סדר יומה של ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת מלא בלא מעט סוגיות, אבל את השיחה עם יו"ר הוועדה, ח"כ דודו רותם (ישראל ביתנו), פתחנו כצפוי במצב הביטחוני המידרדר בירושלים ומחוצה לה.
יש לכם צעדים לפתרון מול הטרור הערבי בירושלים בפרט וברחבי הארץ בכלל?
רותם נשמע נחרץ: "צריך להכות את החמאס ואת כל הבריונים האלה של הרשות הפלשתינית. להכות אותם מכה חזקה מאוד", הוא אומר ומונה רשימת פעולות ראשונות הכרחיות: "צריך להרוס בתים של מחבלים. הייתי הורס את בתי המשפחות ולא רק את בתי המחבלים. לגרש אותם מהארץ ולשלול תושבות, שלא רק שהם לא יהיו אזרחים, אלא שלא יהיו גם תושבים בישראל. אני לא יכול לראות אותם מקבלים ביטוח לאומי מתוקף המגורים בירושלים. צריך לחוקק חוק שיקבע שמי שמשתתף בפעולת טרור יאבד את התושבות שלו ולא יקבל ביטוח לאומי".
וזה יהיה בגיץ?
"יהיה מי שיגיש בג"ץ נגד זה, אבל בית המשפט יאשר חוק כזה".
ומה עושים עם ילדים בני 12 שמיידים אבנים וזיקוקים?
"מעמידים אותם לדין. העברנו בקריאה ראשונה חוק להחמרת הענישה על זריקת אבנים וחפצים על רכבים. העונש על המעשים הללו יהיה חמש שנות מאסר".
"אבו-מאזן לא פרטנר"
בהמשך הדברים מתבקש רותם להצביע על מה שלטעמו מוציא את הציבור הערבי לרחובות ולזרועות הטרור. רותם משוכנע שהאשם מונח לפתחו של יו"ר הרש"פ. "יש שם את אבו-מאזן שמנסה להפוך את זה למלחמת דת. הוא מסית ומדיח נגד היהודים כבר זמן ארוך. פתאום מחללים לו את הר הבית ואת אל-אקצא. פתאום זה נהיה שלו... ויש מי ששומע לו, גם בקרב ערביי ישראל שאינם חובבי ציון גדולים".
ואנחנו, איפה טעינו?
"טעינו בזה שבכלל דיברנו איתו. הוא לא פרטנר בכלל. אפשר לדבר עם כל מדינות ערב אבל אין פתרון עם הפלשתינים. הם רוצים מדינה ולא תהיה להם פה מדינה".
גם ליברמן מדבר על שתי מדינות.
"ליברמן לא מדבר על שתי מדינות. ליברמן מתנגד לכל נסיגה והחזרת שטח. הוא אומר שזו לא מלחמה על שטח אלא מלחמת דת של פנאטים מוסלמים שמחפשים דרך לפגוע במדינת ישראל וביהודי מדינת ישראל".
אז מה הרעיון שהוא מוביל כשהוא מדבר על שינוי תוואי הגבול והכללת אום אל-פאחם בפלשתין? סתם כדי להעמיד את הערבים בפינה ולהציג אותם כסרבנים?
"קודם כול כן. זה לא דבר רע להעמיד אותם כסרבנים".
ולא מטרידה אותך העובדה שאתה נותן אמירה הצהרתית ערכית על נכונות לחלוקת הארץ?
"בסופו של דבר אנחנו צריכים להגיע להסדרים כלשהם לגבי יהודה ושומרון. זה לא אומר מדינה פלשתינית, אלא קנטונים שבהם הם יוכלו לנהל את חייהם בעצמם, מה שפעם נקרא אוטונומיה. את זה צריך לקדם בשיח מול מדינות ערב המתונות שייקחו אחריות על מה שקורה אצל הפלשתינאים".
"לא יהיו ספרי יוחסין"
מהשיח הביטחוני-מדיני אנחנו עוברים לשורת סוגיות שעל סדר היום הפוליטי והקואליציוני המעורער שלנו. הראשונה שבהן היא חוק הלאום שעליו חתום גם רותם עצמו, החוק שאותו ניסתה לבלום שרת המשפטים, ציפי לבני, מתוקף מעמדה כיו"ר ועדת שרים לענייני חקיקה.
רותם רואה בחוק אמירה הצהרתית ראשונה במעלה. "מדובר בחוק חשוב, כי בסופו של דבר מדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי. היום יש כאלה שרוצים לראות אותה כמדינת כל אזרחיה", הוא אומר. כשהוא נשאל אם נכון לשלוף את החוק הזה דווקא בתקופה הרגישה הזאת, רותם כמעט לא מוכן לקבל את השאלה: "אני לא מבין. אני צריך לדאוג מזה שהציבור הערבי יוצא מהכלים? לא. אני צריך לדאוג למה שטוב למדינה ולעם היהודי. אנחנו צריכים לקבוע בעצמנו שזו מדינת היהודים. הפרטנרים שלנו לכל משא ומתן צריכים לזכור שזאת מדינת העם היהודי".
