'עכשיו מסוכנות העליה של גליק להר גדולה יותר'

"מופע עויינות ושנאה של המשטרה ליהודה גליק", כך הגדירו מקורביו של גליק את תגובת המשטרה לערעורו של יהודה גליק על ההחלטה למנוע ממנו את הכניסה הר הבית.

הדיון סביב הערעור נמשך כחמש שעות בבית משפט השלום בירושלים.

גליק ערער בפני השופט אריה רומנוב על ההחלטה האוסרת עליו את הכניסה להר הבית עד לתום ההליכים המשפטיים בתלונתה של אחת ממוסלמיות המוראביטת נגדו.

נזכיר כי המורביטאת הן קבוצות התנגדות של מוסלמיות שכירות, המגיעות להר הבית בשעות הפתיחה ליהודים, כדי להפר את הסדר. המוראביטאות נעמדות בדרכם של היהודים, בפעולות שכוללות תגרות, קללות וצעקות, ידויי אבנים והשלכת כסאות על העולים להר הבית.

בקשתו של גליק להציג בפני בית המשפט סרטוני וידאו של האירוע נשוא התביעה נתקלו בהתנגדות קולנית וצעקות רמות של פרקליטת המשטרה שירה קרוואני. בית המשפט דחה את התנגדויותיה וצפה בסרטים בו נראים גליק ובנו מוכים על ידי מתנפלות המורביטאת, ונהדפים על ידי שוטרים שנכחו במקום.

גליק עצמו שלא נכח בדיון נוכח פציעתו, יוצג על ידי עו"ד אביעד ויסולי. ויסולי טען שהמשטרה סימנה את גליק בנסיון להיפטר ממשימתה לאבטח אותו בהר הבית. אי לכך המשטרה הופכת אותו מנרדף לתוקף, כדי לאפשר לה לדרוש את הרחקתו בעילת מסוכנות. זאת, למרות שלמעלה מעשרים שנות עליותיו בהר הבית מוכיחים שגליק והיהודים הם הצד המותקף במקום.

השופט רומנוב שאל את פרקליטת המשטרה האם לאחר שגליק נורה, מתכוונת המשטרה לשנות את הערכותיה עליו ועל עליותיו להר הבית, והאם ההתייחסות למסוכנותו תשתנה? הפרקליטה השיבה ש"ההתנקשות מחמירה את החשש למסוכנות עליות העורר להר הבית".

הפרקליטה אף ביקשה להגיש לבית המשפט מסמכים במעמד צד אחד שיוכיחו את התגברות המסוכנות, ודרשה שעו"ד ויסולי ותומכיו של גליק ייצאו מהאולם. לשאלת השופט האם המסמכים הללו מוכיחים שגליק הוא המסוכן או שהערבים הפכו למסוכנים יותר. סירבה הפרקליטה שוב להשיב בנוכחות נציגי גליק, והשופט סירב לקבלם.

כאמור, גליק עצמו לא נכח באולם בשל מצבו הרפואי, אולם לקראת הדיון שיגר את המכתב הבא לבית המשפט ובו הציג את עיקרי טיעוניו:

בס"ד, מוצאי שבת ז' כסלו, 29/11/2014

אל כבוד

השופט אריה רומנוב

בית המשפט המחוזי

ירושלים

מאד רציתי להשתתף בדיון בערר שלי כנגד ההחלטה להרחיק אותי מהר הבית עד תום ההליכים.

כידוע ביום 29/10/2014 נעשה ניסיון להתנקש בחיי על ידי גורם מוסלמי בעקבות עלייתי להר הבית. (כבר מאירוע זה ניתן ללמוד מי הגורם התוקף ומי המותקף ביחס לעליותי להר הבית).

לאחר כעשרה ימים בהם הייתי מורדם ומונשם, ועוד שבוע ביחידה לטיפול נמרץ, ועוד שבוע במחלקה הכירורגית, רק לפני מספר ימים שוחררתי לצורכי שיקום ממושכים.

