הכמיהה לציון, שהושרה והושמה בפיהם של גולי בבל תחת המילים "על נהרות בבל"- בצירוף חג החנוכה ועשרה בטבת יום תחילת המצור על ירושלים, העומדים בפתח, מביאים אותנו לתערוכה חדשה , שתוצג בחודש הקרוב תחת הכותרת "על נהרות בבל"-.
התערוכה, שתוצג במוזיאון ארצות המקרא, תכלול אוסף ראשון מסוגו בעולם של ממצאים מתקופת גלות בבל שנחשפים לראשונה במוזאון, המקבילים בחשיבותם למגילות הגנוזות.
בעוד שכל ישראלי ידע לספר שהייתה גלות בבל, ספק אם רבים ידעו להוסיף פרטים על תקופה קצרה אך מהותית זו בחיי העם היהודי, אשר השפעותיה מלוות אותנו עד היום. התערוכה, ראשונה מסוגה בעולם המוקדשת לנושא, תציג אוסף ראשון מסוגו של ממצאים מתקופת בבל, אשר מקבילים בחשיבותם למגילות הגנוזות. התערוכה מבקשת להפריך את המיתוס של הגלות היחידה, ותציג על פני שלוש גלריות שונות את חורבן ירושלים ושלושת גלויות בבל, כל אחת ונסיבותיה והשפעותיה השונות. עוד בתערוכה: מוצגים נדירים שהשתמרו מתקופת חורבן ירושלים, תלמוד בבלי שנכתב בגרמניה לאחר השואה ומוצגים מתקופות שונות ומקומות מגוונים בעולם שממחישים את הפיכת גלות בבל לסמל לתקומת העם היהודי ותקוותו לשוב לציון.
באופן חסר תקדים, בחרו במוזאון, לספר את סיפור החורבן, הגלות והשיבה, אחד האירועים המשמעותיים והמרכזיים בתולדות העם היהודי, ממקור ראשון – דרך סיפורו של חגי בן אחיקם, בן התקופה שחי באותה העת וגלה מירושלים לבבל.
בלב התערוכה חשיפה בינלאומית של ממצאים מקוריים מתקופת גלות בבל, הנחשפים בפעם הראשונה כאוסף. ממצאים אלו נחשבים בעיניי חוקרים ברחבי העולם כקרובים בחשיבותם למגילות הגנוזות ונחקרים בעשור האחרון במחקר משותף על ידי חוקרים מארה"ב, ישראל וגרמניה, מחקר שצפוי להתפרסם סמוך למועד פתיחת התערוכה.
בין הממצאים בתערוכה, תוצג העדות הכתובה הקדומה ביותר המתארת את חיי היהודים בבבל, 15 שנים בלבד לאחר חורבן ירושלים. התעודה נכתבה על טין בדרום עיראק והינה פריט אחד מאוסף של כ-50 לוחות טין בשפה האכדית מאותה תקופה שיוצגו בתערוכה, הנקראים "לוחות אל-יהודו", אשר מספקים בפעם הראשונה מבט רוחבי על אורחות חייהם של היהודים בגלות בבל, לאורחות חייהם, יחסיהם עם השלטון הבבלי, געגועיהם לירושלים והמבנה החברתי של יהדות בבל.
את עוצמת האש וההרס בעת חורבן ירושלים ימחיש לבאי התערוכה ממצא מיוחד שנשמר מאותו הזמן - קנקן אשר עקב החום הרב של 600-800 מעלות צלזיוס, התעוותה צורתו והוא נשתמר כך עד היום. את התערוכה יחתום תלמוד בבלי שנכתב בגרמניה ב-1948, שנים בודדות לאחר השואה וערב הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.
לגלויות בבל תרומה מהותית וקריטית לעצם התעצבות העם היהודי כעם, התפתחותו ההלכתית והתרבותית ותהליך התבדלותו מעמים אחרים שחייו באזור באותה העת. השפעותיה של תקופה זו מלוות את חיינו עד עצם היום הזה: חודשי לוח השנה העברי, צורת האותיות העבריות בדפוס אשר לקוחה מארמית, התלמוד הבבלי וכתבים יהודיים רבים אחרים.
כחלק מהשקפת עולמו של המוזאון, התערוכה אשר מציגה בין היתר ממצאים בני כ-2,500 שנה, נבנתה על פי סטנדרטים טכנולוגיים ועיצוביים שהם חוד החנית של תערוכות היום בישראל, על מנת ליצור חווית מבקר מיטבית – המבקרים יפגשו בכל גלריה את חגי בן אחיקם בסרטוני אנימציה שהוכנו במיוחד עבור התערוכה, ויופעלו על ידי חיישני תזוזה. חורבן ירושלים יוצג באמצעות דגם של העיר והקרנת הולוגרמה על גביו ונדידת היהודים לבבל תומחש למבקרים באמצעות מפה אינטראקטיבית ענקית על אחד מקירות המוזיאון. כמו כן, יזכו המבקרים לצעוד בתוך דגם של רחוב באל יהודו, ששוחזר והותאם לממדי המוזאון.
אמנדה וייס, מנכ"לית המוזאון מספרת שמדובר בתערוכה יוצאת דופן, המתמקדת באחת התקופות הכי משמעותיות לעם היהודי " זו תקופה קצרה במונחים היסטוריים שהשפעתה והתמורות שהניעה בעם היהודי, תרבותו והתגבשותו כעם לא יסולאו בפז ורלוונטיות לחיינו גם היום".