בראיון ליומן ערוץ 7 דוחה מפקד מחוז ירושלים של המשטרה בעבר, ניצב בדימוס אריה עמית, את הניסיונות של מדינאים ואנשי ציבור לתאר את ההסלמה בירושלים ומחוצה כבת חלוף וכאירוע תקופתי שהולך ונרגע.
את דבריו אומר עמית על רקע פיגוע הדקירה שאירע אתמול (ראשון) במרכז הבירה ובו תקף ערבי גבר יהודי ודקר אותו בגבו במברג.
עמית מבקר את "אלה שקובעים מדיניות ומנסים לומר לנו מה קורה ומה לא קורה, וממשיכים לומר שלא נורא ויש ירידה באירועים וזו לא אינתיפאדה וכל הבריחות הללו מהמציאות. אפשר לחשוב שמה שקרה אתמול זה בכלל מבצע של משרד התיירות – בקר בכותל וקבל במתנה מברג...".
לטעמו של עמית הפתרון יתחיל ברגע שמקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות יפנימו שירושלים הפכה למקום בעייתי והאיום קיים לא רק בה. "אני גורס שבגליל מחכה לנו פצצת אטום, למרות שהוא נרגע מעט. אנחנו רואים דבר קבוע ברגע שמדינת ישראל עושה משהו כמו דיבור על ירושלים והר הבית, אנחנו הרי לא עושים שם כלום חוץ מדיבורים, או מעשים בגליל ובנגב קמים אנשים עם תעודות זהות כחולות, אזרחים או תושבים, עם שנאה ברורה ויסודית למדינת ישראל ולמה שקשור בה, למרות שהם חיים במדינה ולמרות שהם יודעים לנצל אותה, למרות זאת הדור של הצעירים הוא דור שנבנה והתחנך על שנאה קשה למדינת ישראל וליהודים".
את האחריות למציאות הנוכחית מטיל עמית לפתחה של מדינת ישראל עצמה, זו אשר עוצמת את עיניה לנוכח עוד ועוד ביטויים של המצע עליו גדל הדור הצעיר של ערביי ישראל.
"אם תיכנס לכיתת לימוד בירושלים או בכפר בגליל תקבל הלם מהחינוך לשנאה במקומות הללו ועד כמה מדינה מתעלמת ולא מתעסקת. אם תיכנס ביום שישי למסגד בירושלים בנגב או בגליל ותשמע את הדרשות מלאות השנאה תבין שהצעירים נולדים לתוך זה. נוכל להביא עוד צבא משטרה ויס"מ אבל זה לא יבלום את הפיגועים אלה של סכין מברג וסכין כי אלו מעשים של צעירים מלאים שנאה".
"הגוף היחיד שנשאר להגן על המדינה כיהודית ודמוקרטית ופועל באזורים הללו זו המשטרה. הבעיה היא שבמו ידינו אנחנו פוגעים במוטיבציה של השוטרים. ראה איזה עליהום עשו לשוטר שירה בגליל עוד לפני שבדקו אם הוא בסדר או לא. הם נכנסים למקום שבו הם מרגישים מאויימים ועשו מה שעשו ומיד כולם נגדם.
''הפגיעה ברצון של השוטרים לפעול בצורה מבצעית נכונה היא בעוכרנו", אומר עמית ומוסיף כי יתרונה של משטרת ירושלים היא היותה בנויה על "שוטרים מאוד מקצועיים בתחום הזה שמקבלים תגבורים, אבל עדיין יש בעיה מול מפגע בודד שלוקח מברג ואפילו לא סכין גדולה. אף אחד לא יודע מה כוונותיו והוא תוקע מברג בגב כי הוא גם פחדן, ומסתלק. זה קל לעשות את זה וכמעט בלתי אפשרי לבלום את זה".
לנוכח כל זאת כשנשאל מה הוא היה עושה כבעל מקצוע בירושלים מבהיר עמית כי הוא עצמו מתנגד לתופעת ההתמגנויות של בטונדות והגנות נוספות, "כי כך נכנסים לתפיסה של מגננה ועושים נזק איום ונורא כי אין מתקפה ויוזמה חשיבתית".
"מהציבור המשטרה מבקשת תשומת לב. אני גורס שכל אזרח שיש לו רישיון צריך לשים אותו בחגורה וללכת איתו לכל מקום, כי האפשרות של אזרח שרואה אירוע שולף ויורה הוא כך גם תופס את המפגע וגם בולם את התפתחות הפיגוע. תירה לו בין העיניים וסגור את האירוע", אומר עמית וכשהוא נשאל אם לא נכון יותר לירות באוויר או ברגליים הוא משיב בנחרצות: "עזוב אותי, אני לא אומר לאחרים, אבל אני אם אני רואה אירוע ומישהו מאיים עלינו באיזה נשק ולא משנה איזה, אני יורה לו בין העיניים ולא שואל שאלות. אחרי אסתדר עם עורכי הדין".
עמית גם אינו מקבל את השאלות אודות מקצועיותם של האוחזים בנשק. לדבריו אין כלל לשאול שאלות מסוג זה. "אנחנו לא יכולים לחשוש כל הזמן וכל הזמן לומר שזה קשה ומסוכן. תבדוק כמה בעשרים השנה האחרונות אזרחים וחיילים בחופשה הצליחו לעצור פיגועים מהסוג הזה, תראה שיש לא מעט. אי אפשר להגיד שאנחנו לא מספיק מיומנים. למה, הם יותר מיומנים? זה שדקר במברג הוא משייטת 13?".
באשר להתנהלות המשטרה הוא אומר כי "ברור לי שמפקד המחוז יקבל עוד תגבורים וככל שיהיו יותר שוטרים נוכל להגן יותר על האזרחים". עם זאת הוא מציין כי תמיד יהיו חסרים שוטרים אך יש להודות לאל ששוטרי המחוז הם מקצועיים ומאומנים להתמודדות עם תחום זה של פיגועים.
באשר לפתרון הכולל והאמיתי עמית אומר שאינו בטוח שלא איחרנו את הרכבת. "הפתרון הוא בדמות ראש ממשלה שיחליט מה רוצים ממזרח ירושלים, מהר הבית, מהבדואים ומערביי ישראל. האם אנחנו מדינה ריבונית בכל שטחה של ישראל? ואם התשובה היא כן, כפי שצריך להיות, אז צריך לפעול כמו אבא קפדן שמקפיד ואוכף את החוק כמו שצריך וכמו אמא רחמנייה שמטפלת בבריאות חינוך וכו'. זכויות וחובות לאחר החלטה שאנחנו מתכוונים להיות ריבוניים במקום".