"צריך לצאת ל'חומת מגן' ירושלמית"

הקולות שנשמעו ביום הטבח מפי צמרת המשטרה והשר הממונה עליה, יצחק אהרונוביץ', היו רחוקים מלהרגיע את לבם של תושבי ירושלים.

לצד הבטחות על מקסימום מאמץ למניעת הטרור, הדגישו השר והמפכ"ל את חוסר היכולת שלהם לעצור את המפגע הבודד ולתת רשת ביטחון של מאה אחוזים. את הנחרצות הם השאירו לצד היהודי של המפה, באזהרותיהם החמורות "לא לקחת את החוק לידיים" ולתת למשטרה לעשות את עבודתה.

להפסיק לגמגם על הריבונות

השר נפתלי בנט, חבר הקבינט הביטחוני, לא אוהב בלשון המעטה את מדיניות ההכלה שנקטה עד כה המשטרה בהוראת שר הפנים אהרונוביץ'. "מדיניות ההכלה היא טעות עצומה", הוא נחרץ. "בקבינט ובפורומים הרלוונטיים אני נלחם מאוד לשינוי המדיניות, ואנחנו רואים את תחילת השינוי", הוא רומז אך מסרב לפרט. עם זאת, לדבריו גם השינוי שמתחיל "הוא מעט מדי, צריך יותר. בעיקר צריך לחולל פה את הסוויץ' המחשבתי. ב'צוק איתן', למשל, הסוויץ' הזה קרה רק אחרי שלושה שבועות, כשעברנו לצד ההתקפי. אני מקווה שפה ייקח פחות זמן. זה תפקידי בקבינט הביטחוני, לחולל את השינוי התודעתי. יש כבר החלטות אופרטיביות שהתקבלו בכיוון הזה, חלקן דברים שקידמתי". בנט מסביר כי המשטרה, שעוסקת בדרך כלל בעבירות פליליות, מתקשה לעשות את המעבר למערכה נגד טרור. "לכן אני רוצה שמג"ב ייכנס לתמונה, הוא מתורגל בזה".

לבנט יש תוכנית שבנויה מכמה מישורים, שלדעתו תחזיר את הביטחון לתושבי ירושלים. ראשית, ציר ההרתעה: "קודם כול צריך לגרום למחבל הבודד ומשפחתו לשלם מחיר. זה כולל הפקעת תושבות, הרס הבית והפקעת קרקעות פוטנציאלית. הם צריכים להבין שגם אם מחכה להם פרס גדול בעולם הבא – כל הסביבה שלהם בעולם הזה תינזק. כרגע אנחנו במצב הזוי, שמי שמפגע לא משלם שום מחיר על כך".

המישור השני הוא הפסקת ההסתה. לדברי בנט, בניגוד לטרור היזום שאפיין את אירועי האינתיפאדה השנייה, הפעם אבו-מאזן מעדיף ללבות את היצרים באמצעות הסתה, ולתת לציבור לעשות את שלו. "אבו-מאזן חושש שאינתיפאדה אלימה ביו"ש תגרום לו ליפול, לכן הוא סימן את ירושלים. הוא יוצר את האווירה וההשראה, והציבור מעצמו קם ועושה. אנחנו יודעים מי המסיתים, מכירים את כלי התקשורת, את אתרי האינטרנט – וצריך לעשות משהו בעניין".

בראש הפירמידה של בנט עומדת ההכרעה: "אני רוצה חומת מגן ירושלמית", הוא מגדיר את התוכנית. "אבל לא של צה"ל", הוא מדגיש, "אלא של מג"ב והמשטרה. אני לא מעוניין בצה"ל, כי ירושלים היא חלק ממדינת ישראל, לא ראוי שצה"ל יפעל בתוך גבולות המדינה". בנט לא רוצה להגיע למצב של "למגן את עצמנו לדעת", כלשונו, ולכן מצפה למבצע רחב היקף: "להגיע לשכונות, לעבור בית בית, לבצע מיפוי, מודיעין, ולעצור את ראשי הנחש. כשכל הדברים שמניתי ייעשו – השקט יחזור".

