בישיבתה של ועדת ביקורת המדינה העלה יו\"ר סיעת \"חרות\" ח\"כ מיכאל קליינר בקשה לקבלת חוות דעתו של מבקר המדינה בעניין ניגודי האינטרסים של שרים או סגני שרים הקשורים לעמותות פוליטיות בישראל לבין האיחוד האירופי ומדינות אחרות באירופה, התורמות להם כספים.
ח\"כ קליינר מתח ביקורת על גופים ועל אישים הקושרים קשר עם האיחוד האירופי ומדינות זרות כדי לממן גופי שמאל בישראל במטרה להשפיע על דעת הקהל, ובמקרים חמורים אף יותר, להעביר בוחרים מהימין לשמאל.
בין היתר הזכיר קליינר ארגונים כמו \"שלום עכשיו\", \"ארבע אמהות\", \"התעוררות\", \"עמותת תאנה\", \"מכון מפנה\", \"הפורום למחשבה מדינית וחברתית ישראל לקראת שנת 2000\" \"מדע-מכון למנהיגות ודמוקרטיה לעולים\" ועמותת \"מרכז פרס לשלום\", המזוהה עם שר החוץ שמעון פרס, כמי שקיבלו כספים או ביקשו לקבל כספים מהאיחוד האירופי.
קליינר הזכיר כמה מקרים בולטים שחרגו מכללי המנהל התקין ושעולה מהם ריח חריף של ניגוד אינטרסים או לפחות מראית עין של ניגוד אינטרסים. מצד אחד ביקש מכון פרס לשלום תרומות מהאיחוד האירופי ומצד שני פרס, כשר חוץ, אישר באופן חריג לאיחוד האירופי המשך קיום נציגות לרשות הפלשתינית במזרח ירושלים והגדלת מספר עובדיה. קליינר הוסיף כי לאיחוד האירופי יש כבר נציגות לישראל ומקום מושבה בתל אביב.
ועוד: ביילין בספרו הודה כי לולא המימון הנדיב של ממשלת נורבגיה לא היה יכול להכין את הסכמי אוסלו מאחורי גבה של ממשלת ישראל, שבה כיהן כסגן שר החוץ.
שלמה בן עמי זכה למקדמה בסך 50.000$ מהאיחוד האירופי למימון הפריימריס, ובהיותו שר החוץ מינה את חבר העמותה אלי בר- נביא לשגריר ישראל בצרפת, והשגריר פעל להשגת יתרת הסכום בסך 100.000$ בעבור העמותה שעשתה למען בחירתו של שר החוץ
בפריימריס.
יו\"ר הוועדה ח\"כ אמנון רובינשטיין ביקש את חוות דעתה של היועצת המשפטית של הכנסת עו\"ד אנה שניידר באשר לשאלה האם החלטתה של מליאת הכנסת, הדורשת ממבקר המדינה לקיים חקירה, מחייבת את המבקר.
ח\"כ קליינר אמר לכתבתנו רותי אברהם כי הוא פועל ליצירת אווירה נורמטיבית, ועל פיה לא יתאפשר לשרים, לחברי כנסת ולארגונים הקשורים בהם לקבל תרומות היוצרות ניגוד אינטרסים בין תפקידיהם כמקבלי הכרעות בתפקידים ציבוריים לבין הזרמת הכספים אליהם מגורמים זרים. כמו כן הוא פועל למניעת האפשרות של מעורבות גורמים זרים בחיים הפוליטיים הישראלים, כמו במקרה של צביה גרינפילד, שקיבלה כספים כדי להטות ישראלים בדעותיהם.
קליינר מציין כי בהסכם שנחתם עמה היא נדרשה לשמור על סודיות קבלת הכספים מהאיחוד האירופי בגלל \"רגישות העניין\". לדבריו, גרינפילד, כאישה דתייה, הסוותה את היותה \"סוכן זר\", כלשונו, והציגה את עצמה בתמימות, כביכול, כמי שאך מציגה את משנתה.
גם ארגון 4 האמהות, אומר קליינר, הסווה את היותו ארגון פוליטי בעל מטרות העומדות בסתירה לטובתה של מדינת ישראל, וזאת תוך כדי העמדת פנים של \"אמהות מסכנות, הפועלות מדם ליבן\", ובשל כך זכו לפתיחות גדולה בתודעת הציבור, ולנכונות להקשיב לדבריהן, בה בעת שהן בעצם היו \"מרופדות בכספי האיחוד האירופי\", כסף שנועד לשנות מציאות פוליטית.
