הצעת המחליטים בנושא הגיור עברה השבוע בממשלה, אחרי פולמוס נוקב ולא מעט תרגילים פוליטיים. אבל המילה האחרונה של כל הצדדים המעורבים, כך נראה, עדיין לא נאמרה.
נזכיר בקצרה כי ההצעה קובעת שכל רב עיר יוכל להקים בעירו בית דין לגיור ולעמוד בראשו. בתי הדין הללו יפעלו במקביל לבתי הדין המיוחדים לגיור. הכוונה המוצהרת של ההצעה היא להפוך את הגיור לידידותי יותר.
"צריך לצרף אנשים לעם ישראל"
מפלגת הבית היהודי תמכה בהצעת החוק והובילה אותה, והשר אורי אורבך מרוצה מהתוצאה: "יש כאן את המישור הפרקטי והמישור הערכי. במישור הפרקטי יהיו פחות מחסומים בפני המתגייר ויהיה יותר קל להתגייר, כמובן בגבולות ההלכה. במישור הערכי הבעיה היא לא מחסור בדיינים, אלא אווירה לא אוהדת למתגיירים, שגורמת לאנשים לא לבוא בכלל לתהליך הזה או להפסיק אותו באמצע. ברגע שהממשלה משדרת שכדאי לעשות את המאמץ, יתגיירו יותר אנשים ויימנעו נישואי תערובת".
אבל יש גם במפלגה שלך מי שלא אוהבים את ההצעה.
"יש כאלה שלא אוהבים. אני חושב שהם טועים, ושזה התפקיד שלנו להוביל נושאים כמו הגיור. יכול להיות שאם היו נבחרים רבנים ראשיים אחרים שמבינים את דחיפות נושא הגיור, הכול היה יותר פשוט".
אין לך חשש שהקלה בגיורים תגרום לבעיות שיובילו לאי הכרה בגיור כזה או אחר?
"אני לא חושש מזה. מדובר ברבני יישובים, לא באנשים שרוצים להכניס זרים לעם ישראל. יש מעליהם ועדת רבנים חשובה שמפקחת. חשוב לציין שבהחלט יש לנו עניין לצרף עוד אנשים לעם ישראל. אנשים שחיים פה והם לא יהודים, אבל עושים כאן צבא ומכירים כאן את נשותיהם, וחשוב שתהיה להם את האפשרות הזאת. מה גם שלא כל חשש הוא מגבלה הלכתית. ההצעה דיברה על ממסד, חלוקת שליטה וכיו"ב, והיה לה גיבוי רבני גדול".
אבל לעומתו היה מי שהצביע נגד ההצעה בממשלה, גם הוא חלק ממפלגת הבית היהודי - השר אורי אריאל, שמציג עמדה שונה: "הצעת המחליטים יכולה להשתנות מיום ליום. בניגוד לחוק, אם ראש הממשלה מעוניין לשנות אותה, הוא מכנס את השרים או עורך הצבעה טלפונית ומשנה אותה. אז אם מחר ראש הממשלה יקים קואליציה עם המפלגות החרדיות, אני מניח שזו ההחלטה הראשונה שתשתנה. ההערכה שלי שהבחירות יהיו עוד שמונה חודשים, ותהיה ממשלת ימין עם החרדים".
אתה היית היחיד שהצביע נגד ההצעה. מדוע? (שאלה לחה"כ אורי אריאל)
"ההצעה שעברה בממשלה היא הצעה שהבית היהודי בוודאי לא רואה כפתרון לכתחילה, וגם לא בדיעבד שבדיעבד. דווקא בתקופה זו, כשמעמד הרבנות חלש בציבור, אני חושב שהיה צריך להצביע נגד, ולכן עשיתי זאת. היו מספיק תומכים בהצעה, ואנחנו לא היינו צריכים להיות חלק מהם".
אבל השרים האחרים של הבית היהודי תמכו בהצעת המחליטים.
"הייתי שמח אם הייתי יכול להשפיע גם עליהם להצביע נגד, אבל העובדות ידועות".
אם אתה לא מרוצה מההצעה, אין לך דרך חוקית לפעול נגדה?
"אם ננסה לעצור את בתי הדין הללו הדברים יגיעו לבג"ץ, ואנחנו מבינים בדיוק מה יעשה בג"ץ במקרה זה, ואיך זה יגיע לדברים שאנחנו לא רוצים להגיע אליהם. אין לנו שם הרבה מרחב תמרון".
