תערוכה חדשה מוצגת בימים אלה במוזיאון גוש קטיף בירושלים, "קו ירוק זית" שמה.
את התערוכה מציגה שיפי שרייבר, בוגרת בצלאל, המציגה בו חבלים ירוקים צבאיים המתוחים בין קירות המוזיאון, ועץ זית ירוק העשוי גם הוא מחומרים צבאיים.
היא מספרת שהרעיון לתערוכה הגיע מתוך סיור שערכה בסבסטיה, בירת ממלכת ישראל הקדומה, כאשר במהלך הסיור עלו גם נשים ערביות מהכפר הסמוך למסוק זיתים, ובאותו זמן הגיעו גם חיילים למקום.
"הייתה תחושה מאד מוזרה – לא הבנו אם החיילים שומרים עלינו מהערבים, או שהם שומרים על הערבים מהנוכחות שלנו, והמדים הירוקים של החיילים התערבבו יחד עם עצי-הזית שהיו מאד נוכחים שם, וזה נתן תחושה מאד חזקה של הירוק באוויר", מספרת שרייבר.
האמנית, שאינה תושבת יו"ש ואף לא התגוררה בגוש קטיף בעבר, מספרת מה מבחינתה מסמל "הקו הירוק", שכל כך בולט בתערוכתה: "כשאני נמצאת באזור השומרון - האדמה חיה, מקבלת חיים, הצומח חי וזה עוד יותר בא לידי ביטוי כשרואים בקו האופק את אזור המרכז". התערוכה במוזיאון גוש קטיף היא גלגול של תערוכה שעשתה שרייבר בעבר בתערוכה ששמה "סבסטיה-תל אביב – קו ירוק", בו יש צילום של ת"א מאותו מקום של סבסטיה, צילום של מגדלי עזריאלי.
"הקו הירוק בעיניי הוא בעיקר גבול גיאוגרפי, ולצערי גם גבול פסיכולוגי, שקשה להרבה אנשים לעבור אותו, לפרום אותו". לשם כך מתחה האמנית חבלים ירוקים צבאיים בין קירות המוזיאון, כדי להמחיש לאנשים כמה קל לעבור את הגבול הזה, שהוא בעיקר מחסום פסיכולוגי, ותו לא. "הקו הירוק הוא מחסום משמעותי עבור אנשים מסוימים, כשבעצם מתייחסים אליו כ'שטח' ולא כאדמה", מוחה שרייבר על הטרמינולוגיה שנעשית בשימוש במושגים האלו.
על העץ המוצג ליד המנורה שבמוזיאון היא אומרת: "עץ הזית הוא עץ עתיק ויציב המסמל שורשיות והסמל שלו הוא שלום. מה שמיוחד בו הוא השמן שמפיקים ממנו והעובדה שהוא לא מתערבב ומשמר את הזהות שלו. והמנורה ועץ-הזית שלידה הם סמלים מובהקים למלכות היהודית".
המוזיאון ממוקם ברחוב שערי צדק 5 בירושלים (סמוך לשוק).