ומעל לכל הדרכים האופרטיביות, בנט רוצה לראות ריבונות בירושלים. "כל זה קורה כי העולם והערבים מרגישים שאנחנו מגמגמים בנושא ריבונותנו על הארץ ועל ירושלים. את הריבונות אנחנו צריכים לבטא באמצעות החלת שלטון החוק, בנייה וחופש גישה למקומות הקדושים בכל רחבי העיר".

בהמשך לדבריו של בנט הגישו אתמול (ד') הח"כים איילת שקד ודוד צור הצעת חוק לשלילת תושבות ממי שיבצעו מעשי טרור. "בשבועות האחרונים נחשפנו לטרור אכזרי ונורא מצד מחבלים, תושבי מזרח ירושלים. הם אלו שנכנסים תחת הגדרה זו של 'תושבים'. החוק יהיה עוד שלב בעיבוי מערכת ההרתעה אל מול המפגעים הנוראיים הללו. לא רק הריסת בתים פיזיים, אלא הריסת בית במשמעותו הנרחבת. מי שפועל נגד המדינה ואזרחיה יזכה בכרטיס אדום", אמרה שקד.

לתת נשקים לאזרחים

לעוזי דיין, מי שהיה ראש המועצה לביטחון לאומי ואלוף פיקוד המרכז, יש לא מעט הצעות לפתרון המצב בירושלים בטווח המיידי ובטווח הארוך יותר. בין צעדי הענישה והמנע המיידיים הוא מונה הרס של בתי מחבלים, מעצרי מנע מנהליים, החמרת הענישה על קטינים ובמידת הצורך החלת חוקי החירום. דיין היה רוצה לראות סנקציות גם כלפי קרובים ובני משפחה של מחבלים. "צריך לנקוט נגדם בצעדים כלכליים, משפטיים ומנהלתיים", הוא אומר ל'בשבע', "למשל גירוש בני המשפחות, או מי שמעורב בביצוע הפיגועים בכל צורה. לשלול זכויות מבני המשפחה, להעניש אותם כלכלית ועוד".

כאמור, דיין רואה צורך גם בהגברת האבטחה. בניגוד לשר בנט, הוא סבור שיש לעלות מדרגה ולהיעזר בכוחות צה"ל, אם המשטרה אינה מצליחה לתת מענה. "לדעתי כוחות המשטרה לא מספיקים. הייתי מכניס את צה"ל לירושלים, יחידות מיוחדות לצד כוחות רגילים של צה"ל ומג"ב. אם זה לא יעזור תוך מספר ימים, יש לשקול את העברת האחריות על ירושלים לידי צה"ל. זה לא אידיאלי, אבל אם המשטרה לא משתלטת אז אין ברירה".

לטווח הארוך יותר מציע דיין פעולות בכמה מישורים. האחד הוא מתן הקלות בחלוקת נשק לאזרחים. "זו תוספת לביטחון, וצריך כמובן לתת לאזרחים שסומכים עליהם". שנית, דיין היה רוצה לראות שינוי דרסטי כלשונו בניהול שחרור אסירים ערבים. "בימים אלה, למשל, לא הייתי משחרר אף מחבל תמורת גופה של חייל. כל מי שנכנס למעגל של האסירים הפלשתינים הוא יותר מסוכן. עושים מהם גיבורים, וזה מכניס גם את המשפחה והקרובים שלהם לעניין".

שלישית, במה שהוא מכנה "הרתעה אסטרטגית", מבקש דיין "להילחם עד הסוף". "אי אפשר לאבטח כל אחד בכל מקום ובכל זמן", הוא מסביר, "לכן צריך לייצר הרתעה אסטרטגית. במצב של לחימה – להחליט שהולכים עד הסוף. צריך ללכת על חיסול הנהגת החמאס בעזה, ללכת על הראש של התמנון, כי אם לא – תמשיך להילחם כל הזמן בזרועות שלו. הטרוריסטים הופכים לגיבורי חמאס בעיני האיש ברחוב הפלשתיני וגם אצל ערביי ישראל. אני לא יכול לחנך את כולם, אבל אפשר ליצור מצב שזה לא ישתלם להם".

