
אני לא יודעת על סמך מה קבע השר בנט את הסטטיסטיקות הפסקניות שלו לגבי נאמנותם של ערביי ישראל (99.9 אחוזים). בכל מקרה, אני חוששת שמישהו שם למעלה נוהג בעניין הזה כמו שאני נוהגת במדף המצעים שלי: דוחף את הערימות העקומות פנימה ביד אחת, סוגר את הדלת ביד השנייה, ומתפלל שכל העסק לא יתמוטט לו על הראש בפעם הבאה שיפתח את הארון.
אם נרצה או לא נרצה, ערביי ישראל חיים לצדנו ובינינו באופן מסיבי, וכדאי מאוד לברר אם בנט טועה ובכמה. לא מדובר רק בפועלי בניין. רוקחים יהודים, למשל, הם מחזה נדיר. גם נהגי אוטובוסים. כבר לפני שנים בפתח תקווה קווי התחבורה הציבורית כמעט הושבתו בכל פעם שחל חג מוסלמי. הנה סיפור שידגים את הנקודה: חברה שהייתה מאושפזת בבית חולים במרכז הארץ, סיפרה שהיהודים היו ממש במיעוט במחלקה שלה. מכוח העזר ועד גדול הפרופסורים, עבור באחיות ובחולים עצמם. באחד מביקורי הרופאים, הפרופסור הערבי צעד בראש, אחריו שתי אחיות ערביות וסטאג'ר ערבי, ובקצה המשלחת - רופא יהודי צעיר. הפרופסור דיבר בערבית שוטפת, ודי נהנה להשאיר את הרופא היהודי נבוך וחסר אונים, עד שהואיל בטובו לעבור לשפה הלאומית שלנו (נכון לעכשיו).
אני לא צריכה לגלות לכם שבתקופה האחרונה משהו לא טוב קורה כאן למוראה של מלכות. במבט האנושי הפשוט אני יכולה להבין את הרצון של כל אזרח שיתייחסו אליו בכבוד, אבל לעניין הזה יש שני צדדים. אי אפשר לדרוש שוויון זכויות, כשלא רק שאתה לא משתתף בחובות אלא גם מזדהה עם האויב ועובר על החוק. אני מתקשה לחשוב איזו מדינה חוץ מישראל המתוסבכת הייתה מכילה כל כך. איזו מדינה הייתה נותנת קצבאות לילדים שבמקום לשחק כדורגל משחקים בזריקת אבנים על אזרחים ומשטרה.
מישהי אמרה לי משהו שנראה לי נכון: אנחנו חיים בתקופה של בירורים, בירורי עומק. הרבה מושגי יסוד שהיו לנו מובנים מאליהם מתערערים אל מול עינינו, כמו, למשל, ערכי המשפחה. המציאות האלימה ברחובותינו מאלצת אותנו להתעורר מהתרדמת שאחזה בנו גם בנושא הזה. הייתי מאוד רוצה לקוות שרובם המוחלט של ערביי ישראל רק רוצים לחיות בשקט ובשלווה, אבל אני לגמרי לא בטוחה שזה המצב. בכל אופן, מישהו צריך למצוא דרך לעשות הפרדה ברורה בין אלה שכן ובין אלה שלא.
פרויקט השרשרת
בזמן שאתם קוראים את הטור הזה, אחת החברות שלי אמורה להיות בשלבי החלמה מניתוח. ולא סתם ניתוח – ניתוח לצורך תרומת כליה לבחורה לא מוכרת. מה פתאום היא החליטה לתרום כליה? גם היא לא בדיוק יודעת. הרעיון קפץ לה לראש, ובזכות המוכנות שלה להיכנס להרפתקה המרגשת הזאת, צעירה למודת סבל תזכה בעזרת ה' בשדרוג משמעותי של אורך חייה ואיכותם.
למה אני מספרת לכם את כל זה? לא רק כדי שתדעו אילו חברות צדיקות יש לי, אלא כדי לפרסם פרויקט שחברתי מנסה להריץ, שנקרא 'שרשרת החיים'.
הרעיון הוא כזה: לרבים מחולי הכליה יש קרוב משפחה או ידיד שמוכן לתרום להם, אך לא תמיד הקרוב נמצא מתאים. כאן נכנס לתמונה התורם הזר. אם הוא מתאים לביצוע ההשתלה, אפשר לנצל את רצונם הטוב של הקרובים, ולעשות עסק מציל חיים: התורם הזר יתרום לחולה, בתמורה לכך שקרוב המשפחה יתרום את כלייתו לחולה אחר שיש ביניהם התאמה. ואם לחולה ההוא גם יש קרוב משפחה עם רצון טוב אך בלי התאמה, אפשר להמשיך את השרשרת הלאה.
העניין הזה הורץ בהצלחה במספר מקומות בעולם. בקולורדו שבארצות הברית, למשל, הושגה שרשרת של שישה חולים שזכו במתנת החיים היקרה. בארץ הפטנט עדיין לא נוסה, ואתם מוזמנים להיות שותפים במציאת החולים והתורמים שיאפשרו לחסד המתגלגל הזה לצאת לדרך.
חברתי נתנה לי הסבר ארוך ומפורט על סוגי דם והתאמות, אבל אני אתן לכם רק את השורה התחתונה: הם מחפשים חולה כליות שסוג הדם שלו AB, ושכבר יש לו תורם; סוג הדם של התורם אינו AB; התורם יסכים להמשיך את השרשרת. בתמורה, קרוב משפחתו יקבל תרומה מאמה של הצעירה שחברתי תורמת לה.
בקיצור, תפיצו בפייסבוק, בווטסאפ ובכל השאר – ואם תשיגו את החולה והתורם המבוקשים, תיצרו איתי בבקשה קשר במייל. אתם רואים? דילים זה לא בהכרח דבר שלילי.
טלפון מהמיון
בהמשך לטור של ידידיה מאיר מלפני שבועיים (ומזל טוב להורים המאושרים), גם אליי הגיע סיפור על נפלאותיו של בית החולים שערי צדק. אחד מידידנו נשלח למיון בבית החולים הירושלמי, ולאחר בירורים ובדיקות שנעשו במאור פנים ובנחמדות יוצאי דופן, תוך התייעצות מלאת ענווה עם החולה, הוא שוחרר לביתו. למחרת צלצל הטלפון אצלו בבית. "שלום, מדבר כאן ד"ר פלוני מהמיון", נשמע קול מעברו השני של הקו. ידידנו נבהל. מה כבר יכול לרצות הרופא? אולי באחת הבדיקות התגלתה בעיה דחופה? אך לא. "רק רציתי לשאול איך אתה מרגיש", המשיך הרופא, "הכול בסדר? קבעת את בדיקות ההמשך שהמלצנו עליהן?"
אני לא יודע אם זו מדיניות בית החולים, או שזה רק הרופא הספציפי הזה, אומר החבר, אבל יצא לי להיות לא פעם בחדרי מיון ברחבי הארץ, ובאכפתיות שכזאת עדיין לא נתקלתי.
eramati@gmail.com