למרות זאת ביקשתי להשתתף בדיון, אך השבת שעברה עלי התישה אותי מאד. מפאת חולשתי אין באפשרותי להתייצב בבית המשפט.

אני מבקש בזאת לומר את אשר הייתי רוצה לומר אילו הגעתי לבית המשפט:

א. מזה 25 שנה מאז 1989 אני מדריך קבוצות בהר הבית.

ב. עד היום הדרכתי מאות קבוצות ובהם אלפי משתתפים. (יהודים ושאינם יהודים. דתים וחילוניים).

ג. בשנים האחרונות זו פרנסתי ואני מדריך קבוצות לעתים 3 עד 4 פעמים ביום.

ד. בתיק הנידון המשיבה מבקשת להאשים אותי באירוע תקיפה (תחילה נטען שהאירוע היה ביום 2/9/2014 אך לאחר שהוכחתי שלא הייתי בהר הבית באותו יום אחה"צ, שינתה המשיבה את גרסתה וקבעה שהאירוע היה ביום 31/8/2014)

ה. יצוין כי המשיבה איננה טוענת חלילה שאני תוקף סידרתי בהר הבית, אלא טוענת לאירוע יחיד כביכול בלבד.

ו. יש להעיר כי מאז "האירוע" כביכול, עליתי להר הבית שמונה פעמיםי ובשום שלב לא נתגלתה מסוכנותי. (פירוט שמונה הפעמים: 3 פעמים בתאריך 1/9, פעמיים בתאריך 2/9, פעם אחת ב-3/9, פעמיים ב-18/9). הנה כי כן מוכח בעליל שאין בעלייתי להר הבית משום מסוכנות לציבור.

ז. לגבי עצם האירוע: כיהודי דתי שעולה להר הבית אני מלווה תמיד בשוטרים העומדים צמודים אלי. יצוין כי שני שוטרים וקצין אחד שהיו בסביבת מקום הזירה לכאורה טוענים חד משמעית שלא ראו אירוע כמדובר. – לא יעלה על הדעת שהייתי דוחף אישה, מפיל אותה לרצפה, וכל השוטרים בסביבה לא היו רואים.

ח. כל הסיורים שלי בהר הבית מצולמים הן על ידי, והן על ידי משתתפים בסיור, והן על ידי גורמים ערבים במקום, והן על ידי המשטרה באמצעות מצלמות נייחות וניידות.

ט. שהותי המלאה בזירת האירוע לכאורה מצולמת במלואה מארבע זויות שונות. בכולם ניתן לראות שאני המותקף. במקום להגיב בהגנה עצמית, אני פונה ומבקש מהשוטרים במקום שירחיקו את הפורעים.

י. עוד יצוין, כי בסרטון הראשון ניתן לראות שאני מגיע לזירה עוד לפני שמגיעים לשם הגורמים הערבים והערביות ותוקפים אותי.

יא. הערה נוספת – האישה שהגישה את התלונה טענה בעדותה שהיתה נורא מבולבלת והרבה פרטים היא אינה זוכרת. רק דבר אחד היא זוכרת בברור וזאת העובדה שהאירוע לא צולם. הדרך היחידה לביטחון מוחלט בעובדה זו היא אך ורק אם האירוע כלל לא התרחש.

יב. לחיזוק גירסתי אף הגשתי לבית המשפט תוצאות בדיקת פוליגרף בו נמצאתי דובר אמת ב-100% בטענתי שלא תקפתי איש או אישה בהר הבית.

יג. לאור כל הנ"ל דומה כי טעה בית משפט קמא כאשר ייחס לי מסוכנות. עוד טעה בית משפט קמא ביד קלה על ההדק של הרחקתי ללא משפט ממקור פרנסתי, וממרכז חיי, עד תום ההליכים.

יד. אני פונה ומבקש מבית המשפט המחוזי לבטל את ההחלטה להרחיקני עד תום ההליכים, ולאפשר לי לקיים משפט צדק על האירוע אם היה או לא היה, בלי העונש הקשה של הרחקה עד תום ההליכים ללא משפט.

יהודה גליק, המערער.