ליצור מאגר שמות מחבלים

אריה קינג, חבר מועצת העיר ותושב מעלה הזיתים, נמצא בקשר ישיר עם התושבים הסובלים מזה תקופה ארוכה מההתפרעויות של ערביי מזרח העיר. על פי הכרתו את המציאות בשטח, פתרונות ביניים לא יועילו. קינג דורש מהממשלה לקבל החלטה גורפת, לפיה יש לבצע "ניקוי אורוות" בכל שכונות מזרח העיר. "צריך לעבור שכונה שכונה. קודם כול השכונות שמהן יצאו המחבלים: ג'בל מוכאבר, שועפאט, עיסאוויה. ייקח כמה זמן שייקח, אבל בסוף נדע שהעיר נוקתה מנשקים, זיקוקים ומחבלים. זה הדבר היחיד שיחזיר לפה את השפיות. כל דבר אחר שעושים – הוא כמו כוסות רוח למת. יעזור לזמן מוגבל, והטרור יחזור".

קינג רוצה לראות גם את עיריית ירושלים והעומד בראשה נכנסים לתמונה. "ראש העיר התעורר מאוחר מדי והבין שידי המשטרה כבולות על ידי הממשלה, ולכן העירייה צריכה להתערב בנושא לא לה – הביטחון. קודם כול היא צריכה להעביר מסר שכל מי שקשור למעגל הטרור – ביתו יעבור לראש סדר העדיפויות. ייבדקו עבירות בנייה וייאטמו או ייהרסו בתי המעורבים בטרור".

את המשטרה הוא היה רוצה לראות 24/7 בתוככי השכונות הערביות. "עם כל התגבור שיש היום, כוחות המשטרה נמצאים רק בקו התפר, הם לא בתוך השכונות", הוא חושף. "יש חוסר תפקוד של המשטרה בירושלים. אהרונוביץ' חייב להיות מפוטר, הוא כשל. ועד שהמשטרה תתעשת, צריך לאפשר לאזרחים לתת מענה בהשבת הביטחון. שהעירייה תיתן תקציב לרכזי ביטחון בכל שכונות מזרח העיר שבהן לא תוקצבו רכזים, ותגדיל את משרות רכזי הביטחון הקיימים".

מה לגבי הימנעות מהעסקת ערבים? המחבלים יצאו ממקומות העבודה שלהם במערב העיר.

"לאחר שחרור המחבלים בעסקת שליט פרסמתי את תמונותיהם וכתובותיהם, על מנת שאנשים יידעו האם מי שנכנס אליך לחנות, או לעירייה, הוא מחבל לשעבר. כמו שיש מאגר פדופילים, צריך שיהיה גם מאגר כזה, שכל מעסיק יוכל לפנות ולברר שאלה פשוטה: האם מוחמד או עבדאללה קשורים לאירוע טרור כזה או אחר. זה מחויב המציאות, והיה יכול להציל הרבה נרצחים".

אתה בעד הכנסת כוחות צה"ל לירושלים?

"מי שחושב לעשות את זה, דוגל בחברוניזציה של ירושלים. זה עונה על כל חלומות השמאל. חלק מהמהלך של להפוך את ירושלים ליו"ש. את המהלך הזה מוביל כבר כמה שנים ראש הממשלה, שקבע כי לשמונה שכונות בירושלים יהודים לא יכולים להיכנס, רק צה"ל נכנס לשם לפעמים. זה דבר נורא, התנתקות חד צדדית במזרח ירושלים. ביבי מחקה את מעשיו של שרון".

לשקול מחדש העסקת מחבלים

בעקבות מעשה הטבח בבית הכנסת, יצאה הודעה מלשכתו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף, לפיה יש להציב מאבטח בכל בית כנסת עקב הסיכון ביטחוני. בניגוד לעמדתו של הראשון לציון, סבור הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, כי עצם העיסוק בשאלת הצבת המאבטחים בבתי כנסת הוא טעות. בשיחה עם 'בשבע' מסביר הרב אליהו כי המציאות צריכה להיות הפוכה לחלוטין: "צריך להציב מול המפגעים כוח הרתעה כזה גדול, שהם יצטרכו להציב מאבטח ליד כל בית קפה שלהם וליד כל נרגילה. יש דרכים להרתיע את המחבלים. להטיל עליהם אימתה ופחד. אין ספק ששחרור מחבלים כלואים בוודאי לא מטיל אימה על מפגעים".

