1
כבר זמן רב, מאז החטיפה והרצח של שלושת הנערים ואף קודם לכן, מתחוללת בארץ מתקפת טרור פלשתינית נגד אזרחי ישראל וחייליה, אך ישראל הרשמית מסרבת להכיר בכך.
רשויות השלטון מעדיפות להתייחס לכל פיגוע בנפרד ולא לראות את התמונה הכוללת והמדאיגה. ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון בוגי יעלון והשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' לא מפנימים את המצב. גם בדרג המקצועי לא מאבחנים את עומק הבעיה – לא הרמטכ"ל גנץ ואלוף פיקוד המרכז ניצן אלון, לא מפכ"ל המשטרה דנינו ולא ראש השב"כ – שהפליג השבוע בדברי סנגוריה על יו"ר הרשות הפלשתינית אבו-מאזן והעניק לו תעודת יושר של לוחם בטרור. האחריות להידרדרות הביטחונית המתמשכת מוטלת בראש ובראשונה על נתניהו, יעלון ואהרונוביץ'.
האם עכשיו, לאחר טבח המתפללים הנורא בשכונה חרדית שלווה בקצה מערב ירושלים – לא חלילה במזרח העיר או בשכונות התפר - ייפקחו סוף סוף עיניהם?
2
קציר הדמים של החודשים האחרונים משני צדי הקו הירוק מדאיג ביותר, גם אם לא מביאים בחשבון יותר משבעים חיילים ואזרחים שנהרגו במבצע 'צוק איתן' – ובאמת אין סיבה שלא לצרף אותם למאזן. נוח לנו להפריד בין עזה לרמאללה ובין רמאללה לאום אל-פאחם, ולחיות באשליה מתוקה שהשנים השקטות עדיין נמשכות - אם לא בעזה אז לפחות ביו"ש ובירושלים. אבל המציאות בפועל שונה לחלוטין.
ירושלים בוערת כבר זמן רב. האספסוף הפלשתיני משתולל ברחובות, כשבכל פעם נמצא לכך תירוץ מזדמן: רצח של נער ערבי, התאבדות של נהג אוטובוס המוצגת כרצח, רכישת בתים בידי יהודים במזרח ירושלים, וכמובן עליית יהודים להר הבית שמאפשרת לנופף שוב בסיסמת ההסתה העתיקה והיעילה "אל-אקצה בסכנה". במקביל לפיגועים רצחניים מקצועיים שמתבצעים בידי ארגוני טרור כמו רצח שלושת הנערים, מתפתחת תופעת הטרור העממי של מחבלים מטעם-עצמם שמוציאים לפועל פיגועי דריסה, דקירה ואף ירי. בחברה הפלשתינית שמחים בגלוי על הפיגועים ומעודדים את המפגעים. הגינויים שיוצאים מפעם לפעם מכיוונו של יו"ר הרשות הפלשתינית מאולצים כל כך שהם נשמעים כתמיכה יותר מאשר כגינוי.
זה כלל לא משנה אם אבו-מאזן מעוניין בפיגועים הללו או מתנגד להם, בפועל הוא מעודד אותם. הרשות הפלשתינית מטפחת את מורשת המחבלים הרוצחים, דורשת את שחרורם של רוצחים כלואים ומאדירה את שמם של שאהידים. במערכת החינוך הפלשתינית ילדים ממשיכים להתחנך על אתוס השאהיד והג'יהאד ועל חלומות השיבה לעכו וליפו. למרות שליטתה באמצעי התקשורת הפלשתיניים, הרשות אינה בולמת את ההסתה האנטי-ישראלית הפרועה המשתוללת שם. חמורה לא פחות המתקפה המדינית וההסברתית נגד ישראל שמנהל מחמוד עבאס בתקשורת העולמית ובמוסדות הבינלאומיים, במטרה להביא לדה-לגיטימציה של ישראל ולהפעלת חרמות נגדה.
