'אחותי', גיא קארו
פעם בכמה זמן, בין כל שטף האלבומים הצפויים יותר והצפויים פחות, יוצא לך ליפול על אלבום מיוחד באמת. זה מה שקרה לי כשנתקלתי בגיא קארו. לכאורה, עוד אמן צעיר שמנסה את מזלו, לא משהו שאשמע בזמני החופשי אחרי שאסיים להאזין מטעמים מקצועיים. אבל רק לכאורה.
האמת היא שכבר בהתחלה היו כמה סממנים לאיכות של קארו: הוא חתום בנענע דיסק, לייבל איכותי שלא מקבל לשורותיו כל מוזיקאי, אחד המפיקים שלו הוא ג'וני שועלי, ובאופן כללי השקט שבו שחרר את האלבום שייך בדרך כלל לפנינים שמוצאים באקראי כמעט ברחובות האינטרנט העמוסים.
אז כן, 'אחותי', אלבום הבכורה של קארו (שניתן להאזין לו באופן מלא באינטרנט, דרך אתר Bandcamp), הוא אכן פנינה. אני לא יודע אם הוא הרוויח כלכלית מכך שעזב את משרד הנדל"ן שהקים בראשון לציון כדי להתמסר למוזיקה, אבל אין ספק שעולם המוזיקה היהודי הרוויח כאן משהו רציני.
המוזיקה של קארו עדינה אך ברורה, רוחנית אבל מלאה בגיטרות חשמליות עדינות. השירה לחשנית לעתים, אבל לא בסגנון רחפני אלא במינונים מדויקים. יש כאן קצת מאביתר בנאי, קצת ג'וני שועלי, קצת יהושע לימוני. וכשאני מנסה להמחיש את הכיוון באמצעות שמות של אמנים אחרים, אני מבין פתאום ששני המרכיבים המרכזיים במוזיקה של אותם אמנים – כולם בעלי תשובה ונושאים ניחוח תל אביבי-לונדוני - הם אלה שכבשו אותי גם במוזיקה של קארו. יש בו משהו מאוד פתוח ומשוחרר ומאוד מקצועי, כזה שהיה יכול להיות מושר באנגלית ולככב באופן טבעי במצעד הסינגלים הבריטי.
המוזיקה של קארו היא מה שנקרא זורמת'. "חוט" הוא שיר כובש, "שחקן" אפוף גיטרות חשמליות כובשות ורגועות, "מרנן דבשמיא" משלב בין שירה מאונפפת לטקסט מיוחד בארמית, "יגדל" יוצר סינתזה מאוד לא אופיינית בין פיוט עתיק לשיר מקורי מיוחד ויפהפה. בקיצור - כל האלבום הזה הוא חתיכת מציאה לכל מי שמחפש מוזיקה יהודית איכותית, שמשלבת באופן מאוד לא שכיח את טעם בית המדרש עם ניחוחות תל אביב ולונדון. טעמו וראו כי טוב.