במוצאי השבת האחרונה הושק ב'בית הרב' בירושלים ספרו החדש של רב העיר קריית שמונה וראש הישיבה, הרב צפניה דרורי, על אורות התורה.
מאז הקמת הישיבה, במשך 35 שנה, מלמד הרב דרורי את הספר בשיעוריו הכלליים בישיבה, וכעת הפכו השיעורים למילים כתובות ומשם לספר, המהווה פירוש מקיף לספרו של הרב קוק. למקום התקבצו רבים, בהם רבני העיר ירושלים הרב אריה שטרן (שאף היה ר"מ בישיבה בקריית שמונה בשנותיה הראשונות) והראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, הרב חיים דרוקמן והרב יעקב פילבר שלמדו עם הרב דרורי בישיבה, הרב איתן אייזמן, אנשי ציבור, תושבי ירושלים ועשרות מתלמידיו של הרב דרורי שבאו לשמוח עמו בצאת הספר.
את מסיבת מלווה המלכה חתם הרב דרורי בסיפור אישי, על כך שפעם אחת הרב צבי יהודה לא הגיע לישיבה במשך כמה ימים והלך להתפלל במקומות אחרים. הרב צפניה הלך לדבר איתו ולברר מדוע. הרב צבי יהודה אמר לו שהסיבה לכך היא שדברים שהוא ביקש לעשות בישיבה לא נעשים והוא סבור שהבעיה היא בו, על פי דברי חז"ל: "מי שיש בו יראת שמיים דבריו נשמעים". הרב דרורי אמר שזה השיעור הכי חשוב שהוא קיבל לחיים: "על כך אני מתפלל כל יום - שיהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי. וכל מה שנאמר יהיה מתוך יראת שמיים וכך גם הספר שזכיתי להוציא לאור".
בשיחה עם 'בשבע', למחרת מלווה המלכה, הסביר הרב דרורי מדוע בחר ללמד דווקא את 'אורות התורה' בשיעורים הכלליים בישיבה, ולא את יתר ספרי הרב קוק, אותם הוא מלמד במסגרות אחרות בתוך הישיבה: "הרב צבי יהודה אמר לנו תמיד שאורות התורה זה הספר העיקרי של הרב. אני האמנתי שאם אנחנו מגדלים בני ישיבה חדשים בארץ ישראל, מה שצריך לתת להם זה נקודת מבט חדשה על התורה שמתאימה לארץ ישראל, שמתאימה לכל המהלכים של הגאולה היום, ואת זה אפשר ללמוד מהרב קוק דווקא מתוך הספר אורות התורה".
את ההחלטה לקחת את השיעורים ולהפוך אותם לספר תולה הרב דרורי דווקא בתלמידיו. "כמעט כל מחזור וכל שנה נמצא לפחות מישהו אחד שהיה אומר לי שאלו דברים שצריכים לראות אותם בספר. בהמשך, תלמידים לקחו את השיעורים, שכתבו אותם וערכו אותם, והוציאו למעשה חצאי ספרים, לאורך כל התקופות. בסופו של דבר הגעתי למסקנה שעליי לרכז את כל החומר הזה בצורה מסודרת. היום כשיש מחשבים זה הרבה יותר קל".
בהמשך החליט הרב דרורי שלא להסתפק בכתיבת הפירוש של הספר על פי השיעורים, ולקח על עצמו משימה נוספת. "היות שהייתי המהדיר השני של הספר אורות התורה, כשהייתי תלמיד בישיבה, הרב צבי יהודה נתן לי את המקורות שהוא רשם לדברי הרב בצורה מקוצרת. זוהר סימן כזה וכזה, מדרש כזה וכזה, פסוקים בתנ"ך וכדומה. אז הכנסתי את הדברים בצורה גולמית, ועכשיו אמרתי לעצמי שאני חייב לפתוח את המקורות האלה ולזהות למה התכוון הרב צבי יהודה כשהוא ציין שזה המקור. מה שעשיתי זה לפרש את הקשר בין המקור לספר ולצרף את המקור עצמו לספר. בכך למעשה החידוש הגדול של הספר, שמלבד הפירוש נעשה ניסיון למצוא את מקורותיו של הראי"ה, וזה דבר שלא נעשה מעולם. אני עשיתי רק חלק מהעבודה, כי לא הכול הבנתי. אבל יש מהתלמידים שכתבו לי שזה החידוש המשמעותי ביותר בספר".
הרב יהונדב דרורי, בנו של הרב צפניה, הוא זה שלקח על עצמו בסופו של דבר את עבודת הנמלים של הפיכת השיעורים לביאור, תוך כדי שיח מתמיד עם אביו. העבודה נמשכה כחמש שנים. בשיחה עם 'בשבע' מסביר הרב יהונדב את הרעיון שעומד מאחורי מבנה הספר. "לא רצינו שזה יהיה ספר שיחות. רצינו שהספר יופיע כספר של פירוש לדברי הרב, ולא 'ספר שיחות של הרב דרורי'.
"ההתחלה של הדברים הייתה, אגב, שונה. לפני 12 שנה התחילו שני תלמידים, איתיאל גבעון ונעם גוטליב, לשכתב ולערוך את השיחות על אורות התורה. הם התחילו בקטן, והוציאו חוברות קטנות, כל פעם כמה פסקאות בצורה של שיחות, כשהלשון קולחת וחיה מאוד, לשימושם של תלמידי הישיבה והבוגרים. בהמשך הגענו למסקנה שבדרך הזאת זה לא יכול להתפרסם לציבור הרחב. בתהליך העבודה שמעתי את כל השיחות מחדש, תוך עיבוד של הדברים שהם עשו, במטרה לשמור מחד על הלשון החיה והקולחת של השיחות, ומנגד ליצור פירוש של ממש. זה דרש מאיתנו עבודה קשה מאוד, על מנת להפוך את השיחות לפירוש בלי לאבד את החיות שהייתה בשיחות בישיבה. לפעמים גם לא התבאר בתוך השיחה איזה משפט או קטע, והייתי צריך לגרום לאבא לתת פירוש חדש על המקום".
הרב יהונדב מספר כי תהליך העבודה המשותפת לא היה קל. "אני למעשה עשיתי את כל זה על מנת ללמוד חברותא עם אבא, אבל תוך כדי העבודה זה היה לא פעם ממש בגדר מלחמתה של תורה, עם ויכוחים על מה לפרש ואיך לפרש. התהליך היה ארוך ומתיש, ולא פעם הסוף לא נראה באופק. אולם בעקבות כך השמחה על הספר שיצא היא אפילו גדולה עוד יותר".