות שנים בפעילויות מבצעיות. היה שם גם בחור צעיר שזכיתי לחתן אותו ואת אשתו", סיפר הרב. "ממילא מובן הקושי הגדול שהיה לי בימים שבהם האנשים האלה הוגדרו נעדרים. מדי יום טיפלתי באיתור החללים ובהבאתם הביתה, ובלילות הייתי הולך למשפחות ולחבריי בטייסת".

לדבריו, "המשימה הזאת היתה קשה ביותר גם בגלל התנאים בשטח, בגלל הקושי להגיע לשרידי המסוק ולזהות את החיילים, וגם בגלל הקושי של המשפחות שנמשך לאורך ימים. ראיתי איך יום אחר יום הקושי מתעצם עד שבנקודה אחת בני משפחות אמרו לי עוד לילה אחד ואנחנו מתפרקים. אנחנו לא יודעים איך נמשיך. באותו לילה, בשעה 02:00, היה זיהוי, ומיד בבוקר הבאנו את הארונות ארצה. הקמנו בית דין רבני והתרנו את הנשים העגונות. לא חיכינו שנייה".

צילום: פלאש 90

במבצע ''צוק איתן'' הזדמנו לרב הראשי לצה''ל סיטואציות דומות, כשפסק במקרים של אורון שאול - לוחם גולני, והדר גולדין - קצין גבעתי. בשני המקרים היה קושי רב להגיע למסקנה כי נהרגו, לאחר שגופותיהם נחטפו.

הרב פרץ שב והקים בית דין רבני בראשותו שדן בשאול והחליט כי הוא חלל שמקום קבורתו לא נודע, ובגולדין שהוגדר חלל רגיל ואף הובא למנוחות. בית הדין גבה בשני המקרים עדויות מלוחמים, זימן מומחי רפואה ובליסטיקה, בחן ממצאים מהשטח וקבע בתוך זמן קצר יחסית כי השניים חללים.

לפסיקותיו של בית הדין, בו היה חברים גם סא"ל (מיל') הרב אברהם גוגיג, מוותיקי הרבנות הצבאית, והרב יעקב רוז'ה, חבר מועצת הרבנות הראשית, היו משמעויות לא רק עבור שתי המשפחות אלא גם עבור החמאס שקיווה להרוויח מחטיפת גופותיהם תוך כדי לחימה.

הרבצ"ר מבהיר כי "אף אחד בצה"ל, מהרמטכ"ל ומטה, לא אמר לנו 'חבר'ה, אתם חייבים להגיע לתוצאה הזאת'. ראינו את הדאגה, ראינו כאב של מפקדים מהספק שהתעורר אצל החיילים. ראינו את זה וברור שזה עמד לנגד עינינו, אבל אף אחד לא אמר לנו כלום. אני אומר לך בכנות, הרגשתי שהרבנות היא חלק מהזירה הלוחמת, ובזירה לוחמת מפקדים לוקחים אחריות. את הזירה הזאת אני מכיר טוב, וחשבתי שתרומתנו ללחימה, שהיתה בעיצומה, תהיה הוודאות. לכאן או לכאן.

"אני מודה שהיה לי גם רצון מבחינה הומנית לעשות חסד עם המשפחות, אבל אני קורא לזה חסד שבדין. הדין הוא דין נורא, אבל בתוכו אפשר שיהיה חסד. הוא שם חסד בתוך הדין, אבל הוא לא הופך את הדין לחסד".

במקרה של אורון שאול פעל בית הדין סביב השעון, במשך כ-30 שעות. "התחלנו ביום חמישי ואמרתי לחברי לבית הדין, לא נכניס את השבת עם ספק. אם התשובה תהיה לא, נגיד אין. אבל אנחנו לא נגיד אולי. או כן או לא. היו לנו ישיבות אינטנסיביות, עשינו שולחן עגול של כולם כולל הרופאים הבכירים ביותר בארץ, מומחים מכל סוג.

"ביום שישי ב-14:30 היתה תשובה, והיא היתה פה-אחד, שאורון מזוהה בוודאות והוא חלל שמקום קבורתו לא נודע. התקשרתי לרמטכ"ל בכאב לב, היה לי מאוד קשה להגיד את זה ובקושי הצלחתי. לפני שבת נכנסנו ראש אכ"א ואני למשפחה והסברנו להם שזיהינו את בנם כחלל ולצערנו מקום קבורתו לא נודע. הסתפקתי בזה באותו יום".

