הרב יואל קטן
הרב יואל קטןאתר ישיבה

פניני מקרא - תהלים.

יוחנן שטסמן. ביאור תוכן מזמורי תהלים על פי מדרשי חז"ל ופירושי הראשונים.

ירושלים, תשע"ד. ט+תכה עמ'

(5423300‑050)

פרופ' יוחנן שטסמן משמש כבר שנים רבות כרופא בכיר, בין השאר כיהן בתפקיד מנכ"ל הביטוח הלאומי ונודע כרופאו האישי של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. לא רבים יודעים שמצעירותו הוא מלמד מקרא במסגרות שונות, כאשר אהבתו העיקרית היא ספר תהילים. שיעוריו על כל פרקי תהילים הועברו אל הכתב, והם אף הספיקו לזכות לשבחים מאת הרב עובדיה זצ"ל.

לא לשווא הציג המחבר כמוטו לספר את הביטוי החז"לי "קנקן חדש מלא ישן". כך למשל, בפרק קל"ט אשר דן בנפלאות ה' הניכרים בעיקר במעשה בריאת האדם, מפנה המחבר לדברי החזון איש זצ"ל בספר 'אמונה ובטחון' המעמיקים בפלא זה בדיוק. בפרק קמ"ט דן המחבר בצדדים השונים בביטוי "שיר חדש", ומה בדיוק חדש ומיוחד בשיר הכלול בפרק זה, על פי המדרשים והמפרשים השונים. בין השאר הוא מדגיש שדוד המלך משתמש בחרבו לעשות נקמה בגויים וגם להעמיד את המשפט הכתוב על תלו, כאשר חרב הפיפיות כוללת חרב כמשמעה וגם לימוד תורה, ספרא וסייפא.

כל נקודה מובאת עם מקורותיה, והסברים וציטוטים מורחבים מובאים בהערות מפורטות בכל עמוד.

*** 

ותהִלתו בירושלים.

רות בן פינחס. קרית ביאליק, הדובדבן, תשע"ד. 90 עמ'

(8734066‑04)

הסופר ש"י עגנון, שמואל יוסף צ'צ'קס בשמו המקורי, נולד לפני כמעט 130 שנה בגליציה ובגיל צעיר עלה ארצה. סיפוריו המיוחדים זיכו אותו לימים בפרס ישראל ואחריו גם בפרס נובל, תורגמו לשפות רבות ופרסמו את שמו בעולם כולו. יש בהם מכל הסוגים – סיפורים קצרים וארוכים, רומנים ותיאורי חיים - בעיקר של עיירות גליציה נוף מולדתו, התמודדות בין המסורת והמודרנה תוך חדירה לנבכי נפש הדמויות שבסיפוריו, וגם ספרים על נושאים יהודיים ממש ('ימים נוראים', 'ספר סופר וסיפור' ועוד).

רבים מסיפוריו הם בעלי רקע יהודי ותורני מובהק, אם כי לא כולם היו מקבלים הכשר רבני... אחד מסיפוריו הקצרים היותר מפורסמים הוא 'תהילה', שהגיבורה שלו היא קשישה מיוחדת במינה שחיה בירושלים לפני מאה שנה, ובו מסופר סיפור חייה בהווה והמאורעות הקשים שחוותה בעבר, עד לפטירתה הנוגעת ללב בביתה שבירושלים העתיקה. הסופר מנגיד את הגיבורה עם דמויות אחרות מאותה "ירושלים של מעלה", כשלעומתן האור שבעיניה ובלבה זוהר למרחוק.

אך מסתבר שהסיפור התמים והמרגש הזה נקרע לגזרים בעשרות מאמרים וניתוחים ספרותיים אקדמיים, שניסו להוכיח שעגנון הכניס בין המשפטים של סיפור זה ארס אנטי-הלכתי ואנטי-רבני ואפילו אנטי-יהודי, ושכולו אינו אלא מטאפורה להרס העולם היהודי הישן. הגב' בן פינחס דוחה את הניסיונות הללו, מוכיחה שכמעט כל שורה וכל דימוי בסיפור הקצר והמיוחד הזה מקורם בקודש, ושהצדֶקֶת תהילה מגלמת את דמותה של ירושלים הנבנית דווקא. היא טוענת שגם אם עגנון בעצמו לא כיוון לכל המקורות שהיא מצאה – בוודאי שרובם עמדו לפחות בתת-הכרתו כאשר כתב את הסיפור המקסים הזה. כבר פרופ' שמואל ורסס הציע בזמנו את הכיוון הזה, אבל מבחר המקורות שמציגה המחברת משכנע.

[email protected]