ימים אחרונים של מלחמת העולם השניה. אפריל 1945. כוחות בעלות הברית נמצאים עמוק בתוך שטחה של גרמניה הנאצית והקרבות ניטשים מרחוב לרחוב, בכל כפר ובכל עיר. בצר לו, מורה הצורר הנאצי אדולף היטלר לגייס את כל מי שהוא יכול. נשים, ילדים וזקנים. מי שמסרב נתלה בחוצות העיר.
באוירה קודרת וקשה זו מתנהל הסרט שאינו קל לצפיה.
טנק מלחמה אמריקני " זעם" שמו, בפיקודו של Wardaddy המגולם בידי השחקן בראד פיט, נושא בחובו 5 אנשי צוות שמפקדם הבטיח להם, לעשות הכל כדי שישובו בשלום משדה הקרב.
לצידם של הלוחמים הקשורים ומלאי הרצון לנקום בכל דרך באנשי הס"ס הנקרים בדרכם, מובא לצוות הטנק בחור צעיר (רק שמונה שבועות בצבא כדבריו), כדי להיות חלק מהם. המראות קשים עליו מנשוא.
במשימה מעבר לקווי האויב, בנחיתות מספרית ומול הצבא הגרמני, מנסים Wardaddy וחמשת חברי הצוות שלו להכות באויב, ולהישאר בחיים.
דומה, שפיט, רואה בסרט הזה המשך לסרט "ממזרים חסרי כבוד" שם הוא מככב כמפקדה של יחידת עילית אמריקנית הנמצאת עמוק בשטח האוייב ומטרתה האחת היא השמדת כל מי שיד ורגל לו בקשרים עם הנאצים ומפקדיהם.
גם הסרט החדש הזה, שיצא השבוע לאקרנים, לאחר מסע עתיר יחסי ציבור, ממשיך את אותו הקו.
בראד, הקשוח, עושה הכל וביתר עצמה כדי לפגוע בנאצים ועוזריהם. זה לא בדיוק סרט היסטורי שיתן לנו הצופים עוד זוית ראייה על מעללי הנאצים ובייחוד על פעילות בנות הברית ומלחמתם הקשה בערוב ימיה של המלחמה. הוא בעיקר סרט מלחמה, קשוח, מלא גופות ומלא זוועות מלחמה.
יש שיאמרו הסרט טוב, יש שיאמרו שהוא קשה לצפיה. כך או אחרת, זהו עוד פרק מסידרת סרטי מלחמת העולם השניה, מנקודת מבט אמריקנית.