ואין כאן אצבע בעין לציבור הערבי?
"זה לא מטריד אותי. הציבור הערבי צריך להבין באיזו מדינה הוא חי", אומר רותם ומבהיר: "כל ערבי שרוצה להיות אזרח שומר חוק ונאמן למדינת ישראל, זכאי לקבל את כל הזכויות ולמלא את כל החובות, כמו כל אדם שרוצה לחיות בשלום במדינה היהודית".
חוק נוסף שעבר תחת ידו של חבר הכנסת רותם ועורר פולמוס איתנים הוא חוק הגיור. החוק צלח אמנם את ועדת החוקה של רותם, אבל לא לפני קיתונות והכפשות ששפכו עליו הח"כים החרדים. את ההאשמות שהוטחו בו דוחה רותם ומגדיר את חלקן בנימוס כ"לא אמת". באשר לחוק עצמו רותם נשמע נלהב במיוחד. "זה חוק טוב שאין מה לשנות בו. הוא יביא הרבה מאוד אנשים לגיור ויגדיל את העם היהודי", הוא אומר ודוחה את איומי החרדים: "אף אחד לא יקיים ספרי יוחסין. זה שטויות במיץ עגבניות. אני סומך על רבני הערים בנושאי כשרות ועירוב, אז למה שלא אסמוך עליהם בענייני גיור?".
בכל זאת, גיור הוא קיומו של העם היהודי. כשרות ושבת הם דינים חשובים, אבל לא כאלה שמערערים על המשכיותו של העם.
"יש הבדל, אבל אנחנו צריכים לדאוג לכך שמי שרוצים להתגייר יוכלו להתגייר".
אז למה שזה לא יקרה בפיקוח הרבנות הראשית?
"כי אי אפשר היה לקיים משא ומתן עם הרבנים הראשיים, הקודמים והנוכחיים. ניהלתי משא ומתן עם הרב עמאר במשך שנתיים וכלום לא יצא מזה, הצעתי לו פיקוח והוא סירב. הוא חתם על כל עמוד בהצעת החוק ואחר כך הפנה את גבו. עם הרבנים הראשיים הנוכחיים ח"כ שטרן ניסה להיפגש אבל זה לא צלח".
בסופה של המהומה הנוכחית סביב חוק הגיור, משוכנע רותם, הדבר יעבור ועם ישראל, כולל החרדים, יתרגל למציאות החדשה. כעת נמצא החוק בשלבי יישום עם תחילת הקמת בתי הדין המקומיים לגיור. "אני בטוח שזה יעבור בסדר", דברי רותם.
להפסיק לאיים בבחירות
כאשר המציאות הקואליציונית נראית כמו זירת התגוששות על כל תג ותו ופרשנים כבר מחשבים את קצה של הממשלה לאחור, גם חבר הכנסת רותם מתחיל להריח את ניחוח הקלפיות, ניחוח מיותר לטעמו. "יש פה מצב קשה מאוד. על כל סעיף בחוק מאיימים בפרישה ובחירות. אלו דברים שלא יכולים להיעשות. יש לנו קואליציה טובה שצריכה להימשך עד סוף הקדנציה. לא צריך שינויים ולא צריך ללכת לבחירות בכל שנתיים. זה רע מאוד ופוגע במדינה ובכלכלה חוץ מכלכלת המפרסמים והמדפיסים, אבל אם המציאות הנוכחית תימשך לא תהיה ברירה לדעתי ונלך לבחירות".
מה הסיבה לווטו שמטיל ליברמן באופן קנאי כל כך נגד כניסת החרדים לממשלה, וטו שהתוצאה הכמעט ודאית שלו היא בחירות?
"ליברמן מתנגד לכל שינוי בקואליציה, גם אם זה יביא לבחירות. הוא אומר שיש רק שתי אפשרויות: או בחירות או הקואליציה הזאת. הוא חושב שהקואליציה הנוכחית טובה".
היא אולי טובה לטעמו, אבל היא תמות אם הוא יתעקש.
"לכן הוא מרגיע את כל השותפים הקואליציוניים ואומר שאי אפשר להמשיך ולאיים על כל סעיף בבחירות".
אגב, גם אתם לא בדיוק מגלים לויאליות קואליציונית – תמכתם בחוק 'ישראל היום' שלנתניהו היה חשוב להוריד אותו מסדר היום.
"אמרנו שאנחנו מתנגדים לכך שיהיה עיתון אחד שיחולק בחינם כשכל האחרים צריכים להילחם על הפרנסה. אי אפשר לסגור את העיתונות הישראלית בגלל עיתון אחד שמחולק בחינם. זה סוגר את העיתונות", רותם קובע ודוחה את ניסיונות ההשוואה לאינטרנט, אשר נותן גם הוא שירות חדשותי חינם. "אנשים רוצים להחזיק נייר עיתון".