מיד לאחר שירד מהבמה בתכנית "The Voice", רגע לאחר מעמד ההדחה, פגשנו את אייל כהן מכפר תפוח שהיה נראה שמח ושליו במיוחד. "התחושה היא שמחה גדולה והקלה גדול", הוא הסביר.
זו אכזבה להגיע למקום השלישי בלבד?
"לא, זה לא עניין אותנו. עניין אותנו הדרך והביצועים עצמם והמוזיקה, ובזה אני מרגיש שאנחנו בהתקדמות וזה ממשיך עכשיו".
מי זה "אנחנו"?
"אנחנו זה המשפחה, הבית, היצירה, אני והפסנתר".
מה זה עושה לבן אדם כשהוא נמצא בצורה כזו על הבמה עם קהל כל כך גדול?
"בכל פעם שהייתי על הבמה ובמיוחד ברגעים גרנדיוזים ודרמטיים הייתי לוחש לעצמי ולפעמים למי שלידי 'שקר החן והבל היופי, הכל הבל הבלים'. אני מזכיר את זה לעצמי ולאחרים וזה עוזר, כדי לא להרגיש כאילו יש חשיבות גדולה למחיאות כפיים. זה עובר למחרת.
"אני חושב שאנשים לא אוהבים לראות אנשים שמנפחים את עצמם אלא אנשים שמנסים להעביר משהו דרכם ולהמשיך את זה הלאה".
מה לגבי הקשר עם אביב גפן, כשיש מוזיקה, הכל פשוט מתחבר?
"זה לא כזה פשוט, למרות שזה היה נראה טוב (לצופי הטלוויזיה - י.ק). זה קשה להרכיב את שני החלקים השונים - אבל איך אפשר? עם מוזיקה ועם המון סבלנות. גם כשיש פיצוצים, והיו הרבה פיצוצים זה להתעצבן קצת, ללכת לצד ולמחרת לחזור ולתקן".
לשאלה האם ראוי להשתתף בתכניות כאלה, כהן עונה תשובה שאולי תפתיע אחרים שחושבים ללכת בעקבותיו. "התשובה הראשונה היא לא - לא להשתתף", הוא מבהיר ומסביר - "אם יש רצון עמוק, סיבה גדולה, גיל מתאים ומצב מאוזן משפחתית והכל, אז אולי כן".
כהן מספר כי הוא ממשיך עם המוזיקה ומדגיש - "זה לא עניין של 'רוצה', זה מה שיקרה. יש כבר שירים שאמורים להיות מוקלטים באולפן. הכיוון זה בהחלט מוזיקה מקורית".