היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, תוקף בחריפות את כוונת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להביא מחר (ראשון) לאישור הממשלה את שתי הצעות חוק הלאום הפרטיות שיזמו חברי הכנסת זאב אלקין, איילת שקד ויריב לוין.
"בעייתי מאוד הוא בעיניי כי הממשלה תתמוך בהצעות חוק פרטיות, לא כל שכן הצעות החוק נשוא הצעת ההחלטה, המעוררות קשיים של ממש", קבע וינשטיין במכתב ששלח אתמול אל מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט.
במכתב למנדלבליט, וינשטיין הוסיף כי "הצעות החוק הפרטיות הנזכרות בהחלטה מבקשות להגדיר בחוק יסוד את המאפיינים של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. בכך, כמובן אין כל פסול". יחד עם זאת מציין ויינשטיין, "יש בהסדרים המסוימים המוצעים בהצעות החוק כדי לשנות שינוי של ממש את עקרונות היסוד של המשפט החוקתי כפי שעוגנו במגילת העצמאות ובחוקי היסוד של הכנסת, ולרדד את המאפיין הדמוקרטי של המדינה".
וינשטיין קובע כי "הצעות החוק הפרטיות לוקות, אם כן, בקשיים מהותיים משמעותיים ביותר ועל כל אני סבור כי אין זה ראוי שהממשלה תתמוך בהן". היועץ המשפטי מבהיר במכתב כי, "המציעים מפצלים את הנוסחה המקובלת ׳יהודית ודמוקרטית׳, אשר אימצה הכנסת במספר חוקי יסוד. בעוד שהיסוד הראשון, הנוגע להיות המדינה יהודית זוכה לבולטות ופירוט, גודרות ההצעות את היסוד השני בתחום צר, בקבען כי לישראל 'משטר דמוקרטי'".
עם זאת, וינשטיין מותיר את ההחלטה על קיום ההצבעה בידיה של הממשלה. לדבריו, "ככל שיוחלט לתמוך בהצעות החוק בקריאה הטרומית, הרי שעמדתי היא כי קידום הצעות החוק הפרטיות ראוי שיהא כפוף למהלך הממשלתי בכל שלב שמעבר לדיון המוקדם".
יושב ראש ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין, מיוזמי חוק הלאום, תקף את וינשטיין בעקבות דבריו, "האמירה של היועץ המשפטי לממשלה היא אמירה מתנשאת שאין בה דבר וחצי דבר עם תפקידו כיועץ משפטי או עם עולם המשפט.
שאלת דמותה של המדינה וערכי היסוד עליהם היא צריכה להמשיך להיבנות, נתונה במשטר דמוקרטי אך ורק לציבור באמצעות נבחריו בכנסת ובממשלה, ובשום אופן לא יכולה להפוך לנחלתם הפרטית של קומץ משפטנים המנסים לשים עצמם מעל הכנסת", אמר לוין.
נזכיר כי שני נוסחים של הצעת החוק, שהגישו חברי הכנסת אלקין, לוין ושקד, יעלו מחר להצבעה בממשלה, אחרי שביום ראשון האחרון הורידה אותן שרת המשפטים, ציפי לבני, מסדר היום של ועדת השרים לענייני חקיקה. ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט בתגובה לעקוף את לבני ולהשתמש בסמכותו כדי להביא את החוק לדיון בממשלה, במקום בוועדת השרים.
ההצעות קובעות, בין היתר, מדרג בין הזהות היהודית והדמוקרטית של המדינה, כך שזהות היהודית תגבר ותשמש מקור פרשנות לחוק. ההצעה גם מגדירה את העברית כשפה רשמית ואת הערבית כ"שפה בעלת מעמד מיוחד", וכן קובעת כי "הממשלה תפעל ליישוב יהודים בתחומיה", מבלי להזכיר את אזרחי ישראל הערבים.