הובאו למנוחות ארבעת הרוגי סופת השלגים העזה שפקדה את נפאל בסוף השבוע שעבר. הארבעה הם סרן תמר אריאל בת ה‑25 מקיבוץ משואות יצחק, נדב שוהם בן ה‑30 ממצפה הושעיה שבגליל התחתון, אגם לוריא בן ה‑23 מקיבוץ יפעת ומיכל גילי צ'רקסקי בת ה‑36 מגבעתיים.
ביום ראשון לפנות בוקר נחתה בשדה התעופה בן גוריון טיסה ועליה שבעה ישראלים שנפצעו בדרגות פציעה שונות באסון. הם אושפזו להמשך טיפול רפואי בבתי החולים בארץ, וסובלים בעיקר מכוויות קור.
הסופה הקשה ומפולת השלגים אירעו במעבר ההרים ת'ורונג-לה ברכס האנאפורנה, אשר נמצא 160 קילומטרים צפון-מערבית לבירה קטמנדו. שליחי חב"ד בקטמנדו, חזקי וחני ליפשיץ, סייעו וליוו את עשרות הישראלים לאורך כל האירוע ולאחריו. בשיחה מיוחדת עם 'בשבע' מספרת חני ליפשיץ על הימים הקשים שעוברים עליהם בעקבות האסון: "המטיילים ברובם יצאו לטיול מבית חב"ד. את כולם הכרנו היטב. כולם היו אצלנו ביום הכיפורים, ועוד כמה ימים קודם לכן ישבנו ודיברנו. נדב, אגם, תמר ומיכל ז"ל היו חברים טובים, יש לנו תמונות איתם. בהחלט זהו חלק מהקושי הגדול, לאבד אנשים שהכרנו כל כך טוב".
מתי התחילו להגיע אליכם הידיעות על האסון?
"לי כבר הייתה הרגשה מאוד לא טובה ביום שלישי, עוד לפני שידענו בכלל על מה שקורה. מזג האוויר כאן היה קודר במיוחד, היה גשם שאני לא זוכרת כבר ארבע עשרה שנים. גשם מטורף. בית חב"ד הפך כולו לנהר גועש. אני זוכרת שהסתכלתי לשמיים ואמרתי לחזקי בעלי: 'וואו, אם כאן יורד כזה גשם חזק אז אני פוחדת על החבר'ה שנמצאים בהרים'. שעתיים מאוחר יותר הגיעו ידיעות מנפאלים שחיפשו את הרביי והביאו לנו פתק מישראלים שביקשו עזרה. סנכרַנו מיד את הפרטים עם שגרירות ישראל. גם אנחנו וגם השגרירות קיבלנו עוד ועוד מסרים שיש ישראלים במצוקה. אז עוד לא חלמנו שקנה המידה כל כך נרחב ושהסופה כל כך קשה, אבל מיד התחלנו לפעול. אפשר להגיד שבשעות הראשונות של הסופה כבר ידענו עליה ומיד פעלנו ועשינו מה שצריך".
"הניצולים הגיעו חסרי כול"
עם קבלת המידע על הסופה, הפך בית חב"ד לחדר מצב שריכז מידע בנוגע לישראלים הרבים ששהו באזור. "היה פה המון עצב. כולם פה הכירו את החבר'ה הפצועים וההרוגים. יש חבר'ה שחולצו מהשטח ישר לבית חב"ד והגיעו לכאן בהתפרקות טוטאלית. לא הלכנו לישון באותם לילות. היינו יושבים על הספות ומחכים לקלוט אנשים בלי סוף. פרסנו מיטות על הספות כי לא רצינו שהם יישנו לבד. היינו יושבים איתם ומדברים, הייתי מלטפת את הפנים של הבנות ומרגיעה וחזקי חיזק את הבנים, כולם כאן בטראומה רצינית. לא עזבנו אותם לרגע".
עוד מספרת ליפשיץ כי תרמילאים רבים ששרדו את הסופה וירדו מההרים, הגיעו לבית חב"ד חסרי כול. "לא רק שהם הגיעו פצועים ברמה קשה, אלא כדי לשרוד את הירידה הנוראית הזו כשהגוף שלהם בהיפותרמיה הם זרקו את כל הציוד והגיעו אלינו בלי שום דבר. אומרים על העם שלנו שהוא עם נפלא, וגם במקרה הזה נוכחנו לראות שוב את האחדות המדהימה שיש בינינו. סיפרתי לאנשים שיש כאן חבר'ה בלי כלום והם פשוט הוציאו מהחסכונות של הטיול שלהם והלכו לקנות להם ציוד. אני הלכתי לקנות להם בגדים מחממים. חבר'ה הביאו להם פינוקים, שוקולד, חטיפים. הכנו להם במטבח עוגות ואוכל טעים. הייתה כאן התגייסות טוטאלית. מצד אחד היה כאן שבר, אבל וקושי, ומצד שני כל כך הרבה אחדות. אי אפשר לתאר את העוצמה של האחדות שהייתה כאן בין הישראלים".
באותם שעות וימים של חיפושים, יצרו קשר עם בית חב"ד הורים ובני משפחה מודאגים מהארץ. "ריכזנו את המידע על כל אלו שיצאו לטרקים ולאן הם יצאו. היו לנו מאות טלפונים מאנשים מודאגים, בהם גם המשפחות של ההרוגים שהתעניינו מה קורה", מספרת ליפשיץ בכאב.
"אנחנו בעזרת ה' רוצים בעתיד להיות בקשר עם משפחות ההרוגים. הלוואי שנצליח לתמוך בהם כמה שאפשר. גם הקמנו כאן פינת זיכרון עם שמות ותמונות של הארבעה ואנשים באים, מסתכלים ומתייחדים עם ההרוגים".
האם הישראלים בנפאל ממשיכים לטייל, או שבעקבות האירוע הם הקפיאו את התוכניות?
"גם עכשיו חבר'ה נמצאים כאן, ואיך אומרים, החיים חזקים מהכול. אנשים מגיעים וממשיכים לטפס על ההרים. אנחנו מזהירים מאוד ואין ספק שיש יותר שאלות ובירורים מאי פעם. להגיד שחזרנו לשגרה זה יהיה לא נכון, כי אנחנו עוד כל כך עצובים ואבלים. אבל החיים חזקים וזה הכוח של העם היהודי, שמצליח לצמוח ולהתגבר למרות כל הקשיים. אנחנו זוכרים כל הזמן וממשיכים הלאה".
ליפשיץ דוחה את הביקורת שהועלתה בנוגע ליציאת הצעירים למסלול האתגרי על אף מזג האוויר הסוער והסופה המתקרבת, ומבקשת לציין כי מדובר באירוע חריג בתקופה זו של השנה. "אני נוקטת תמיד בגישה של 'המשכיל בעת ההיא יידום'. אנחנו לא אמורים להצטרף לשום ביקורת, הרי כולנו תמיד מאוד חכמים לאחר מעשה. אני יכולה להגיד שכולם עשו את ההשתדלות. הישראלים לא ידעו על דבר הסופה המתקרבת ואני רוצה להאמין שגם הנפאלים לא ידעו, אין להם שום סיבה לפגוע באף אחד. זה צירוף אומלל של מזג אוויר שהפתיע את כולם".