זו הפעם השנייה שבה המחבל יוצא למעשה הרצח ממקום העבודה שלו אצל המעסיק היהודי. על פי הדיווחים, אחד המחבלים עבד בחנות מכולת סמוכה לבית הכנסת, והשני עבד כמנקה בבית הכנסת. גם המתנקש ביהודה גליק עבד במסעדה של מרכז מורשת בגין, ובתום המשמרת שלו באותו ערב עלה על אופנועו וירה בגליק מטווח אפס.

האם לאור הסיכון הביטחוני יש להימנע מהעסקת ערבים?

הרב אליהו, שנכווה לא פעם מהפרקליטות בעקבות התבטאויותיו בנושאים דומים, אומר כי "אחרי הרצח בישיבת מרכז הרב היו כמה רבנים שקראו להפסיק להעסיק ערבים. הפרקליטות רדפה אותם שנים. למזלנו ולמזל הפרקליטות, היא לא הצליחה להאשים אותם. בעקבות הטבח בהר נוף, החליטו כמה רבנים חרדים חשובים שלא להעסיק ערבים. ביניהם חסידות דושינסקי וגם האדמו"ר מקרלין סטולין.

"הרבנות הראשית צריכה לדון בעניין. אולי תוציא פסק הלכה שלא להעסיק מחבלים ששוחררו בעסקאות מחבלים. אולי לא להעסיק שום מחבל ששוחרר. אולי לא להעסיק קרובי משפחה של מחבלים. אולי לא מי שזורק אבנים על יהודים. צריך לדון בנושא כאוב זה, שעשוי להציל חיים. אני חושב שצריך לדון גם בשאלה הערכית האם לאור הנתונים החדשים שבהם מחבלים ששוחררו חזרו לרצוח יהודים - האם מותר היום על פי ההלכה לשחרר רוצחים ערבים. גם מי שהתיר בעבר - צריך לשקול את החלטתו לאור הנתונים החדשים, ולהוציא פסק הלכה מעודכן".

הרב הראשי הספרדי קרא לפני כשבועיים להנמיך את הלהבות ולא להתגרות בערבים בעלייה להר הבית. האם לדעת הרב הציבור היהודי בירושלים צריך להוריד פרופיל כדי למנוע את התגברות הטרור?

"אני מצטרף לקריאתו של הרב הראשי הספרדי להנמיך להבות. לצורך זה נפגשנו בצפון עם אנשי דת מוסלמים במטרה להנמיך להבות. כמוהו, אני גם לא עולה להר הבית. לעומת זאת, אני לא חושב שהעולים להר אחראים להתפרעות של הערבים. ערבים פרעו ביהודים בכל פעם שהייתה להם אפשרות. כך היה בצפת בתרפ"ט בלי שום התגרות של יהודים, וכך זה מאז ועד עתה. הם הורגים גם את האחים שלהם בסוריה ובכל מקום בלי שום סיבה הגיונית. לכן אני חושב שהיהודים לא צריכים לקחת על עצמם שום אשמה בהקשר להתפרעויות של הערבים בירושלים".

האם יש פעילות ציבורית שיש לבצע כדי להגביר את הביטחון בירושלים ובכלל?

"צריך להבהיר לכל העולם: אנחנו לא נוותר על הר הבית לעולם. כל אחד יפנה לח"כים ולשרים שהוא מכיר ויאמר להם ברורות: שום התלהמות של ערבים לא תביא אותנו לוותר על מקום בית המקדש. זו צריכה להיות אמירה ברורה וחד משמעית. בזמן הרב קוק לחצו עליו להוציא הכרזה שעם ישראל מוותר על הכותל המערבי כדי שלא יהיו פרעות של ערבים. הרב קוק אמר נחרצות: אף אחד לא הרשה לנו לוותר על הכותל, על אחת כמה וכמה שאי אפשר לוותר על מקום המקדש. אסור לומר באיזושהי דרך שאנחנו מוותרים על הר הבית. כשהערבים יבינו שזה חד משמעי מבחינתנו – אולי הם יבינו שזה מאבק אבוד מבחינתם".