ביום שני השבוע, סמוך לחצות הלילה, אישרה הכנסת את חוק התקציב לשנת 2015 בקריאה ראשונה. התקציב הנוכחי שונה מקודמיו בראש ובראשונה בכך שהוא תקציב חד-שנתי. התקציבים הקודמים, שהועברו בתקופת שר האוצר שטייניץ ובראשית תקופתו של שר האוצר לפיד, היו תקציבים דו-שנתיים.
למעשה, מדובר היה בתוכנית הדגל של השר שטייניץ, אשר נהג לספר לכל מי שמוכן היה לשמוע אילו שבחים קוצר התקציב הדו-שנתי בעולם כולו. אולם מלבד חד-שנתיותו מדובר בתקציב הראשון, וייתכן בהחלט שגם האחרון, שיירשם באופן מלא על שמו של שר האוצר הנוכחי לפיד. בעוד תקציב 2013‑2014 הוכן מיד לאחר הקמת הממשלה הקודמת ומסגרתו הושפעה מאילוצים רבים שלא היו בשליטתו של לפיד, התקציב הנוכחי יאושר למעלה משנה ושמונה חודשים לאחר שנכנס לפיד לתפקידו.
לפיד, אגב, כלל לא מנסה לחמוק מאחריותו למתרחש. במקום זאת הוא מקפיד לצבוע את התקציב בצבעים ורודים, גם כשהמציאות לא ממש תואמת את ההצהרות. "התקציב הוא חברתי, תקציב שמטפל בבעיות האמיתיות של מעמד הביניים ושל השכבות החלשות. בהצעה המונחת לפניכם נוכל לתת לילדים שלנו חינוך טוב יותר ממה שהיה לנו, לעזור להורים שלנו להזדקן בכבוד, להגדיל מנועי צמיחה, להביא ביטחון לישראל מול החמאס וחיזבאללה. לעבוד בשביל האזרח פירושו לספק לו סל בריאות טוב יותר", אמר שר האוצר כשהציג את התקציב בפני חברי הכנסת. אך ספק אם הוא עצמו האמין במה שאמר.
אם בוחנים את התקציב בפועל, ניתן לראות אמנם ניסיון שלא לפגוע במשרדים החברתיים, אבל בשורה של ממש גם היא לא נראית באופק. יישום מסקנות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני יתנהל בעצלתיים, תקציב החינוך יגדל באופן מינורי, ואפילו על הגדלת תקציב הבריאות ויישום מסקנות ועדת גרמן טרם הושגה הסכמה סופית. תקציב הביטחון יגדל כעת באופן סביר, אולם קשה מאוד להאמין שלא יגדל עוד יותר במהלך השנה, במיוחד כאשר במשרד הביטחון ממשיכים לאיים בקיצוץ האימונים ובמקביל המציאות הביטחונית הופכת קשה יותר ויותר.
חשוב לציין שהתקציב החדש כולל הקפאה של כוח האדם במשרדי הממשלה. סכסוך העבודה, אם תהיתם, כבר הוכרז. התקציב כולל מנגד גם פריצה של מסגרת הגירעון. ההצלחה לכאורה של לפיד טמונה בהחלטה שלא להעלות מיסים, למרות הענקת ההטבה של מע"מ אפס אשר צפויה לעלות למדינה ב‑2015 כשני מיליארד שקלים.
גורלו של התקציב יקבע במידה רבה את המשך דרכה של הממשלה. אם נתניהו יצליח לאשר את התקציב עד ה‑31 בדצמבר, סיכויי הממשלה לשרוד עד סִפה של שנת 2016 לא רעים. אך אם הלו"ז הקצר יקשה על הממשלה את העברת התקציב במועד, עלולים הקצוות הפרומים ממילא של הקואליציה הנוכחית להיפרם עוד יותר. במצב כזה העברת התקציב תהפוך לבלתי אפשרית וההליכה לבחירות תהיה בלתי נמנעת. בשלב זה עוד מוקדם לנבא איזה תרחיש יקרה בפועל, אך ניתן כבר להגיד שהסיכוי לבחירות קרובות אינו אפסי.