הרב פרץ: "בתי הדין עובדים באהבה"
הרב יצחק פרץ, מי שלא מכבר מונה לתפקיד ראש מערך הגיור, ייכנס באופן רשמי לתפקידו בתחילת השבוע הבא. הוא יודע שלפתחו מונח תפוח אדמה לוהט, שעוד יעורר מהומות ומחלוקות. "אני באתי לעבוד", הוא מצהיר בשיחה עם 'בשבע'. "הצעת המחליטים והחוקים הם עניינים של הרב הראשי והשר. אני באתי לעשות כאן את עבודתי".
ומה לגבי ההשלכות שיהיו להצעת המחליטים של הממשלה על הגיור?
"קיבלנו את הדברים רק היום (שלישי, נ"ק), והבנו שיש לנו 14 ימים להתכונן למהלך הזה. נתכונן, ובעזרת השם נצליח".
הרב פרץ מעדיף שלא להתייחס להצעה עד שילמד אותה, אבל מוכן להגיב לטענות שהחלטת הממשלה עלולה להביא לפרצות בגיור. "אני לא מאמין שיהיה רב שיעשה גיור בלי קבלת עול מצוות. רב עיר או רב שיש לו כושר לדיינות, לא יעלה על הדעת לעשות דבר כזה".
הרב פרץ גם מבקש לסתור את הטענות שהגיור עד היום היה לא ידידותי. "אני עבדתי שנים על גבי שנים בבתי הדין. הכרתי את בתי הדין, שעשו גיור באהבה וקירבו את הגרים. עבדתי עם הרב דייכובסקי, זכיתי לעבוד עם הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ובעזרת השם המטרה שלנו היא להביא לכך שחס ושלום בעוד כמה שנים לא תהיה לנו בעיה. נקים מערך הסברה, נקרב את הגרים שיתקרבו לעם ישראל, כדי שלא נגיע למצב של נישואי תערובת. קצת נרתעו וברחו מבתי הדין בגלל כל מיני סטיגמות, ואנחנו רוצים לקרב כדי שחס ושלום עוד עשרים שנה לא תהיה צרה גדולה והתבוללות".
כיצד אתה מתכוון לנהוג בסוגיה השנויה במחלוקת של גיור קטינים?
"האמת שאני מאוד רוצה ללכת לבתי ספר ולחפש את הילדים הללו, כדי להגיע גם להורים שלהם. אם יהיה ילד כזה, שאביו שומר תורה ומצוות ואמו לא, יש על מה לדבר. המטרה היא להגיע גם להורים, שגם את ההורים נגייר".
מי שמסרבים לקבל את ההחלטה הם חברי מועצת הרבנות הראשית. הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, הודיע השבוע על הקמת ועדה בראשות הראשון לציון הרב יצחק יוסף בנושא הגיור. הוועדה תדון בהשלכות של החלטת הממשלה בנושא הגיור, ותגבש מדיניות לפעילות הרבנות בנושא כדי שהגיורים ייעשו על פי כל אמות המידה ההלכתיות. הרב דוד לאו גם מתח ביקורת חריפה על הצעת המחליטים הממשלתית: "ממשלת ישראל החליטה החלטה, ואנחנו מבקשים להביע מחאה על הנקודה הזאת. לא יעלה על הדעת שרופא יקבל הנחיות מממשלת ישראל, ושהממשלה תכתיב לו איזו תרופה לתת למחלה כמו דלקת ריאות. אנחנו מכבדים את הרבנים ואין לנו דבר נגד אף רב, אבל אנחנו לא רואים שום סיבה שכל מערכת הגיור במדינת ישראל לא תהיה תחת מנהל הגיור, כמו שהיה עד היום בצורה הראויה, המכובדת והנכונה. אין שום סיבה לשנות את הדברים".
הרב לאו ציין השלכה נוספת של הצעת המחליטים: "בחוק כתוב שיהודים זכאים להתאזרח בישראל, כלומר כל מי שעבר גיור רשאי להתאזרח. מדינת ישראל מתמודדת עם מספר לא מבוטל של שוהים בלתי חוקיים שיעשו הכול כדי ליהנות ממה שיש למדינה להציע, וזו נקודה שאנחנו מבקשים לקחת אותה בחשבון. במצב החוקי הנוכחי אין מי שיגייר אותם, אלא אם כן יתברר שמדובר בגרי צדק. אנחנו מבקשים שוב לעמוד ולהתריע: גיור כהלכה נעשה תחת הרבנות הראשית לישראל, תחת הנחייתו והכוונתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול, גיור כהלכה במסגרת מנהל הגיור. איננו רואים שוב סיבה שהדברים יתנהלו אחרת", סיכם הרב הראשי.