ח\"כ קליינר מתח ביקורת על גופים ועל אישים הקושרים קשר עם האיחוד האירופי ומדינות זרות כדי לממן גופי שמאל בישראל במטרה להשפיע על דעת הקהל, ובמקרים חמורים אף יותר, להעביר בוחרים מהימין לשמאל.
בין היתר הזכיר קליינר ארגונים כמו \"שלום עכשיו\", \"ארבע אמהות\", \"התעוררות\", \"עמותת תאנה\", \"מכון מפנה\", \"הפורום למחשבה מדינית וחברתית ישראל לקראת שנת 2000\" \"מדע-מכון למנהיגות ודמוקרטיה לעולים\" ועמותת \"מרכז פרס לשלום\", המזוהה עם שר החוץ שמעון פרס, כמי שקיבלו כספים או ביקשו לקבל כספים מהאיחוד האירופי.
קליינר הזכיר כמה מקרים בולטים שחרגו מכללי המנהל התקין ושעולה מהם ריח חריף של ניגוד אינטרסים או לפחות מראית עין של ניגוד אינטרסים. מצד אחד ביקש מכון פרס לשלום תרומות מהאיחוד האירופי ומצד שני פרס, כשר חוץ, אישר באופן חריג לאיחוד האירופי המשך קיום נציגות לרשות הפלשתינית במזרח ירושלים והגדלת מספר עובדיה. קליינר הוסיף כי לאיחוד האירופי יש כבר נציגות לישראל ומקום מושבה בתל אביב.
ועוד: ביילין בספרו הודה כי לולא המימון הנדיב של ממשלת נורבגיה לא היה יכול להכין את הסכמי אוסלו מאחורי גבה של ממשלת ישראל, שבה כיהן כסגן שר החוץ.
שלמה בן עמי זכה למקדמה בסך 50.000$ מהאיחוד האירופי למימון הפריימריס, ובהיותו שר החוץ מינה את חבר העמותה אלי בר- נביא לשגריר ישראל בצרפת, והשגריר פעל להשגת יתרת הסכום בסך 100.000$ בעבור העמותה שעשתה למען בחירתו של שר החוץ
בפריימריס.
יו\"ר הוועדה ח\"כ אמנון רובינשטיין ביקש את חוות דעתה של היועצת המשפטית של הכנסת עו\"ד אנה שניידר באשר לשאלה האם החלטתה של מליאת הכנסת, הדורשת ממבקר המדינה לקיים חקירה, מחייבת את המבקר.
ח\"כ קליינר אמר לכתבתנו רותי אברהם כי הוא פועל ליצירת אווירה נורמטיבית, ועל פיה לא יתאפשר לשרים, לחברי כנסת ולארגונים הקשורים בהם לקבל תרומות היוצרות ניגוד אינטרסים בין תפקידיהם כמקבלי הכרעות בתפקידים ציבוריים לבין הזרמת הכספים אליהם מגורמים זרים. כמו כן הוא פועל למניעת האפשרות של מעורבות גורמים זרים בחיים הפוליטיים הישראלים, כמו במקרה של צביה גרינפילד, שקיבלה כספים כדי להטות ישראלים בדעותיהם.
קליינר מציין כי בהסכם שנחתם עמה היא נדרשה לשמור על סודיות קבלת הכספים מהאיחוד האירופי בגלל \"רגישות העניין\". לדבריו, גרינפילד, כאישה דתייה, הסוותה את היותה \"סוכן זר\", כלשונו, והציגה את עצמה בתמימות, כביכול, כמי שאך מציגה את משנתה.
גם ארגון 4 האמהות, אומר קליינר, הסווה את היותו ארגון פוליטי בעל מטרות העומדות בסתירה לטובתה של מדינת ישראל, וזאת תוך כדי העמדת פנים של \"אמהות מסכנות, הפועלות מדם ליבן\", ובשל כך זכו לפתיחות גדולה בתודעת הציבור, ולנכונות להקשיב לדבריהן, בה בעת שהן בעצם היו \"מרופדות בכספי האיחוד האירופי\", כסף שנועד לשנות מציאות פוליטית.