'משהו חדש לגמרי'.
נדב גלעד-גדליה
לא קלים חייו של מאמן כדורגל שעשה הסבה לפרשן טלוויזיה. מקושי דומה סובלים גם פעילים חברתיים שרצים לפוליטיקה. תמיד קל להעביר ביקורת על אחרים, אבל השאלה היא מה קורה כשפתאום גם אתה עובר לצד שלהם.
זה האתגר שעמד בפני נדב גלעד-גדליה, כתב לענייני מוזיקה ומבקר דיסקים בעלוני שבת, באינטרנט ועוד, כשהחליט להוציא דיסק בעצמו. ואם המשימה הזאת לא מספיק קשה, נדב הפך אותה למאתגרת עוד יותר כשבחר לאלבומו את השם 'משהו חדש לגמרי'. מה שמחייב את העומד מאחוריו לספק סחורה מקורית, יצירתית, אוונגרדית.
האם האלבום עומד ברף הגבוה שהוצב לו? בהיבט המוזיקלי, אוזני עבדכם הנאמן לא קלטו יותר מדי דברים חדשים לגמרי. המוזיקה טובה, אבל אם מצופה ממנה גם להיות חדשה, החידוש שבה לא כל כך בולט. בנוגע למילים, לעומת זאת, בהחלט אפשר לזהות פריצת דרך. הכתיבה של גלעד-גדליה מקורית, מפתיעה, חזקה.
בשונה מיוצרים אחרים שמשקיעים בטקסטים שלהם, כאן הרמה הגבוהה אינה מתבטאת בפיוטיות יתר או בשורות סתומות שרק בוגרי תואר ראשון בספרות יבינו, אלא במילים פשוטות שנוגעות במקומות הנכונים. חוץ מהמקוריות של הטקסטים, נדב מנסה גם להביע דרכם אמירה כללית. המילים נכתבות ממקום אישי, אבל מכוונות כלפי החברה, וקוראות לחיים עם יותר רגישות, אהבה, פשטות, שמחה (אגב, הוא הצליח להדביק במצב הרוח השמח שלו גם את אורחיו באלבום, רואי לוי ופיני נגר).
אז האם האלבום 'משהו חדש לגמרי' הוא אכן חדש לגמרי? גם אם אפשר להטיל ספק ב"לגמרי", בהחלט מדובר בחידוש מרענן, שאולי – מי יודע – יגרום גם לגורמים הוותיקים יותר בשוק המוזיקלי לפתוח יותר את הראש, ולהיות מסוגלים לצאת מהקופסה של הדיסק.
יש לציין שביקורת זו נכתבת באופן ענייני, ללא חשש של הכותב שמא גם הוא יעבור צד ויצטרך לעמוד ברף הביקורות. תהיו רגועים, בחיים לא.