הצעת החוק מבקשת להוסיף "פסקת התגברות" לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר תאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"ץ.
החקיקה מחדש תדרוש רוב מיוחד של 61 חברי כנסת לפחות. תוקפו של חוק כזה יהיה כשל הוראת שעה, שתוקפה ארבע שנים בלבד. למרות תמיכת ועדת השרים לחקיקה, החוק לא יקודם בשלב זה לאחר ששרת המשפטים ציפי לבני הגישה ערר למליאת הממשלה נגד ההחלטה. מאחר שראש הממשלה נתניהו נמנע מלהעלות עררים לדיון בממשלה בלא שהושג עליהם קונצנזוס, צפויה הצעת החוק להיכנס בשלב זה להקפאה.
פסקת ההתגברות של שקד מועתקת במדויק מפסקה דומה הקיימת היום בחוק היסוד השני שנחקק כחלק ממגילת הזכויות, חוק יסוד: חופש העיסוק. סעיף 8 (א) לחוק יסוד: חופש העיסוק קובע כי "הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 4, אם נכללה בחוק שנתקבל ברוב של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש שהוא תקף על אף האמור בחוק יסוד זה; תוקפו של חוק כאמור יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו, זולת אם נקבע בו מועד מוקדם יותר".
הוועדה שעסקה בחקיקת חוק יסוד: החקיקה, שאת הקמתה יזם בשעתו שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן, המליצה אף היא על יצירת פסקת התגברות שכזו. על פי אותה הצעה, חוק שהתקבל בניגוד לפסיקת בג"ץ חייב להתקבל ברוב של 70 חברי כנסת ולא 61. בישיבת ועדת השרים לחקיקה הבהירו חלק מהשרים התומכים, ובתוכם שר התקשורת גלעד ארדן, כי הם תומכים בחקיקת הסעיף, אך סבורים כי יש להעלות את מספר הח"כים הנדרשים לצורך חקיקה מעין זו.
"נבחרי הציבור הם הריבון"
ח"כ איילת שקד הסבירה השבוע את הרעיון העומד מאחורי החוק: "אם מתגלה ויכוח מהותי בין שופטים ממונים לבין נבחרי הציבור באם חוק מסוים הולם את ערכיה של המדינה, בין אם הוא מידתי ובין אם לאו - ראוי שערכיו של הציבור יכריעו ויגברו". שקד אף הזכירה כי העמדה לפיה ההתערבות השיפוטית בחקיקה חייבת להיות מצומצמת מאוד, מקובלת גם על נשיא בית המשפט העליון בכבודו ובעצמו: "בעת מתן פסק הדין בחוק ההסתננות הפציר הנשיא גרוניס בעמיתיו השופטים שלא לקחת את מושכות החקיקה בישראל לידיהם, על מנת שלא ליצור משבר ביחסים עם הממשלה והכנסת''.
השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך (הבית היהודי) הצביע בעד החוק בישיבת ועדת השרים והסביר: "אני נאמן להשקפתי שעדיף חוק גרוע של המחוקק על פני חוק טוב של שופט, אך ורק משום שהוא נבחר הציבור והוא הריבון". חברו, שר הכלכלה נפתלי בנט (הבית היהודי), בירך על אישור החוק ותקף את הטרמינולוגיה של מבקרי החקיקה. לדבריו, "אין חוק עוקף בג"ץ, יש פסיקה עוקפת כנסת. הכנסת והממשלה הם הריבון בישראל, והצעת החוק של ח״כ שקד מחזירה את עקרון הפרדת הרשויות משיעורי האזרחות אל המציאות. מתן מעבר למסתנני אפריקה לתוך ישראל במסלול הירוק, כשהכנסת כבולה ביכולתה למנוע זאת, מסוכן גם לביטחון וגם לדמוקרטיה - והצעת החוק תציל את שניהם''.
מנגד, ח''כ דב חנין (חד"ש) ביקר בחריפות את החלטת ועדת השרים לחקיקה ואמר כי "החוק הזה איננו רק התקפה על בית המשפט, אלא הוא התקפה ישירה על זכויות היסוד של כל אחד ואחת מאיתנו האזרחים. הקביעה שרוב דורסני יכול לבטל ולרמוס את כבוד האדם וחירותו משמעותה שלא תהיינה עוד זכויות יסוד מוגנות במדינת ישראל".
ההתנגדות הפומבית לחוק הגיעה גם מקהיליית המשפטנים. שופט בית המשפט העליון בדימוס אליהו מצא תקף את אישור ההצעה: "לא מדובר על השאלה אם יחוקקו או לא יחוקקו חוק מסתננים אחר, אלא מדובר בפגיעה בתשתית של השיטה. התפקיד של הכנסת הוא לחוקק והתפקיד של בית המשפט הוא לבקר". מצא ציין כי לפסקה שכזו היה יכול להיות מקום במסגרת חוק יסוד: החקיקה שטרם נחקק, אולם גם שם לא מספיק לכך רוב של 61 קולות, שיכול להיות מושג באמצעות קואליציה פוליטית כזו או אחרת.