תמיכות בעירבון מוגבל, מאוד
אחד הדברים שמתסכלים עיתונאי על בסיס קבוע הוא חוסר ההתאמה בין חשיבותם של הנושאים המסוקרים ובין העניין הציבורי בהם. דוגמה קלאסית לנושא כזה היא "נוהל שר האוצר". מדובר בחוברת דקה של נהלים והנחיות שמחייבת כל גוף שמקבל מהמדינה תמיכה. אלו גופים, מגוונים מאוד, שהמדינה מעניקה להם כספים על מנת לסייע בפעולתם, ולא תמורת שירות או פעילות שהם מבצעים בעבורה. בין מקבלי התמיכות ניצבים זה ליד זה ישיבת פוניבז' ותיאטרון הבימה, למרות שזו מקבלת את התמיכה ממשרד החינוך וזה ממשרד התרבות.
על פי החוק, צריך שר האוצר לקבוע נוהל שכל הגופים שמקבלים מהמדינה תמיכות יהיו חייבים לעבוד על פיו. לאורך שנים אכן היה קיים נוהל כזה, אולם פקידי האוצר טענו כי הוא ליברלי מדי, ואינו מאפשר פיקוח הדוק מספיק על מה שעושים הגופים הנתמכים עם הכסף שהם מקבלים. לאור זאת, ימים ספורים לפני הבחירות האחרונות חתם שר האוצר לשעבר ד"ר יובל שטייניץ על נוהל חדש, מחמיר ודרקוני. הנוהל החדש השית שורה ארוכה מאוד של מגבלות וסנקציות על הגופים הנתמכים. אחת הבולטות שבהן היא האפשרות לתבוע אישית מחברי ועד עמותה להחזיר כספים למדינה, גם אם הם לא עשו שום מעשה פלילי. גם שגיאה בדיווח או טעות שנעשתה בידי אדם אחר היו עלולות להביא לחיובו של חבר ועד מתנדב בסכומים גבוהים שיד אדם מן היישוב אינה משגת לשלם אותם מכיסו. המשמעות הייתה העמדה בספק של יכולת ראשי העמותות להמשיך ולהסתייע במדינה לצורך פעילותן.
שורה נוספת של גזרות ייחודיות נתפרה במיוחד למידתן של הישיבות, בסעיף שיוחד אך ורק להן. הידוק הביקורות, שלילת תקציבים רטרואקטיבית והקשחת התנאים לעמידה בנהלים סיבכו ישיבות רבות בבעיות תקציביות. אחד העיוותים הגדולים ביותר בנוהל היה שגם תלמיד ישיבה ששירת ביום הביקורת במילואים נחשב כנעדר ועלול היה להביא לשלילת כל תקציבה של הישיבה.
מסכת לחצים ארוכה, שכללה מאבק פוליטי ופרלמנטרי, בין היתר בסיועו של יו"ר ועדת הכספים ח"כ ניסן סלומינסקי, הביאה לסיום טוב יחסית של הפרשה. הנוהל תוקן כך שהוראותיו דרקוניות פחות מאלו שנקבעו על ידי השר שטייניץ, וכך שעיוותים בולטים טופלו ותוקנו. עם זאת חשוב להדגיש כי גם לאחר התיקון לא מדובר בחזרה אחורה, והנהלים כיום בכל מה שנוגע לעמותות נתמכות, ובתוכן גם הישיבות, מחמירים הרבה יותר מבעבר.
בין הנושמים לרווחה היו ראשי עמותות מכל המגזרים: החרדי, הדתי והחילוני. מי שניסח את התיקונים היה היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל בריס, ומי שחתם היה שר האוצר יאיר לפיד, אשר נכנע ללחצים ונתן את ידו לתיקון העיוותים.