יש להניח שטיעונים שנשמעים במסגרת המתקפה השקרית הזאת משמשים גם הם כשמן על גלגלי מכונת הטרור. ממשלת אבו-מאזן תומכת כספית במחבלים בזמן ישיבתם בכלא הישראלי וגם לאחר שחרורם. היא שותפה לקריאת ההסתה הזדונית והבדיונית "אל-אקצה בסכנה" שמעוררת טרור עממי בלא צורך בשרשרת פיקוד של ארגון טרור. ממעל לכל התסיסה הג'יהאדיסטית הזאת מרחפת השראתם של ארגון דאעש ודומיו המשלהבת את הדמיון, מלבה את הגחלת האסלאמית שבלב ודוחפת לצאת לעוד סיבוב של מתקפת "איטבח אל-יהוד".
3
עם מדיניות של יד חזקה אפשר היה לגדוע את המתקפה הזאת בעודה באיבה. אך ישראל גילתה חולשה ורפיון גם בסגנון הניהול ההססני וההימנעות מניצחון מכריע, מהדהד ומרתיע במבצק 'צוק איתן', וגם בתגובתה המינורית לפיגועים ולהתפרעויות ביו"ש ובירושלים. כעת שד האינתיפאדה כבר פרץ מן הבקבוק, וכדי להחזירו לשם יש צורך במבצע גדול, מקיף, שיטתי ונחוש שיזכיר שוב לפלשתינים את הלקח שכנראה הספיקו לשכוח - שבאמצעות טרור הם לא ישיגו דבר וייפגעו יותר משיפגעו בנו. יש לצאת מעמדת המגננה והתגובה ולעבור ליוזמה ולהתקפה.
בתקופה שבה הייתה תחושה שהפלשתינים נטשו את דרך הטרור, ישראל לקחה סיכונים ביטחוניים רבים כדי להקל על חייהם. בין השאר הוסרו כמעט כל מחסומי הבידוק ביו"ש ובירושלים – מציאות שללא ספק הקלה על חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים. הותרה גם כניסתם של אלפי פועלים פלשתינים לתוך הקו הירוק – מציאות מסוכנת שבחסותה הופכים פיגועים כמו דקירת החייל בתל אביב בשבוע שעבר להיות קלים לביצוע. כשישראל השקיעה סכומי עתק ובנתה גדר הפרדה בין תל אביב לשכם, זה היה אמור להביא לכך שרוצחים משכם לא יסתובבו בתל אביב וידקרו חיילים. הטלת סגר מחודש על יו"ש ופריסת המחסומים בכבישים תכביד ללא ספק על חייהם של פלשתינים רבים, אך הם יוכלו להאשים בכך רק את אחיהם ואת ממשלתם. רציתם אינתיפאדה? תקבלו אינתיפאדה.
4
לא מגננה בדמות בטונדות בתחנות הרכבת הקלה תוציא את הרוח ממפרשי המחבלים, וגם לא הפניית אצבע מאשימה כלפי עצמנו. עלינו לחדול מהתבטאויות אומללות ומשדרות חולשה שמאשימות את עולי הר הבית ברצחנות האסלאמית או קובעות שיש להציב בכל בית כנסת מאבטח צמוד. התשובה לרצח יהודים בתפילתם אינה להפסיק להתפלל במניין אלא לצאת למתקפה גדולה דוגמת מבצע 'חומת מגן' שתאלץ את הטרוריסטים להרכין את ראשם.
אין רעיון אחד שיעצור לבדו את מתקפת הטרור הזאת, אלא יש לנקוט במקביל צעדים רבים של סיכול והרתעה. צריך להוריד מהבוידעם סנקציות שהועילו בעבר כמו הריסת בתים (הריסת חדרו האישי של המחבל בלבד מתוך מבנה גדול שנשאר שלם ממסמסת את כל אפקט ההרתעה), וגם להמציא סנקציות מרתיעות חדשות כמו שלילת זכות התושב ומענקי הביטוח הלאומי ממחבלים תושבי מזרח ירושלים. יש לגבות מחיר מדיני והתיישבותי בדמות סיפוח שטחים והקמת שכונות ויישובים. כל אלה ועוד צריכים ללוות מתקפה צבאית ומשטרתית, מודיעינית ומשפטית שתכה במחבלים ובתומכיהם, תכריע את הטרור ותשבור את רוחם של המפגעים הפוטנציאליים.
לתגובות: eshilo777@gmail.com