האם הם קיבלו את זה? "לא כל כך. ביום שישי הלכתי הביתה בהרגשה מאוד־מאוד כבדה שאני משאיר משפחה שמאוד קשה לה. ביום ראשון מיד חזרתי, וישבתי אצלם עוד ארבע שעות ושוב פעם הסברתי להם את הכל מחדש.

"והפעם גם אמרתי שאני ממליץ בפניהם, אבל לא אכריע בשבילם, שלמרות שאין קבורה — יישבו שבעה. כולנו — אנשי הצבא — יצאנו מהחדר, הם התקשרו לראשון לציון הרב יצחק יוסף שאותו כמובן עדכנתי בסוגיה הכוללת, לא בפרטי המקרה, והוא אמר להם בפה מלא שההמלצה הזאת חשובה מאוד וככה הם צריכים לעשות. הם באו אלי בלב כבד, אבל כמו גיבורים אמיתיים, ואמרו תעשה לנו קריעה. זה ביטוי יהודי שאומר: קיבלתי עלי את הדין".

"הוודאות היתה הערך העליון כאן", הדגיש הרב פרץ, "אמרתי לדיינים, אני רוצה לדעת מה הייתם פוסקים אם הוא היה נשוי. והתשובה היתה ברורה. פה אחד בבית הדין בשני המקרים: היינו מתירים את האשה".

הרב הראשי לצה''ל מתייחס גם לסערה התקשורתית סביב מח''ט גבעתי אל"מ עופר וינטר, שהפיץ לחייליו דף קרבי בו הכין אותם למלחמה "באויב הטרוריסטי העזתי שמחרף מנאץ ומגדף אלוקי מערכות ישראל". הרב פרץ מבקר בעדינות רבה את חברו: "בלי קשר למקרה של וינטר, באופן כללי, ככה אני מתנהג, צריך למצוא תמיד את השפה שתהיה קשורה לכולם. אני אומר באופן כללי, וגם הוא יודע את זה".

צילום: אריאל חרמוני

"הוא קצין עתיר זכויות, מח"ט מדהים ביכולת הפיקוד שלו. הוביל חיילים, לשמחתי גם תלמידים שלי ולצערי חלקם לא חזרו. וינטר דיבר מדם לבו ומעומק ערכיו. אני חושב שלמפקד יש זכות להפגיש את חייליו עם ערכיו ואמונתו. יש לו לגיטימציה לדבר אותם וזה הדבר הכי חשוב. מפקד הוא לא טכנוקרט טרויאני שנלחם.

"הקיבוצניק יביא את ערכיו הקיבוציים, והחיילים ישמעו אותו כפי שקורה בפועל גם עם תלמידים שלי, ובחור שלמד במכינה ובישיבה, וכולו קשור בדוד המלך ובמשה רבנו, אז ודאי שהוא יביא דוגמאות מהם. זה לא שהמפקד הדתי יגיד לחייליו 'ולכן החל ממחר בבוקר כולכם מניחים תפילין'. בשום אופן לא".

בתקופה זו של תחילת שנת השמיטה, הרבצ"ר דואג במיוחד לחיילים החרדים. למענם, הסביר, הוציא את ההוראה השנויה במחלוקת — ולפיה בשנת השמיטה הקרובה, שהחלה לפני שבועיים, לראשונה, המטבחים הצבאיים יצמצמו את השימוש בפירות ובירקות שגודלו על פי "היתר המכירה", המאפשר לחקלאים ישראלים לעבוד בשנת השמיטה. לדבריו, הוא יקפיד על תבואה ישראלית בלבד, אבל ככל שניתן ישתמש בפתרונות אחרים.

"אנחנו במציאות חדשה ביחס לשמיטה הקודמת, כיום יש פי 20 יותר חרדים בצה"ל, וזה מאוד משמעותי", אמר. "לפני שבע שנים היו 200–250 חרדים, והיום אנחנו עומדים על 4,500. זה פרויקט לאומי, זה פרויקט שמדינת ישראל הציבה לצבא כמשימה.

''בשמיטה הבאה המספרים יהיו הרבה יותר גדולים. יהיו פי שלושה, ארבעה, ואז גם נשים את החרדים בצבא לאכול בצד? גם יאכלו כמו איזה מצורעים בשולי המחנה? מישהו היה צריך להחליט, חבר'ה השתנתה הפאזה. אז אני החלטתי: הפאזה השתנתה עכשיו".