הפולמוס על פגיעתו של השעון בציבור הדתי כבר מתחיל לשעמם, אבל כותרת מרגיזה מאלצת לשוב ולהידרש לשעון.
"היה שווה: חיסכון שיא של 200 מיליון שקל משעון הקיץ", בישרה כותרת במוסף 'ממון' של 'ידיעות אחרונות', שהתפרסם ביום שני השבוע. בידיעה נטען כי "לפי חישובי משרדי הממשלה, התאחדות התעשיינים וארגוני הסוחרים, שעון הקיץ תרם השנה למשק קרוב ל‑200 מיליון שקל כתוצאה מחיסכון בעלויות הייצור בשל הפחתת השימוש בחשמל, עלייה בפריון העבודה, גידול המכירות ובצריכת שירותי פנאי... ואף הפחתה במספר תאונות הדרכים בגלל שעת האור הנוספת".
שתי שאלות עולות מהקביעות הנחרצות הללו. ראשית, שעון הקיץ הסתיים במוצאי שבת אחרי חצות, ואילו העיתון שבו התפרסמה הידיעה הודפס ביום ראשון בלילה. בהכירנו גופים ממשלתיים, האם מישהו באמת מאמין שהם הספיקו לחשב את כל נתוני החיסכון בתוך יממה? ולגבי תאונות הדרכים: למעשה, מאז שנת 2001 יש מגמה כללית וכמעט קבועה של ירידה במספר התאונות ובנפגעיהן, בלי קשר לאורכו של שעון הקיץ. ואילו השנה דווקא נרשמה עלייה של כאחוז במספר ההרוגים מתאונות.
בשיחה עם 'בשבע' הסביר גד ליאור, מי שחתום על הידיעה, כי הנתונים שעליהם התבססה הכותרת אמנם לא נמדדו בחודשים האחרונים, אבל מכיוון שיש מחקרים על החיסכון שמניב שעון הקיץ, אפשר לחשב על פיהם את החיסכון על פני כל התקופה. לגבי תאונות הדרכים הוא טען כי יש להן גורמים רבים וכי ייתכן שאלמלא שעון הקיץ הייתה העלייה במספר הרוגי התאונות השנה גבוהה אף יותר.
ליאור הוא עיתונאי ותיק ומוערך, אך נדמה שעמדתו האישית, לפיה מדובר בהצלחה שאין עליה עוררין, מונעת ממנו מלראות את הצד השני. הנה למשל דברים שאמר לערוץ 7 ד"ר גבי אביטל, שהיה המדען הראשי של משרד החינוך. אביטל ישב בוועדה לשעון קיץ וגילה שאת הנושא חקרו לפני כן שבע ועדות וש"כל הוועדות הגיעו למסקנה שאין שום ראיה לכך שיש חיסכון באנרגיה, ירידה בתאונות הדרכים או תרומה לפריון עבודה".
אביטל הזכיר גם כי מדינות רבות ביטלו את שעון הקיץ, בין השאר סין, יפן, רוסיה ועוד.
אם כן, מדוע - פרט להתנצחות הפוליטית - יש לשעון לובי כה חזק? אולי התשובה נעוצה בתמונה שליוותה את הידיעה של ליאור - קניון הומה אנשים, ולכיתוב שצורף אליה: "שעת האור הנוספת מגדילה את פדיון בתי העסק".
agarsiel@yahoo.com