משה גרמן (47) שניצל מלינץ' בגשר של טייבה נפגש עם מי שהציל אותו מההמון הרצחני - מג'די בלעום (37) תושב טייבה.
בלעום הבחין במחבלים הצעירים שזרקו אבנים גדולות ושרפו את מכוניתו של גרמן. הוא דהר במהירות למקום בג'יפ שלו והצליח להציל את גרמן ממוות ודאי.
אתמול ביוזמת העיתון ידיעות אחרונות חזר גרמן לטייבה והגיע למכון ההידראוליקה של בלעום כדי להודות לו.
גרמן הזיל דמעה, "אתה לא מבין מה עובר עליי עכשיו. נסעתי לכאן באותה דרך שבה כמעט נהרגתי אתמול. ראיתי את שרידי המכונית שלי שהוצתה, נשארו שם רק אבנים. התמונות של מה שניסו לעשות לי פשוט חוזרות אליי כל הזמן. זרקו עליי אבנים, בלוקים וחזיזים. כל כך פחדתי.
חשבתי על אשתי אינה, על הילדים רועי (16) ואיתן בן השנתיים וחצי. חשבתי שהמשפחה שלי תאבד אותי. ניסיתי להסתתר במכונית הטויוטה שלי, ההמון המשיך לתקוף, וברגע אחד אתה הגעת אליי וצעקת: 'בוא, בוא'. ניסיתי להבין מי קורא לי, ואתה משכת אותי מהמכונית שלי לג'יפ שלך. אתה הצלת אותי. אני התקשיתי לעכל מה קורה, אבל בתוך הפחד הבנתי שאתה הסיכוי האחרון שלי לחיות. גם לעבר הג'יפ שלך זרקו בלוקים ונסעת מהר. אתה מבין שהצלת לי את החיים?"
בלעום, אב לחמישה, השיב לו "תהיה רגוע, חבר, אני ואתה זה אותו הדבר. אם הייתי בצרה לא היית עוזר לי?" שאל ושיחזר את שראו עיניו: "ראיתי הרבה מאוד צעירים שמתגודדים, מנסים לבצע ירי של זיקוקים, זורקים בלוקים ואבנים. עמדתי שם דקות ארוכות, ראיתי את המון רעולי הפנים והבנתי שמשהו רע יקרה כאן. כשראיתי שזורקים לעבר המכונית שלך כמויות גדולות של בלוקים ושמעתי את פיצוצי הזיקוקים, הבנתי שאין לך סיכוי להישאר בחיים ושחייבים לחלץ אותך, ומהר. מיהרתי להגיע אליך בג'יפ שלי.
ראיתי שאתה כלוא במכונית. ידעתי שאסור לאבד זמן. שאתה בסכנת חיים ממשית. פתחתי את דלת המכונית שלך ואמרתי לך בצעקות 'בוא אליי, בוא, אני אוציא אותך מפה'. אני זוכר שהפנים והידיים שלך היו מלאות בדם. פחדת, לא הבנת כנראה מה קורה, וצעקתי לך 'בוא מהר, בוא לג'יפ שלי. אני מציל אותך, בוא'. המכונית שלך החלה לבעור, ואז נכנסת אליי לג'יפ ונסענו למשטרה. אני שמח שיכולתי להציל את חייך וששבת למשפחה שלך".
"אנחנו חיים במדינה אחת", השיב בלעום. "נקווה שהעימותים הללו ייפסקו כבר. אני חילצתי אותך, נואד נאשף ממד"א טיפל בך וניסה להרגיע אותך. אני מקווה שזו התקרית האחרונה שבה מנסים ככה לפגוע באדם".