צוות הבוררים הבינלאומי בין איראן לישראל שיושב בשווייץ קיבל החלטה מקדמית המכירה בזכותה של איראן לקבל מישראל פיצוי של כ–50 מיליון דולר בגין הנכסים שהותירה בישראל לאחר המהפכה האסלאמית.
על פי הדיווח ב''דה מרקר'', ההחלטה התקבלה בידי צוות הבוררים לפני כשנה, אך עד כה לא נמסרה לפרסום. כל אחת מההכרעות צפויה לעמוד בפני ערעור ודיוני משנה בסוגיות חישוב הריביות וההצמדה.
עם זאת, אין מדובר בהפסד המשפטי היחיד של ישראל בהליכי הבוררות עד כה - בוררות שישראל עדיין מתנגדת לה מנימוקים משפטיים, אך חויבה עד כה לנהלה בעל כורחה.
היקף הפיצוי שנפסק נגזר ממחצית שווי הנכסים של חברת קצא"א ערב המהפכה ב–1979. ואולם איראן עוד רחוקה מלקבלו - אם בכלל. מדובר בהחלטה עקרונית ראשונה, ובהליך הבוררות עוד יידונו טענות וטענות-נגד שרק בסיומן ייקבע סכום הפיצוי שיועבר.
חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), נוהלה במשותף על ידי ישראל ואיראן כמיזם לשינוע נפט פרסי דרך הצינור הישראלי ולשיווקו דרך מיכליות שהוטענו בנמל קצא"א באשקלון. ערב עליית האייתוללה חומייני לשלטון, הפעילה קצא"א כמה מיכליות נפט וכן החזיקה בכ–800 אלף טונה של נפט גולמי שמקורו באיראן, שהועברו לקצא"א שבועות לפני המהפכה. שווי הנפט בלבד, בערכיו אז, היה כ–120 מיליון דולר, וערכו כיום הוא כ–400 מיליון דולר.
לאחר מכירת הנפט קצא"א אמורה היתה להזרים כמחצית ההכנסות לאיראנים, אלא שישראל ניתקה בינתיים את היחסים עם איראן, וסכומי התקבולים נצברו בקופת החברה.
לאחר כמה שנים של נתק פתחה איראן בהליכים למיצוי זכויותיה במיזם המשותף, שהתגלגלו לפתחם של כמה הליכי בוררות בינלאומיים סבוכים ומרובי מרכיבים וטענות, שמתנהלים לסירוגין בז'נווה שבשווייץ ובפאריס שבצרפת.
ב–2004 הגישה איראן נגד ישראל תביעה על סך 800 מיליון דולר - הסכום שהעריכה כמחצית משווי הנכסים שהותירה מאחוריה במיזם.