ועדת החוקה של הכנסת תקיים ביום שני הקרוב דיון חוזר באישור חוק הגיור של ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) לקריאה שנייה ושלישית. עדיין לא ברור מתי יעלה החוק גם להצבעה במליאה.
נזכיר כי בתחילת השבוע הודיע במפתיע נתניהו ללבני, בלחץ הסיעות החרדיות, כי הוא חוזר בו מכוונתו לקדם את הצעת המחליטים בנושא שהייתה אמורה לעדן את החוק של שטרן ולקבל את אישור הממשלה. לבני הודיעה בתגובה כי תחזור לקדם את הרפורמה של שטרן יחד עם יש עתיד וישראל ביתנו כהצעת חוק בכנסת.
השר אורי אריאל הזהיר השבוע כי אם החוק יעבור בכנסת, מפלגתו עשויה לפרוש מהקואליציה. לפי שעה בוועדה 6 תומכים בחוק ו-5 מתנגדים, כך שההצבעה על החוק מי יקרא יהודי - תוכרע, באופן אבסורדי, בקולותיהם של ח"כ זחאלקה מבל"ד, וח"כ צרצור מרע"ם-תע"ל.
נציין כי חוק שטרן אמור להכשיר רבני ערים, להקים בתי דין לגיור ולפתוח את אזורי הרישום לגיור, כך שכל אזרח יוכל לבחור את בית הדין שבו יתבצע תהליך הגיור ללא קשר למקום מגוריו.
ההבדל המרכזי בין הצעת המחליטים שהושגה כפשרה ובין הצעת החוק, היא העובדה שהצעת החוק עלולה לקדם את מעמדם של הרפורמים והגיור הרפורמי במדינת ישראל. כמו כן, לדעתם של משפטנים רבים, הצעת החוק עלולה לפגוע ביכולתם של הרבנים הראשיים לפסול גיורים שיבוצעו בניגוד לדעתם.
הצעת המחליטים עליה סוכם בחודשים האחרונים הייתה אמורה לעדן את חוק שטרן ולפיה רבני ערים יוכלו להקים בתי דין לגיור, אך בניגוד להצעת החוק, היא איננה משנה את המצב החוקי הבסיסי שלפיו כל גיור שנעשה בישראל מקבל את תוקפו החוקי אך ורק מכוח חתימתו של הרב הראשי לישראל המשמש בארץ כ"ראש העדה הדתית". כמו כן היושבים בבתי הדין יהיו רק רבנים מוסמכי הרבנות הראשית
יוזמי המהלך סבורים, כי הוא יקל באופן משמעותי על הליכי הגיור של עשרות אלפי לא יהודים, שמערכת בתי הדין לגיור לא נתנה מענה לגיורם.
חברת הכנסת אורית סטרוק מסרה היום כי "חוק הגיור במתכונתו הנוכחית הוא כבר מזמן לא חוק שטרן אלא חוק איתן כבל. האם הח"כים החרדים חוברים לאיתן כבל כדי לשפר את מעמד הרפורמים והקונסרבטיבים במדינת ישראל?".