בסביבתו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף הדברים נשמעו חמורים אף יותר. בשיחה עם גלי צה"ל אמר הרב כי "מדובר בחוק פרסונלי, ניסו לסחוט אותנו. עושים את זה בשביל רב אחד, שקוראים לו הרב דוד סתיו. הוא רוצה לגייר קטינים, הוא רוצה להקל בגיור. אמר לי חבר הכנסת אלעזר שטרן 'תיתן אישור לדוד סתיו ולריסקין לגייר - החוק הזה נגנז'. זאת אומרת, כל החוק הזה נועד בשביל הדבר הזה", דברי הרב יוסף. ח"כ שטרן הכחיש את הדברים.
הרב דוד סתיו, רבה של שוהם ומרבני צֹהר, והרב שלמה ריסקין, רבה של אפרת, הם מושא החששות העיקרי של מתנגדי הצעת המחליטים. החשש של מתנגדי החוק הוא, כפי שהשתקף בדברי הראשון לציון הרב יצחק יוסף, שההקלות בגיורים שיובילו שני הרבנים הללו יהיו מופלגות מדי. הרב ריסקין עונה למבקריו ואומר: "אני תקווה שהרבנות הראשית תבין שאנחנו, רבני הערים, מסורים לחלוטין להלכה ושבכל הדורות היו תלמידי הלל ותלמידי שמאי בפרשנות שונה. אנו נתאחד ולא נתפלג, נדבר ולא נחרים. מדובר על חיי בשר ודם ועל עתיד עמנו". את החלטת הממשלה הוא מגדיר "צעד שימנע פילוג לשני עמים, יהודים וישראלים", למרות האיומים החרדיים. לטענות שעלו נגדו, לפיהן הוא יקדם גיורים שעד היום נחשבו בעייתיים, לא נשמעה תגובתו השבוע.
החרדים: "נפתח ספרי יוחסין"
באגף החרדי הכריזו מלחמה של ממש נגד הצעת המחליטים. ח"כ משה גפני אמר השבוע בכנסת: "אנחנו עוד נעשה מחאות גדולות על הנושא של הגיור, זו בבת עינו של העם היהודי. המשמעות של העניין היא נזק בל יתואר לילדים של המתגיירים האלה, הם יהפכו להיות משהו סוג ג', ד', ה'. הרי כל אחד שירצה קשר עם יהודי, אז הוא יבדוק: אם הוא יתגייר שם אצל הרב של עין כמונים, שבנט יחד עם ציפי לבני סידרו שהוא יגייר, אז לא יתייחסו אליו כמו אל יהודי, ואותו ילד יבוא בטענות".
עמיתו ח"כ יעקב ליצמן הבהיר כי לדעתו בקרוב ייכתבו ספרי יוחסין: "מתן אפשרות להתגייר בלי סמך הלכתי, כפי שהיה בכל הדורות, מהווה סטירת לחי למונח מדינה יהודית והופכת את הליך הגיור הישראלי לריק מתוכן ולא רלוונטי". יו"ר ש"ס, ח"כ אריה דרעי, הצטרף לקולות הללו והוסיף כי "החלטת הממשלה פוגעת בראש ובראשונה במתגיירים שבתי דין רבים בארץ ובעולם לא יכירו ביהדותם. ממשלת ישראל מוליכה שולל את המתגיירים הללו. לא טובתם של המתגיירים מעניינת את הממשלה, אלא הישרדותם של היושבים בה''.
אל העמדה החרדית מצטרפים גם רבנים מקהילות ברחבי העולם, בעיקר חרדים. הרב יצחק ארנברג, רבה הראשי של ברלין, אמר השבוע: "אני רואה מאוד בדאגה ובחומרה את ההחלטה לשנות את החוק ולתת פתח לגורמים לא רציניים לעשות גיורים. זו סכנה גדולה לא רק ליהודים במדינת ישראל, אלא עוד יותר ליהודים ברחבי העולם. זה ייתן מכה קשה ויעודד התבוללות. ברגע שייתנו פתח בגיורים, יצטרכו כל אחד לכתוב ספרי יוחסין, וממש יהיו שני עמים". הרב ארנברג אף איים בכך שרבני התפוצות לא יכירו בחלק מהגיורים שייעשו במסגרת החוק.